יום שישי, 19 ביולי 2013

סגירת מעגל - ילדות יחפה

החלטתי שזו תהיה הרשימה הסוגרת של הבלוג הזה. יש לי עוד פרוייקטים שרציתי לקדם ומשימות שצריך לסיים. נהניתי ואני עדיין נהנית לכתוב ולחפש בארכיונים ולמצוא מציאות - ויש עוד המון סיפורים שלמדתי ולא כתבתי - אבל נראה לי שהעיקרון הובן. יש ספר והיתה תערוכה - ואת הסיפור שלי כתבתי. אני חושבת שגם קצת שיניתי משהו - ובעיניי זה הרבה.

רציתי לסיים בסגירת מעגל. לכתיבת יומן המסע הזה קדמו שני פרוייקטים אישיים. הפרוייקט הראשון היה ספר מתכונים לזכרה של סבתא צילי. הפרוייקט השני היה אוסף של סיפורים ושירים שנקרא ילדות יחפה. בהתחלה עוד חשבתי שניתן יהיה להפוך את האוסף למשהו אמיתי - אבל אחר כך הבנתי שמה שחסר באוסף (ובעולם בכלל) הוא הידע וההבנה של התרבות שעומדת מאחורי האהבה לספרות והמוזיקה האלה. 

כל מה שניסיתי לספר בבלוג, בתערוכה ובספר התכוון לאהבה הזאת - לעשייה הקיבוצית המשותפת המקומית. רציתי להראות שהכל מורכב מאנשים שנותנים מעצמם, מילדותם שלהם ומאהבותיהם - ומשתפים פעולה עם אחרים כדי לצור משהו חדש. אני מקווה שהצלחתי להעביר הלאה משהו מהאהבה הזאת ומההערכה שהתפתחה תוך כדי המסע - ליוצרים, לאנשים שמאחורי הקלעים ולקהל הקיבוצי המקומי. 

כדי להשלים את הפרוייקט הזה החלטתי להעלות לבלוג את כל אוסף ילדות יחפה - כדי שניתן יהיה לחוות את החוויה השלימה שאליה התכוונתי אז. הילדים שלי הפרטיים מכירים היטב את האוסף ואני יכולה לספר שכבר כמה שנים מתנגנים אצלנו בבית לפני השינה כל השירים והסיפורים שמובאים כאן. העולם הזה השתנה מאוד כבר אבל אני בטוחה שמי שעקב אחרי המסע בבלוג יוכל להבין יותר טוב את הדברים ואולי אפילו יעריך אותם יותר.

לפני שאביא כאן את קבצי השמע - הנה הערה טכנית:


מי שמשתמש בדפדפן "כרום" של גוגל כנראה שלא יוכל להפעיל את כל הקבציםאם תרצו לשמוע הכל אני ממליצה לנסות להעלות את הרשימה הזאת בדפדפן "אקספלורר" של מיקרוסופט.    



אז נתחיל... 

האוסף "ילדות יחפה" מורכב מארבעה דיסקים שכוללים 14 סיפורים ו-36 שירים שנאספו לפי אהבה אישית וזכרונות פרטיים שלי. את הסיפורים אספתי מספרים שהיו לי בבית ומספרים שמצאתי אצל חנצ'ה בספריה של גשר. את השירים אספתי בעזרתה של תלמה נשיא מהארכיון ביד יערי, מנבירה בזכרון שלי ושל הקרובים לי על שירים ששמעו בילדותם, מהפרוייקט האדיר של זמרשת ומאוסף התקליטים והדיסקים הפרטיים שלי.





את האוסף מלווים כמה דברים מוחשיים שלא אוכל להביא לכאן. הראשון הוא מין נסיון נוסטלגי לשוות לדיסקים מראה של תקליטי ויניל (ספריי צבע שחור עושה עבודה מצויינת!), והשני הוא שכל דיסק סומן בעיגול צבע התואם לצבע של פתקי הכביסה של בתי הילדים. כל דיסק "נכנס" למעטפה המסומנת בפתק הכביסה התואם (מאחורי הדיסק). את שני אלה לא אביא לכאן.

בתוך המארז נמצאת חוברת עם פרטי הסיפורים והשירים. לפי רעיון שהגה יובל דניאלי מארכיון יד יערי, בחוברת ישנם גם 14 ציורים של שערי משמר לילדים. על שער האוסף מופיע קטע מתוך חיתוך נייר של אראלה הורביץ. הצבע הירוק שנבחר למארז כולו יובן אולי רק על ידי בני קיבוץ גשר: זהו הצבע של קירות חדר האוכל של גשר... 





לא אוכל להציג את כל החוברת אבל פרטי הסיפורים והשירים וגם תמונות שערי משמר לילדים - מובאים כאן כולם. מובאת גם טעימה קטנה מחומרים אחרים שנמצאים בחוברת. ומכיוון שזה בלוג, קישרתי פה ושם לרשימות שבהם מוזכרים פרטים קשורים. אבל למרות שהיום הייתי אולי בוחרת בחירות אחרות, השארתי את פרטי הסיפורים, השירים והמקומות כפי שהם מובאים בחוברת. אני בטוחה שתהיה ביקורת - אבל רציתי להשאר נאמנה לאוסף "ילדות יחפה" כפי שהוא נמצא אצלי בבית. אני מקווה שתסלחו לי על שגיאות ואי דיוקים ואפילו הגזמות שנוצרו לפני כמה שנים. הרבה מים עברו בירדן מאז וגם אני וגם אתם החכמנו קצת.

האזנה נעימה!











מסיבה של עננים
מילים: מירה מאיר (נחשון), לחן: מני גל (עין גדי), ביצוע: חברי עין-גדי, מתוך המחזמר "מסיבה של עננים", מופע שירי משוררים לילדים, ביצוע: מני גל, אביבה שחף, שלמה אורן, ופיקי אפיק (כולם מעין גדי), התזמורת: גדי חגי (עין השופט), חגית לכיש (גבעת ברנר), אברום לבלנג (בית אלפא), רמי לפידות (כפר מנחם), יוסף שריג (בית השיטה), מיכה ברעם (דברת), נועם לפיד (עין השופט), 1972.





שבע קומות לעוגת הכלה / מאת: גרדה כהן (אילון)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: שאולי בלבולי, הוצאת ספרית פועלים, תשל"ב, 1972.





מה עושים העצים
מילים: ע. הלל, (משמר העמק) לחן: נעמי שמר (קבוצת כנרת), ביצוע: אביבה רון-טל וילדי קבוצת "מעין" מגן שמואל, מתוך התקליט "רון-טף" שיצא לכבוד יום הילד בגן שמואל, 1974-5.





ניסע אל השדה
מילים: פניה ברגשטיין (גבת), לחן: יעקב שגיא (עין השופט), ביצוע: חברי עין השופט, מתוך "כשהיינו ילדים – שירים של פעם" לכבוד שנת ה60 לעין השופט, 1997.





סודם של ברוך ופדה / מאת: רבקה גורפיין (עין שמר)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: החסידה הסקרנית, הוצאת ספרית פועלים, תשל"ב, 1972.





החמור הקטן
מילים: יהודית סלע-וינר (דגניה ב'), לחן: יקותיאל שור (קבוצת כנרת), ביצוע: ילדי בית החינוך המשותף בעמק הירדן, מתוך המחזמר "מה טוב יחדיו", 1960.





לארנבת אזניים ארוכות
מילים ולחן: שושנה מושקטבליט-כהן (עין החורש), ביצוע: הקולית של עין החורש, מתוך "כל אחד הוא עו­­­ד קצת ילד", ערב שירי ילדים מפרי עטם של בני עין החורש לכבוד שנת ה70 לקיבוץ, 1985.





תותים / מאת: גרדה כהן (אילון)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: לאסוף סיפורים בחצר, הוצאת ספרית פועלים, תשל"ח, 1978.





הכל קרה בגלל רותי
מילים: לאה נאור (נחל עוז), לחן: נחום היימן (בית אלפא), ביצוע: ילדי בית אלפא ודליה פרידלנד, מתוך המחזמר "זרעים של מסטיק", 1967.





אורי, גורי, שורי, והסייחה / מאת: משה טבנקין (עין חרוד)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך סדרת ספרית דרור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ט, 1959.





שימי ידך
מילים ולחן: עממי, עיבוד וניצוח: בוניה שור (נצר סירני), ביצוע: מקהלת הילדים של נצר סירני. שנות ה50.





בפאת הכפר
מילים ולחן: עמנואל זמיר, ביצוע: מקהלת בנות הזמר מעגן מיכאל, בערב מוזיקלי במעגן מיכאל, ניצוח וניהול מוזיקלי: בינה כרמי (מעוז חיים, מעגן מיכאל), הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי, 1980.





למה בכתה זיוה בחג הביכורים / מאת: משה שמיר (משמר העמק)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: כולם ביחד - סיפורים לילדים בשני קולות, מרחביה: ספרית פועלים, 1956.
(בתוך הסיפור מושמע השיר: סלינו על כתפינו, מילים: לוין קיפניס, לחן: ידידיה אדמון, ביצוע: אסנת פז (שער העמקים). שנות ה70).





שה וגדי
מילים: מתתיהו שלם (בית אלפא, רמת יוחנן), לחן: עממי חסידי / מתתיהו שלם, ביצוע: חברי עין השופט, מתוך "כשהיינו ילדים – שירים של פעם" לכבוד שנת ה60 לעין השופט, 1997.





גדי קטן
מילים ולחן: נעמי שמר (קבוצת כנרת), ביצוע: דודו זכאי (דליה), מתוך התקליט "הטיול הקטן", 1985, שנת ביצוע לא ידועה, שנת כתיבה והלחנה – 1957.





החליל
מילים: לאה גולדברג, לחן: דוד זהבי (נען) שקרא את השיר ב"דבר לילדים" והלחין אותו להנאתו, ביצוע: חנן יובל (משמרות), נתנאלה, ואילנה רובינא, שידורי הטלוויזיה הישראלית, שנות ה70.





רות שלוס

שרגא ווייל






יוחנן וגבריאל
מילים ולחן: מתתיהו שלם (בית אלפא, רמת יוחנן), ביצוע: ילדי רמת-יוחנן, חג המים ברמת יוחנן, 2009.





לאור פנסים דולקים / מאת: רבקה גורפיין (עין שמר)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: לאור פנסים דולקים, הוצאת ספרית פועלים, תשכ"ט, 1969.





אח איזה חורף
מילים: יורם טהרלב (יגור), לחן: דב כרמל (דליה), ביצוע: אנסמבל נעמה בניצוחה של פנינה ענבר (עין השופט), 2007.





מני מצא לו סבא / מאת: גרדה כהן (אילון)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: סבא של אף אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.





יוצקת השמש
מילים: דיד מנוסי (גבע), לחן: דוד זהבי (נען), ביצוע: מקהלת בנות נען, בערב השנה הראשון למותו של דוד זהבי, 1978.





הטיול
מילים: לאה נאור (נחל עוז), לחן: נחום היימן (בית אלפא), ביצוע: ילדי בית אלפא ודליה פרידלנד, מתוך המחזמר "זרעים של מסטיק", 1967.





טיול מרץ / מאת: עליזה עמיר (ברעם)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: הגשם דום והיהלום, הוצאת ספרית פועלים, תשל"ב, 1972.





פחד התנים
מילים: אלישע פורת (עין החורש), לחן: דודו זכאי (דליה), ביצוע: דודו זכאי, מתוך "כל אחד הוא עוד קצת ילד", ערב שירי ילדים מפרי עטם של בני עין החורש לכבוד שנת ה70 לקיבוץ, 1985.








מיסה רוסק

משה פרופס





מחרוזת שירי בנימין חתולי עומר:
הר ועמק - מילים: יגאל תלמי (משמר העמק), לחן: בנימין עומר (משמר העמק)
הורה - מילים: עמנואל לין (משמר העמק), לחן: בנימין עומר (משמר העמק)
למרות הכל - מילים: עמנואל לין (משמר העמק), לחן: בנימין עומר (משמר העמק)
ביצוע: ילדי המוסד החינוכי שומריה, מתוך הקלטת "שירים מהווי המוסד – 50 שנה למוסד החינוכי שומריה במשמר העמק" 1981.





צ'ינגה לונגה
מקהלת ילדי המוסד החינוכי הרי אפרים בלווי חמישיית גלבוע: אלי בן רעי (בית אלפא), עמוס אלוני (בית אלפא), יהודה גולני (בית אלפא), אברי וייס (חפציבה), נחום הימן (בית אלפא), ביצוע ממופע בשנות ה60, מתוך הדיסק "אנו עולים ושרים", 2003.





איש ששואל ועונה בעצמו / מאת: שמאי גלנדר (מזרע)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: כולם ביחד וכל אחד לחוד, הוצאת ספרית פועלים, 1988.





הפרה
מילים: ראובן סיוון , לחן: יזהר ירון (עין השופט), ביצוע: חברי עין השופט, מתוך "כשהיינו ילדים – שירים של פעם" לכבוד שנת ה60 לעין השופט, 1997.




ארץ הפלאות / מאת: דבורה עומר (מעוז חיים)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: עד השמים – ט"ו סיפורים לילדים, הוצאת עמיחי, 1961.





שם על יד האשד
מילים: לא ידוע, תרגום/נוסח עברי: יצחק צבי גפני (מעוז חיים), לחן: לא ידוע, ביצוע: רונית דבאוי (קטורה), דולי - דורית מודעי (רגבה), אביבה שחף (עין גדי) עיבוד: גיל אלדמע, בתוכנית "על הדשא" בהנחית אליהו הכהן, מעיין חרוד, 1980.





ציד יונים / מאת: צבי לוז (דגניה ב')
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: ציד יונים, (הוצאת דביר, 1981), תשי"ט, 1959.





שני אורחים
מילים: שמואל בס, לחן: מרק לברי, ביצוע: תלמידי בית-ספר מעגן מיכאל, מקהלת כיתות ד'-ח', ניצוח וניהול מוזיקלי: בינה כרמי (מעוז חיים, מעגן מיכאל), הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי. 1970.





שלושה ילדים יצאו לדרך / מאת: יואב הלוי (בית זרע)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: משמר לילדים, חוברת 3, 1966; (בנוסף מופיע בקובץ: זה קרה בקיבוץ – אנתולוגיה, הוצאת ספרית פועלים, 1990).





עד סוף הסופים
מילים: נתן יונתן (שריד), לחן: איל בק (שריד), ביצוע: חברי שריד: אלכס בר-אילן, עדה רמון, רפי פרסאי, מתוך דיסק לחג ה75 לשריד, 2001.





יחזקאל קמחי

יחזקאל קמחי

אריה רוטמן











טיול ערבי
מילים: עפרה קוזיץ (עין החורש), לחן: חזי פלד (שער העמקים), ביצוע: אפרת ווייל-עמית (העוגן, בתו של שרגא ווייל), מתוך "כל אחד הוא עוד קצת ילד", ערב שירי ילדים מפרי עטם של בני עין החורש לכבוד שנת ה70 לקיבוץ, 1985.





יש לנו עיתון / מאת: עמוס בר (רביבים)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: תומרודדנה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ה, 1975.





איך אפשר לישון
מילים: לאה נאור (נחל עוז), לחן: נחום היימן (בית אלפא), ביצוע: ילדי בית אלפא ודליה פרידלנד, מתוך המחזמר "זרעים של מסטיק", 1967.





כורי הזהב / מאת: ברורית ולס (שלוחות)
עמוס אמיתי (גשר) מקריא מתוך: טוב לי בקיבוץ, הוצאת מסדה, 1986.





שיר ערש
מילים: יהודית סלע-וינר (דגניה ב'), לחן: יקותיאל שור (קבוצת כנרת), ביצוע: ילדי בית החינוך המשותף בעמק הירדן, מתוך המחזמר "מה טוב יחדיו", 1960.





שיר ערש (נומי נומי נומי נים)
מילים: זרובבל גלעד (עין חרוד), לחן: דוד זהבי (נען), ביצוע חברי עין השופט, מתוך "כשהיינו ילדים – שירים של פעם" לכבוד שנת ה60 לעין השופט, 1997.





לילה לילה
נתן אלתרמן, לחן: מרדכי זעירא, ביצוע: שלישיית המעפיל: עירית סנדנר, אהוד שחם ודן שרון, 1975.





דוגית נוסעת
מילים: נתן יונתן (שריד), לחן: עממי רוסי, ביצוע: שלישיית שריד: שלמה ורבנר, נתן מילוא ומנחם ראובני, מתוך התקליט "טוב ללכת בדרכים", 1963.





שיר ערש לתרזה
מילים: פניה ברגשטיין (גבת), לחן: אברהם דאוס (גבת, חפציבה), ביצוע: חברי עין השופט, מתוך "כשהיינו ילדים – שירים של פעם" לכבוד שנת ה60 לעין השופט, 1997.





דוד ירח בשמים
מילים: אנדה עמיר-פינקרפלד (קרית ענבים), לחן: לא ידוע, ביצוע: חברי עין השופט, מתוך "כשהיינו ילדים – שירים של פעם" לכבוד שנת ה60 לעין השופט, 1997.





ליל בא
מילים: יהושע צפריר (משמר הנגב), לחן: דוד זהבי (נען), ביצוע: דפנה זהבי (נען) בערב "שוב יוצא הזמר" בנען לזכרו של דוד זהבי, בעריכת גיל אלדמע, ובהגשת אליהו הכהן, 1978.





ערב מול הגלעד
מילים: לאה גולדברג (השיר מוקדש לילדי אפיקים), לחן: מיקי גבריאלוב, ביצוע: הבחורים מאפיקים: אמוץ ברונטמן, נדב בר ניב, שי גוטסמן, יהודה אולמן, יצחקי גל, משה רוקמן, ארי רוקמן, פלג רפפורט (כולם מאפיקים), וגדעון ברקני (שער הגולן, בנו של חיים ברקני), 1984.





שיר ערש במקלט
מילים: תרצה ברגל (שער הגולן), לחן: חיים ברקני (שער הגולן), ביצוע: מיה ברקני (שער הגולן, נכדתו של חיים ברקני), בערב שירה ביום השנה למותו של חיים ברקני, 2002.





לילה
מילים ולחן: שלום חנוך (משמרות), ביצוע: חברי המשמרון 30 שנה אחר-כך: שלום חנוך, מאיר אריאל, ודני חנוך (כולם ממשמרות) והפעם עם מתי כספי (חניתה), הקלטה מאולתרת בחוץ על הדשא, שנות ה90.













מקווה שנהניתם. אולי גם שהילדים נהנו. אולי אולי גם הנכדים. אני נהניתי מאוד. מהמסע. מההיכרות. מהזכרונות שלי ושלכם. ובעיקר שמחתי ללמוד דברים חדשים על עצמי ועל האהבות שלי. חוויתם איתי את משבר גיל ה40 שלי ועוד כמה משברים ומסעות שהלכתי בהם במקביל. אנשים שהכרתי בדרך הפכו להיות חברים וקרובים. אולי נפגש בפרוייקט הבא ואולי לא - אבל מה שנוצר כאן ישאר מקודד ונאמן לצבעיו עד שיידהו אחרוני הביטים ויוחשכו המסכים בכל העולם. סוג של נצח קטן.


תודה שקראתם!
עינת


יום רביעי, 17 ביולי 2013

נעילת התערוכה "שי לילדינו - תרבות לילדים בקיבוצים"

התערוכה נסגרה כבר. גם אירוע הנעילה כבר קרה מזמן מזמן. ואני לא כתבתי כאן כבר הרבה חודשים. לא בכוונה - פשוט קרו דברים בעולם האמיתי.

רציתי לרכז כאן את הדברים שנאמרו באירוע הנעילה. לפני זה אקדים ואומר שהאירוע היה אינטימי והדברים שנאמרו בו היו חשובים עבורי. למעשה הרגשתי ממש כמו ביום הולדת חגיגי. כל מי שדיבר ושר וניגן שימח אותי מאוד.

הנה ההזמנה עם סדר הדברים ולאחריה חמישה קטעי וידאו לפי הסדר.












תודה לכל מי שעוקב. יש לי עוד דבר אחד שרציתי להגיד כאן - אבל את זה אני שומרת לרשימה הבאה....

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

רשמים מהתערוכה ומהספר עד כה

כבר מזמן לא כתבתי והתערוכה פתוחה כבר כמעט חודש. מבחינתי רוב התכונה היתה לקראת. בעיקר לקראת הספר שאת כריכתו אפשר לראות בתמונה למטה ושניתן להציץ לתוכו כאן, כאן וגם כאן (ולקרוא את ההקדמה כאן).

ניתן להשיג את הספר "שי לילדינו - תרבות לילדים בקיבוצים" (411 עמודים ולמעלה מ250 תמונות) בחנות המשכן לאמנות בעין חרוד בזמן הביקור בתערוכה או בטלפון. אפשר גם לקנות אותו באתר שלהם בהזמנה ישירה ובתשלום מקוון.

אין כאן כוונת קידום מכירות וההכנסות הן כולן לטובת המשכן לאמנות בעין חרוד - לכיסוי הוצאות התערוכה והפקת הספר. העבודה שלי היתה ועודנה בהתנדבות כמו הבלוג הזה וברוח רוב הרשימות שהבאתי עד עכשיו. בכוונתי להמשיך כך (לידיעת כל מי שמתקשר להציע לי לכתוב/לארגן/להצטרף/לאצור/להרצות בתשלום...).



התערוכה עצמה מתוכננת לעמוד עד סוף דצמבר 2012 לפחות. על מלאכת האירוח וההדרכה אמון צוות גדול של עובדי המשכן לאמנות בעין חרוד. הם מדריכים, מנחים ומארחים את הבאים מדי יום ללא הפסקה ודואגים לכל.


רבים מהמבקרים מצלמים וצילמו. חלקם בוחרים לחלוק איתי את זווית מבטם (ואני שמחה על כל שיתוף כזה). הנה כמה תמונות שצילמו עינת מגל-שמאלי, גיא ברילר, נעם לסטר, ומשפחת פרסאי.

צעצועי העץ:





הכנסת והקמת גן המשחקים שלוש הדתות של אברהמיק חזן בתוך המשכן:




הפתיחה - גליה מברכת את מאות (!!!) הבאים לפתיחה.



ואני - המיוזעת והלא מאמינה שכל אלה באו כדי לראות מקרוב את השגעון הפרטי שלי.



אחר-כך היה ראש השנה, אחר-כך ביקרתי פעם אחת בתערוכה להדריך את המדריכות, אחר-כך נפלתי שדוּדה למשך שלושה שבועות - בקריסת תשישות מוחלטת... ועכשיו נגמר חופש סוכות ומתחילים פרוייקט חדש (כרגע בזחילה רעיונית).

אני מתכננת לפרסם כאן עוד טקסטים שלא נכנסו לספר. במקור, לפני תחילת הקיצוץ והעריכה, הספר הגיע ל-150,000 מילים ובגרסה המודפסת הוא חצי מזה.

במסגרת התערוכה אני מפנה כרגע את המשאבים לכמה אירועים שפינטזתי עליהם. הראשון - כינוס של תזמורת בני הקיבוצים לדורותיה (אני מכוונת לחנוכה). השני יום עיון על המוזיקה הקיבוצית לגיל הרך, לגנים ולכיתות הנמוכות. האירוע השלישי יעסוק בספרות ילדים קיבוצית והרביעי יעסוק בהכנת צעצועים בקיבוץ.

אלו התכניות. מקווה שאצליח. אח"כ כבר נראה... אשתדל להודיע מספיק זמן לפני כל אירוע - אם אצליח להרים אותו כפי שרציתי.

להתראות בבלוג, בתערוכה או בשבילים.






יום שבת, 8 בספטמבר 2012

הזמנה לפתיחת התערוכה " שי לילדינו - תרבות לילדים בקיבוצים"

חלקכם כבר קיבל הזמנה אישית למייל. מי שקורא דרך הרשת - יקבל עכשיו הזמנה רשמית...

צילמתי הרבה את התהליך: את המשאית שהביאה מתקני המשחק הגדולים (באדיבותם של רותי ויעקב זיו ובחסות מפעל הגבס/טמבור של קיבוץ גשר), את החומרים שהצטברו ונערמו במחסן שמתחת למשכן לאמנות בעין חרוד, את הפרישה של כל הבובטרונים, הצעצועים, התלבושות והמסיכות ברחבי המוזיאון ואת התחלת הסידור בוויטרינות.

ביקשתי אפילו ממיכאל גורדון (מעצב הספר) שיצלם את הדפסת הספר בדפוס בתל אביב... מחר כבר כורכים ואבקש ממנו לצלם גם את זה.

אבל עכשיו אני מצרפת רק את ההזמנה הרשמית ומבטיחה לכתוב עוד כשהכל יהיה מסודר וכשהסערה תהיה מאחורינו.

לכל מי שלא שמע - בדקה ה91 - ממש בזמן הפציעות - שונה שם הספר והתערוכה - לפי רעיון של גליה בראור שעלה בעקבות ספר חד פעמי שסיפרתי עליו כאן לפני שנה (ושכמובן גם יוצג בתערוכה):



ולמי שלא האמין - גם אני לא מאמינה שזה באמת קורה. התערוכה תוצג לפחות עד סוף דצמבר - אז אין מה למהר בשבת הקרובה.

התמונה על ההזמנה וגם על עטיפת הספר היא משנת 1945 מנגבה. וכמובן שאחרי שהספר ירד לדפוס מסתבר שיש לנו בתמונה קרוב משפחה ממש... איך לא.

לילה טוב.

יום רביעי, 8 באוגוסט 2012

דרושה עזרה: שלב השמות - לספר ולתערוכה

כבר מזמן לא כתבתי. הייתי עסוקה באיסוף החומרים ובכתיבת הספר. למי שדאג והתקשר או כתב - תודה על הדאגה והאכפתיות!

ועכשיו - אני מבקשת עזרה...

לספר רציתי לקרוא פשוט "תרבות לילדים בקיבוצים" - אבל ישנם האומרים שהכותרת ללא שאר רוח. כמו שרובכם יודעים אני חובבת עובדות - אבל מבינה גם את הצורך בשאר רוח. לכן אני מזמינה את מי שרוצה להציע הצעות, לכתוב לי או להעיר את הערותיו בשבוע הקרוב.

הנה כמה הצעות שעלו:

ילדות יחפה (על שם הפרוייקט שממנו התחיל רעיון התערוכה)

שיר ידעתי, שיר מזמור / מי למדני לא אזכור (של פניה ברגשטיין - איך לא! - והנה כל המלים מזמרשת)

עלינו ועל ילדינו (ע"פ כותרת המאמר שסוגר את הספר - של דוד מלץ מ1928)

ועוד כמה הצעות שעלו וכנראה גם ירדו מסדר היום:

- לנו משלנו (לפי הספר של תקוה שריג)
- רובינזונדה של ילדים (לפי כותרת מאמר של מרים רות)
- בוא ואשק לך בני האדם (לפי שירו של יהודה אורן מנען)
- בבואות (בגלל המאמרים הרבים שמובאים בספר)
- שותפות גורל (בגלל השותפות...)
- ספורי בריאה (בגלל הבריאה)
- ספורי מקום (בגלל הסגנון הספרותי)
- יום הילד (טוב נו - זה די נדוש)


אז הנה הבקשות:

1) אם אתם בעד אחת ההצעות שלמעלה - נא כתבו.

2) אם יש לכם רעיון משלכם - כתבו גם.


והנה רק טעימה מתמונה אחת (מתוך למעלה מ250) שתופיע בספר. התמונה נמצאת בארכיון התצלומים הממשלתי ומתעדת את העבודה והצעצועים במפעל ניצב באלונים:


התערוכה אמורה להפתח בספטמבר הקרוב - לפני החגים - במשכן לאמנות בעין חרוד. מי שעדיין רוצה לתרום משהו לתצוגה - עכשיו זה הזמן המתאים...


יום שישי, 20 באפריל 2012

תגובה על כתבה בהארץ - על סטפה וקורצ'אק

בעקבות הערה של יעל על הרשימה הקודמת, החלטתי לפרסם תגובה אישית על מאמר שהתפרסם היום בעיתון "הארץ" שכותרתו "השותפה הנשכחת של יאנוש קורצ'אק: סיפורה של סטפה וילצ'ינסקה, שהיתה שותפתו המלאה של קורצ'אק והלכה אל מותה בטרבלינקה, ממחיש כיצד נבנה, או נמחק, זיכרון היסטורי".




 סטפה וילצ'ינסקה


והנה התגובה...

עדה הגרי-פוזננסקי מגבעת חיים מאוחד (שכבר הוצאתי לאור מחדש מאמר שלה כאן פעם) היתה אחת מהמתעדות המובילות של משנתו החינוכית של קורצ'אק. עדה היתה סטודנטית במוסד של קורצ'אק ועזבה את פולין ממש לפני פרוץ המלחמה, תוך כדי שהיא מוותרת על הגשת עבודת הדוקטורט שלה.

והנה בתמונה עדה הגרי-פוזננסקי יושבת (עם מטפחת על הראש) לימינו של יאנוש קורצ'אק. ביניהם מלמעלה אני חושבת שזו סטפה וילצ'ינסקה.


ולמה אני מביאה לכאן את עדה הגרי-פוזננסקי? כי רציתי להוציא לאור מחדש מאמר שלה שיצא בחוברת "החינוך המשותף":

"השפעתם של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה על ילדי הקיבוץ", החינוך המשותף, מרץ 1978 (שיצא שוב בתוך אסופת מאמרים פרי עטה של עדה הגרי-פוזננסקי, תחת הכותרת "האיש העקשן - יאנוש קורצ'ק מקרוב", ספר שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב1989).

מוזכרים במאמר אנשים שיהיו מוכרים לכם כמו משה טבנקין וזרובבל גלעד שהיו הילדים שכתבו בעיתון חברת הילדים של עין חרוד ב1924. אז הנה המאמר עצמו:
















יאנוש קורצ'אק בביקור בעין חרוד. עם יהודה גור-אריה (בעל השפם, הסנדלר של עין חרוד), והילדה מיה שמחוני


 קורצ'אק עם ילדי בית הספר בעין חרוד ב1936

 

קורצ'אק עם מורי עין חרוד: יעקב סלנט, שושנה המורה, משה כרמי, חיים שפרוני, רייכמן, ואייזנשדט


והקשר הקרוב יותר אלי -

מיקרוסקופ שנשלח ע"י קורצ'אק לבית הספר בגשר-אשדות ב1935



עדה הגרי-פוזננסקי פרסמה גם מאמר נוסף בשם "יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה בעיני חניכיהם", בתוך "החינוך וסביבו", שנתון סמינר הקיבוצים, ו–ז (תשמ"ג/תשמ"ד): 93–132 (1983), בו היא מראיינת את היתומים שהצליחו להגיע לארץ על זכרונותיהם מקורצ'אק וסטפה.

טקסט משמעותי במיוחד מבחינתי מצאתי לא מזמן ביד טבנקין. זהו תרגום/תקציר של נאום שנשאה סטפה בכנס מחסנאיות בתי הילדים שנערך בדצמבר 1938 בעין חרוד. השתתפו בכנס מחסנאיות ותופרות מכל רחבי הממלכה הקיבוצית - וכולן באו לשמוע את סטפה, ואת חברתה פייגה ליפשיץ (או בשם נישואיה - פייגה ביבר) - מדברות על מחשבותיהן החינוכיות בהקשר הזה. הנה צילום מהמחברת (אם לוחצים על התמונה היא נפתחת בדף נפרד ואפשר לפענח את כתב היד ביתר קלות):












סטפה ופייגה בעין חרוד

סטפה ופייגה עם משפחת ביבר הצעירה

פייגה על רקע בית הקומותיים בעין חרוד - בעגלה כנראה ילדהּ של פיייגה




בקיצור... הכלים בהם אנחנו משתמשים כיום כדי לנתח את העבר הם כלים פגומים. אי אפשר לדבר על השכחה/הדרה/הסתרה של אישה כמו סטפה וילצ'ינסקה בלי להבין איך סטפה ראתה את עצמה. יותר מזה, אי אפשר להגיד שסטפה לא מתועדת או נשכחת. מספיק לקרוא את הערך הפומבי של סטפניה וילצ'ינסקה בויקיפדיה כדי להבין שעדה הגרי-פוזננסקי אספה כל פיסת נייר וכל שביב עדות כדי להנציח את זכרה של סטפה. ולא רק היא...

זה מזכיר לי מחקר שהתפרסם לא מזמן שמנסה לטעון שנשות חינוך ידועות בקיבוצים הודרו מהאקדמיה - הטענה הזאת לא מחזיקה מים כשבאים לשאול את הנשים עצמן או כשקוראים מה הן חשבו על עבודתן. בכלים של היום, של השגיות ומצויינות אקדמית, יש נטייה לנתח את הרצון לחנך בשטח - להיות מטפלת או גננת או מורה - כנחיתות מעמדית. סטפה וילצ'ינסקה היתה אשת חינוך. למעשה היא בחרה בתפקיד המטפלת - ללא רגשי נחיתות ופחיתות כבוד.

ככה אני חושבת שצריך לזכור אותה - כמטפלת - בסגנון הקיבוצי הישן. כמי שהחינוך לכישורי החיים הבסיסיים נמצא בידיה והיא מקדישה מחשבה, זמן ורצון כדי לחנך לנקיון, לסדר, לנימוס - להיות בנאדם או בתחווה שלמים.

ולכן כל תאוריות הקונספירציה דוקא פוגעות בעיניי בזכרה של סטפה. הייתי שמחה שהכותרת ב"הארץ" לא היתה ממהרת להכריז עליה כעל "נשכחת" - ושכל המאמר היה מתמקד במה שישנו ובמה שסטפה עצמה בחרה בו - להיות אשת חינוך.

כדי להדגיש את דעתי על מאמרי הדרת הנשים שצצים כפטריות אחר הגשם בחודשים האחרונים (חלקם מוצדקים - אבל הדיבור ממאיס את הרעיון - ומעשה אין...) - השארתי את צילום המחברת מהתחלת נאומה של אוטיה שבא אחרי נאומה של סטפה.

אוטיה היתה תופרת ומחסנאית בעין חרוד. כל זה טוב ויפה עד שיודעים את שם משפחתה של אוטיה ועד שמזכירים את שם אחותה... אוטיה בסביץ', אחותה של ליליה בסביץ' בחרה להיות תופרת. בחרה! צריך לכבד את הבחירה.

 אוטיה בסביץ' (מימין) ופייגה ליפשיץ-ביבר (משמאל) בעין-חרוד, בשנים מאוחרות יותר


עוד על קורות סטפה וקורצ'אק בעין חרוד אפשר לקרוא בעבודת סמינריונית למאסטר של טלי שנר - במסמך ה"ווֹרד" כאן, ובספרון שהוציאה טלי שנר בעקבות העבודה:


ולמי שממש רוצה לקרוא מקרוב מה חשבה סטפה על חינוך הילדים הנה דברים שכתבה היא בעצמה בעיתון בית הספר (אם תרצו לקרוא טוב יותר - יש ללחוץ על התמונה והיא תיפתח גדולה יותר בדף חדש):


















והנה גם משהו שפרסמה סטפה ביומן של עין חרוד - קטע המיועד למבוגרים דווקא:


וכדי שתבינו עד כמה המתעדת הראשית של סטפה וילצ'ינסקה היתה קשורה וקשובה אליה - הנה מכתב מאחיה של עדה הגרי-פוזננסקי אל ילדי עין חרוד - המבשר על בואה של עדה לארץ:




אז יש מי שזוכר - צריך רק לחפש. צריך גם להבין טוב יותר מה היה תפקידה של סטפה ומה היו רצונותיה. אנשי חינוך אמורים לשאוף למצויינות בחינוך ולא למצויינות בשיווק....

עד כאן תגובה לכתבה ב"הארץ". לילה טוב.