יום ראשון, 22 בינואר 2012

ההצגה המתועדת הראשונה - משמר העמק 1927

תכננתי לפרסם את הרשימה הזאת אתמול - 21/1/2012 - שהוא, כפי שנכתב כאן פעם, "יום הולדת הקיבוץ" - של משמר העמק. אבל נכנסתי אל תוך הלילה ועכשיו כבר יום אחרי...

אז 90 שנה ויום למשמר העמק - והנה רשימה שלימה על הצגת הילדים הראשונה שתועדה אי-פעם בקיבוץ (ואם יש לכם מקורות שמעידים על אירוע מוקדם יותר - אשמח מאוד ללמוד!) - "בת המלכה הנרדמה" שהוצגה בעפולה ב1927 ע"י החוג הדרמטי של משמר העמק - ועל ההשפעה הכלל קיבוצית של אחד מחברי הלהקה במיוחד.

את התיעוד הראשון מצאתי במקרה בדפדוף בעיתונים ישנים ביד-יערי. ההצגה הוצגה בחנוכה של 1927 והפרסום הראשון על האירוע התפרסם בעיתון השומר הצעיר שיצא בוורשה בינואר 1928:




בגליון הבא כבר יש תיאור של מקום ההצגה - "אולם הראינוע" בעפולה, מכין התפאורה - אריה אלואיל, פרטים מועטים על תוכן ההצגה שהעלתה הלהקה הדרמטית של קיבוץ השומר הצעיר ב' בעפולה, ושהחסות היתה של מ.פ.ע - שאני מניחה שהן ראשי תיבות של "מועצת פועלי עפולה" או משהו בסגנון...






שבועיים אח"כ כבר מתפרסמת רשימה ארוכה על ההצגה. שימו לב לתיאור המפורט של הכנת התחפושות ולפילוסופיה (שאני משערת שנכתבה ע"י מתבונן מבחוץ):




מה הייתי נותנת בשביל לראות את המודעה הזאת!!! אבל בארכיון משמר העמק נותרו בכל זאת ארבע תמונות מההצגה:

המלך והמלכה - ששמם נרשם על התמונות כאסתר שבלמן ומיקר סולד:




ליצן החצר - הלוא הוא קובה דורון שנזכר כאן כבר ככותב מוכשר ועוד ידובר בו רבות בהמשך הרשימה:



לילית המכשפה - שולמית בת דורי (מיתה) שלימים תהפוך למובילת התאטרון הקיבוצי:





שומרי הסף (ההרולדים) - גדעון מנור ואריה דיאמנט:




בארכיון נמצא גם המחזה בשלמותו (עם תאריך לא נכון - 1929 - לא מסתדר עם הכתבות בעיתונים...). אני מביאה לכאן את המחזה כולו - לשם התיעוד. אפשר לדלג ולהמשיך לקרוא מתחתיו. אבל למי שיבחר להתעמק מובטחת הנאה מעברית ראשונית:

















ובמאי של 1928 התפרסמה שוב כתבה על ההצגה - הפעם מפי הגננת - אמה תלמי-לוין:




 הרשימה תתפרסם שוב כעשר שנים אח"כ בספר של אמה תלמי-לוין "אנחנו - מספורי הגן":










ואם מישהו קרא את מה שכתבתי על פרדוקס הצגות הילדים אל מול הספרות הקיבוצית לילדים - השקר האגדי מול האמת של סיפורי המקום - הפרדוקס כולו כאן בהתגלמותו. וכנראה שגם התשובה...

גם ע. הלל כתב על הצגת ילדים אחרת שעלתה במשמר העמק - שכתב אביו, בנימין (חתולי) עומר - לפי אגדה של ביאליק - "שלמה המלך ואשמדאי" (קטע מתוך ספרו הטוב ביותר - בעיניי - של ע. הלל - "תכלת וקוצים"):



וכאן אני רוצה לספר לכם על מפעל של קובה דורון. קובה דורון - ליצן החצר בהצגת הילדים הראשונה של משמר העמק  "בת המלכה הנרדמה" - וליצן המלך ב"שלמה המלך ואשמדאי" - לא הסתפק בתפקיד הליצן... אחרי שנים רבות כתרבותניק, מחזאי, מתרגם, ועוד כהנה וכהנה - קובה דורון מחליט לאסוף את כל המחזות המקוריים שנכתבו ע"י חברי קיבוצים עבור ילדי קיבוצם. והנה המכתב הרשמי מ1970:



והנה מבחר מהמחזות שיצאו בהוצאת "מחזות משלנו":


































באוגוסט 1980 התפרסמה בבטאון להורים של החינוך המשותף "ענבל" כתבה על מפעל המחזות של קובה דורון:



ובאוקטובר 1984 מתפרסם ראיון של אריה בן גוריון עם קובה דורון, בגליון "השבוע בקיבוץ הארצי":


עמי השרוני מיפעת, שמוזכר בראיון, אמר לי שהוא לא המשיך במפעל ושספריית המחזות של קובה דורון עברה לספרייה הארצית למחזות. והנה קטלוג ההצגות שנאספו:

















קובה דורון אסף גם כמה מהמחזות שנכתבו לתאטרון בובות. על אחת מהן כתבתי כאן - "המלך בּוּר":




והנה מכתב שכתב שאול אסלינגר לקובה דורון לקראת הוצאת המחזה - על תרומתו של הונזו עצמו להמחזה:




ונחזור לע. הלל ול"שלמה המלך ואשמדאי": על המחזה שבו צפה ע. הלל בעודו ילד במשמר העמק ושבו שיחק קובה את תפקיד הליצן - ב1936 - כותב אביו של ע. הלל - חתולי עומר:





והנה הדף הראשון של המחזה בכתב ידו היפה של בנימין - חתולי - עומר:



ולמה אני מביאה את זה דוקא כאן? כי קובה דורון ביקש מע. הלל שיעבד מחדש את המחזה עבור סדרת "מחזות משלנו". לאחר לבטים רבים, התכתבות ממושכת, ומלחמה אחת (מלחמת לבנון הראשונה) - יצא המחזה ואף עלה במשמר העמק. זהו אחד המחזות האחרונים שיצאו בסדרת "מחזות משלנו":





ובמכתב התודה כותב ע. הלל לקובה דורון:



ואני רוצה לסיים במעגל הזה שבין הילד ע. הלל שצופה בפליאה במחזה שכתב אביו במשמר העמק - לבין ע. הלל שמשכתב את המחזה 50 שנים אח"כ עבור קובה דורון ששיחק את הליצן באותו המחזה.

המחזות שאסף קובה דורון קיימים בספריות הקיבוציות השונות ובארכיונים הקיבוציים. אם תרצו עדיין להשתמש בהם - אני בטוחה שתשמחו את ותיקי הלהקה הדרמטית של משמר העמק, את ילדיהם, את נכדיהם, ואת ניניהם.... יש מקום גם לשכתוב יצירתי. זה מותר וגם מומלץ. ילדים אוהבים הצגות שמבוגרים שהם מכירים משחקים בהן. זה כנראה פתרון פרדוקס ההצגות האגדתיות.

מזל טוב לקיבוץ בן 90.