יום שני, 2 במאי 2011

מי המציא את קדיה מולודובסקי בעברית?



זהו בית אחרון בשיר "חד-גדיא" של קדיה מולודובסקי שמצאתי במאמרה (המומלץ!) של קתרין הלרשטיין, "תגובת משוררת יידיש באמריקה - קדיה מולודובסקי - אל נוכח השואה" ב"חוליות" מ-1996. בחרתי בו מסיבות מובנות (למי שעוקב) וגם מסיבות שיובנו אולי בהמשך...

האמת שהיום רציתי לכתוב על הספר "פתחו את השער" של קדיה מולודובסקי בתרגומם של נתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ואברהם לוינסון. הספר יצא ב1945 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, במקביל כמעט ל"בוא אלי פרפר נחמד" של פניה ברגשטיין ואילזה קנטור

כבר הרבה זמן מטרידה אותי השאלה - למה בחרו בהוצאת הקיבוץ המאוחד להוציא ספר לילדים (אחד הראשונים!) מתורגם מיידיש דווקא. זה נראה לי כ"כ מוזר. כל-כך לא צברי. לא ארצישראלי. ומה פתאום קדיה מולודובסקי? מי היא? מה היו קשריה לקיבוץ?

לא סתם חשבתי מחשבה כזאת. נתקלתי בהרבה מאוד רשימות ומכתבים שמדברים על הלבטים האלה של גלות וזכרון מול הווה וכנעניות. הנה רשימה אחת כזאת, למשל, מ"בקיבוץ", 31/12/1952:



אני לא לגמרי מבינה את הסוף - אם לומר את האמת... האם ההכחשה נמשכה או שהדוב האפור הוא זכר לליטא? מה שמשך אותי בסיפור זו ההרגשה שהוא מעביר - שאני בעצמי נתקלת בה כמעט בכל מכתב בפרוייקט ניגונים (שערימות התרגומים כבר מצטברות לערימה גבוהה להקלדה ואני לאיטי מקלידה אותם). הרגשה של פליאה בכל פעם שאני מגלה שהיו חיים ערים ומלאים בגולה - עם ספרות ושירה שדיברו גם עלינו; שהיה קשר אמיץ בין כאן לבין שם; שהפחד שלט בכל, ושגם שם וגם כאן חששו ודאגו. שם חשבו שכאן מסוכן, וכאן חשבו ששם מסוכן. זה עולה שוב ושוב מהמכתבים. לפעמים יש ממש תחושה של מקריות - מי יהיה צודק - זה שעוזב לארץ נידחת מלאה רוצחים ופורעים או זה שנשאר בארץ עויינת מלאה שודדים ושונאים. כמובן שכשהדברים נכתבים היום זו חכמה שלאחר מעשה.... אבל אז הגבול בין כאן לשם היה כל-כך מטושטש לפעמים... והעתיד היה בעיקר קודר.

בתרגום הראשון של קדיה מולודובסקי לעברית נתקלתי לגמרי במקרה. אני לא מדברת על "פתחו את השער" - שהיה לנו בבית עוד לפני שנולדתי. אני מדברת על התרגום הראשון לעברית של קדיה. זה שהופיע ב"דבר לילדים", כשעוד היה מוסף, ב1934... חשבתי בכלל שהמתרגמת, פנינה הלפרין, היא שם בדוי ושאולי זו בכלל פניה (לא!). היו לי סיבות די טובות לחשוב על שם בדוי לפניה - כי באמת היה לה שם בדוי בשנים האלה ("בת האור" למשל). אבל פנינה הלפרין היתה אמיתית. ואפילו די קרובה באופן מוחשי לחיים הפרטיים שלי....

ולפני הסיפור - הנה התרגום הראשון של קדיה מולודובסקי לעברית שהתפרסם ב1934, ב"דבר לילדים" (המוסף) - ונכתב ע"י פנינה הלפרין (קודם תמונת השער ואח"כ התרגום):



התרגום, "יקטן", הוא כמובן גרסא מוקדמת ל"גלגולו של מעיל" כפי שקרא לו נתן אלתרמן (השיר הפנימי - "הצי הלבן" הוא של אלה אמיתן):


באותו גליון ממש של "מוסף דבר לילדים" מופיע גם שיר ערש של פנינה הלפרין - מוקף בשיר "משפחת המספריים" של פניה ברגשטיין (ומעל שתיהן שיר של אנדה עמיר-פינקרפלד):




כמה גליונות אח"כ, עדיין ב1934, שוב מפרסמת פנינה הלפרין תרגום של קדיה מולודובסקי. הפעם נוסח תרגום ראשון שנקרא "שרה" - ומי שמכיר את "פתחו את השער" מכיר אותו בתור הסיפור על "הילדה אילת" בתרגומו של נתן אלתרמן:







ופנינה הלפרין ממשיכה לתרגם את קדיה מולודובסקי גם ב1935. הפעם על השער של המוסף "דבר לילדים" מופיע השיר "הגולם" שיופיע 10 שנים מאוחר יותר באותו שם אבל בתרגומו של נתן אלתרמן:







ובאוגוסט 1936 רבקה דוידית מפרסמת ב"דבר לילדים" תרגום משלה ל"סנדלים" של קדיה מולודובסקי (שימו לב לשער ולסיפור רצח הילדים בצפת):







ואז, במרץ 1937, שוב מופיע תרגום חדש ל"גלגולו של מעיל", הפעם של שמשון מלצר:



אפילו האיורים של נחום גוטמן המלווים את התרגום לקוחים מהתרגום הראשון מלפני שלוש שנים:






את שמשון מלצר ורבקה דוידית כבר הכרתי אבל לקח לי הרבה זמן (יותר מדי!) להבין מי היא פנינה הלפרין - שממש "המציאה" את קדיה מולודובסקי בעברית. "האסימון ירד" רק כשראיתי הקדשה לפנינה הלפרין מיחיאל היילפרין בגליון "דבר לילדים" מ1937:




ההקדשה הופיעה בשיר של יחיאל היילפרין לל"ג בעומר - ובה מופיע שמה של פנינה הלפרין כ"פנינה היילפרין":


יחיאל היילפרין אחראי להרבה שירי ילדים שכולנו שרים עד היום. נתקלתי לא מזמן בספר שירים לילדים שלו ושל יואל אנגל וחיפשתי הזדמנות להביא אותו לכאן (למרות ששניהם לא קיבוצניקים - אבל השפיעו על כולנו ולכן רציתי...). לספר ישנה הקדמה ארוכה מאת יעקב פיכמן וגם אותה אני מעלה לכאן - למי שמתעניין. יעקב פיכמן עוד יוזכר כאן כמה פעמים.. חכו...:





יחיאל היילפרין עצמו כותב בהקדמה למהדורה הראשונה על מטרותיו בכתיבת שירים בעברית לילדים: "מטרתי היתה אפוא לתת בספר זה לתינוק העברי שירי-משחק עבריים מקוריים, הנובעים מתוך תנאי-חיינו בארץ והמכוונים לתנאי-חיים אלן, בלוית מנגינות עבריות-מזרחיות מקוריות.":



לא סתם שמחתי לגלות שפנינה הלפרין היא אשתו של יחיאל היילפרין. שמחתי מאוד! שמחתי כי הבן שלהם, עוזי אורנן, השפיע עלי מאוד בבחירת המקצוע, תחום העניין, דרך חיי ואמונתי. עוזי מבוגר ממני ביומיים ו47 שנים. אני מכירה את עוזי כבר די הרבה שנים וגם אשתו, מיכל אפרת, השפיעה עלי ולימדה אותי הרבה כשעוד הייתי סטודנטית לתואר ראשון (היום תלמדו עלי יותר מאשר בכל הרשימות הקודמות...).

בקיצור, כתבתי לעוזי אורנן, בנם של יחיאל היילפרין ופנינה הלפרין:

11/1/2011
שלום עוזי,
זאת עינת אמיתי - אני מקווה שאתה זוכר אותי - אני עובדת בד"כ ביבמ ונהנית מאוד מבלשנות חישובית ומאיחזור מידע כעבודה וכתחביב. הפעם אני כותבת לך בכובע אחר ומקווה (ממש!) שתוכל לעזור לי...
יש לי תחביב שהגיע כבר למימדי מפלצת והוא חקר "תרבות לילדים בקיבוצים". יש לי אתר ובו אני מפרסמת דברים שמצאתי ולמדתי. במסגרת המחקר הגעתי לספר "פתחו את השער" של קדיה מולודובסקי שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב1945. אחרי שדיפדפתי ב"דבר לילדים" מתחילתו, הגעתי למסקנה שאמא שלך כבר תרגמה בעצמה את רוב שיריה של קדיה בשנות ה30. את חלקם אפילו הלחינה כנראה. [הערה מאוחרת: כאן הגזמתי לגמרי - וגם עוד לא ידעתי מספיק. אבל כך כתבתי באמת לעוזי.]
אז יש לי הרבה שאלות בנושא. אני לא יודעת אם תוכל לענות על השאלות כי היית ילד באותה התקופה - אבל אולי יהיה לי מזל...
1) למה אמא שלך בחרה בקדיה מולודובסקי ושיריה?
2) האם יש לך בבית את הספר או הספרים שמהם תורגמו השירים (הלוואי!)?
3) האם יש לך חומרים על אמא שלך שאוכל ללמוד מהם ולנסות לשלב אותם במחקר שלי? - אני יודעת שאמך לא היתה קיבוצניקית, אבל הבחירה בקדיה מולודובסקי כספר ילדים לילדי הקיבוצים תמוהה בעיניי (זהו הספר השני בסה"כ - אחרי "בוא אלי פרפר נחמד" שפרסמה ההוצאה) ואני רוצה להבין טוב יותר את העניין.
4) האם פגשת את קדיה מולודובסקי בעצמך? האם אמך פגשה אותה כשבקרה בארץ (היא אפילו גרה כאן כמה שנים)?
5) האם יש לך לחנים / הקלטות / סרטים מאמא שלך?
האתר שבו אני כותבת על המחקר/תחביב שלי:
http://tarbut-yeladim.blogspot.com
רב תודות,
עינת אמיתי

ועוזי ענה לי:

14/1/2011
עינת שלום רב,
הסיפור פשוט למדי:
אבי (יחיאל היילפרין) ואמי (פנינה הלפרין) פתחו גן ילדים עברי בוורשה ב 1909.
על בסיס הגן אבי פתח בו בזמן סמינר לגננות. אמי עבדה איתו, ואולי בתחילה גם למדה.
קדיה מולודובסקי הייתה תלמידה בסמינר, והן היו ידידות, כמו עם הרבה תלמידות, הן
בתקופת הלימודים והן אחריה.
בין התלמידות אני יודע על חנה רובינה, שלדברי אבי, כשבא אליו מי שאירגן את הבימה
וביקש לדעת אולי יש בין תלמידותיו מי שתוכל להצטרף לתיאטרון שלו והוא קרא לה לשוחח
על זה - היא בכתה ולא רצתה תחילה.
אני זוכר את גילה גורפינקל, אמו של חיים גורי, את רבקה רובין (אשתו של ד"ר ישראל רבקאי)
ובוודאי עוד רבות.
אמי באמת אהבה את שיריה של קדיה, וכאשר התחילה בכתיבת שירים (בהיותה בוודאי בת חמישים)
תרגמה אחדים משיריה של קדיה. אמי פרסמה שתי חוברות שירים, שתיהן מאת הדודה פנינה,
שלפוחיות ופרפרים.
שום ספר של קדיה אין לי. אולי פשוט מפני שאין לי שום ידיעה בשפה שהיא כתבה, ואינני אוהב כלל
את השפה הזאת.
ודאי תמצאי הרבה חומר על אמי במה שכתב דן אלמגור, ואולי גם בויקיפדיה.
אינני מבין את דבריך על ספר לילדי הקיבוצים. אינני חושב שאמי כתבה במיוחד לילדי הקיבוצים.
אני פגשתי את קדיה כשנערכה אזכרה לאבי בשנה כל שהיא משנות החמישים. אולי במלאת עשר שנים
למותו ב 1943.
היא הוזמנה לספר על אבי, אבל היא התחילה לדבר אידית. אמי כעסה עליה וביקשה שתדבר עברית,
וגם אחי אוריאל (רטוש) ואני לא הסכמנו שהיא תמשיך לדבר בפני הקהל בשפה זו. אמי קראה לה -
הלא למדת עברית ואת יודעת מצוין! ההמשך היה שהיא לא יכלה לדבר. זו הפגישה היחידה שהייתה לי איתה.
אמי לא הלחינה שום שיר. אינני חושב שהיא יכלה לעשות זאת.
דן אלמגור הוציא סדרה של תקליטורים של שירים עבריים וגלגוליהם. אלה לא שירים אלא סרטים שבהן השרים שרים ומופיעים הוא עשה זאת בדרך כלל בחבורות של אוהבי שירה וזמר, ובאחד מהם נמצאת גם אמי ושרה בעצמה ועם אחרים כל מיני שירים. ודאי תוכלי למצוא חומר זה, ובוודאי תיהני ממנו. לי עצמי אין שום הקלטות אחרות.
אני שמח שעלתה בי הרוח לספר לך כל כך הרבה...
מאחל לך הצלחה רבה במעשייך ובענייניך המעניינים,
בברכות,
עוזי

ה"תקרית" עם קדיה מולודובסקי שעוזי מספר עליה קרתה כנראה ב1953 כשקדיה גרה בארץ. פגשתי את עוזי אורנן ומיכל אפרת שוב לפני כמה שבועות, במעין מסיבת השקה לספר "המילים המתבקשות" שהוא מילון שאספה וכתבה מיכל אפרת - מחידושיו של יונתן רטוש - אחיו של עוזי אורנן. כשפגשתי את עוזי שוב ביקשתי ממנו לתאר את התקרית עם קדיה באזכרה לאביו. האירוע היה כנראה מסעיר במיוחד - ומשקף באמת את העימות בין היידיש לבין העברית. קשה היום לתאר את המלחמה על השפה העברית כי כולנו חושבים וחולמים בה. אבל התחושה הזאת של שפה חיה היא תחושה די חדשה. אולי בשביל צוציקית כמוני העברית מובנת-מאליה אבל בשביל עוזי אורנן (ובטח בשביל הוריו!) העברית היא שפה שברירית ומאויימת - שקמה לתחייה ונתקפת מחלות ילדות מחשיפה לאנגלית ולשפות "אינטרנטיות" אחרות.

בעולם שבו אני עובדת - ההרצאות, התכתובות, והשיחה היומיומית - כמעט כולן באנגלית. עוזי אורנן, שנהג להגיע להרצאות אצלנו, הפסיק לבוא להרצאות באנגלית (די בצדק אני חושבת) במחאה על העובדה שבמדינת ישראל, ב2011, ישנם מקומות עבודה שמתנהלים באנגלית בלבד.  ונחזור לענייננו....

אחרי שעוזי כתב לי מצאתי הוצאות (מחודשות?) של הספרים פרפרים ושלפוחיות של פנינה הלפרין מלווים באיורים של איזה הרשקוביץ':




ואחרי כל אלה גם מצאתי גם את הדברים הבאים: בחדשות בן עזר 318 מה18 לפברואר 2008:
עדינה בראל: מקור ועוד תרגום – "גלגולו של מעיל"
בגיליונות האחרונים של "חדשות בן עזר" היה עיסוק במוטיב "גלגולו של מעיל". בגיליון 314 הביא אליהו הכהן טקסט תחת הכותרת האָב איך מיר אַ מאַנטעלע; בגיליון 315 הציג אורי הייטנר את התרגום מיידיש של נתן אלתרמן לשיר של קדיה מולודובסקי גלגולו של מעיל; ובגיליון 316 הביא אליהו הכהן את שירו של יורם טהר לב המעיל (אימא לא זורקת שום דבר).
והרי תרומתי לנושא: ראשית כל, למען חובבי היידיש בין קוראיך, אביא את הטקסט של קדיה מולודובסקי (קאַדיע מאָלאָדאָווסקי) ביידיש. אני מצאתי את הטקסט בעיתון ילדים "גרינינקע ביימעלעך", שיצא לאור בווילנה, בגיליון מחודש ספטמבר 1933. כותרו הוא: אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל. [המשך] [מעיל מאריג כהה]. אני מצרפת בזה סריקות של שני עמודים מתוך עיתון זה עם השיר (נסרק מצילום זירוקס). המקור הראשון הוא כמובן באחד מספרי הילדים שלה. (לצערי לא היה לי זמן השבוע להגיע לספרייה הלאומית בירושלים ולמצוא את פרטי הספר המדויקים. יסלחו לי קוראיך אך הפעם).
שנית, מצאתי תרגום אחר לשיר זה, שנעשה לפני 74 שנים בידי פנינה הלפרין (הַילפרין). השיר נדפס בתאריך כד' שבט תרצ"ד, בעיתון "דבר", ב"מוסף לילדים" של יום שישי; אשר לימים הפך לעיתון בפני עצמו: "דבר לילדים".
השובב בתרגום של הלפרין נקרא יקטן ואצל אלתרמן שמו פרץ; ואילו במקור של מולודובסקי נקרא "התכשיט" פַּנְטְל. מעניין להשוות בין התרגומים מבחינות נוספות. יעשה זאת כל קורא להנאתו.
[...]
מעט פרטים על המתרגמת ובני משפחתה. המשוררת פנינה הלפרין (1886-1980) נולדה בוורשה. בפולין היא הוכשרה להיות גננת. היא נישאה ליחיאל הלפרין (1880-1942). במשך כל השנים פעל יחיאל בתחום הכשרת גננות וטיפוח החינוך לגיל הרך. זאת החל מייסוד גן-ילדים עברי וניהול סמינר עברי לגננות בוורשה (יחד עם יצחק אלתרמן, אביו של נתן); ועד לפיקוח על כל גני הילדים בארץ ופתיחת בית מדרש לגננות. פנינה רעייתו היתה שותפה מלאה בפעילויות החינוכיות וגם בכתיבת ספרות לגיל הרך. (פרטים נוספים על פועלם הרב של פנינה ויחיאל הלפרין ניתן למצוא באתר מכון "גנזים" ועוד).
צאצאיהם המשיכו בתחום הספרות והלשון. בתם מירי דור ז"ל היתה סופרת. בניהם היו המשורר יונתן רטוש ז"ל (הוא גם אוריאל שלח, מקים תנועת "העברים", שכונו "הכנענים"); והבלשנים פרופ' צבי רין ז"ל וייבדל לחיים ארוכים פרופ' עוזי אורנן.
בברכה
עדינה בר-אל

והנה המקור שהביאה עדינה בר-אל:

והנה גם תגובתו של אליהו הכהן לעדינה בר-אל:
לעדינה בר-אל שלום,
שתי השלמות לי בעקבות מכתבך.
פנינה ויקטן: הבחירה של פנינה היילפרין בשם יקטן כתרגום ל"תכשיט" של קדיה מולודובסקי, בשיר "גלגולו של מעיל", אינה מקרית ובוודאי לא מפתיעה. הרי יקטן במקורותינו היה בנו של עבר שהיה בנו של שלח – כולם בני שם. לשמות אלה היתה משמעות אידיאולוגית במשפחתה של פנינה. בנה של פנינה, יונתן רטוש, אימץ את השם שלח, סבו של יקטן.
פנינה והמעיל: אני זוכר את פנינה כגננת ב"מעון הדוגמאי לילדים" ששכן בשנות השלושים בבית מס. 1 בשדרות רוטשילד. בחגיגות פורים דאגה לשלל תחפושות. בין היתר, הלבישה אחדים מבני הגן במעילים, כתחפושת של זקנים, וחיברה להם שיר שאחד מבתיו היה:
חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד חֵן
לְהִתְלַבֵּש בִּלְבוּשׁ זָקֵן;
אַבָּא-סַבָּא, הַב תִּלְבֹּשֶת,
אֶתְנַהֵל לִי מִבְּלִי בֹשֶׁת.
יֶלֶד קָט – וְהוּא זָקֵן.
– הֵן פּוּרִים הַיּוֹם, לֹא כֵן?
השיר הולחן בידי עמנואל פוגצ'וב (לימים עמירן) ונקרא "זמר לפורים". את השירים שלימדה פנינה בגן הדפיסה עם תווים בסדרת גלויות "שירים חדשים לגני ילדים" שיצאה בהוצאת בית המדרש לגננות מיסודו של יחיאל היילפרין.

חדשות בן-עזר 319 מפברואר 2008:

נגה רובין
שלושה פרטים לסוגיית "גילגולו של מעיל"
 עורך נכבד שלום.
הייתי רוצה להוסיף שלושה פרטים לגבי סוגיית "גילגולו של מעיל" לקדיה מולודובסקי, כפי שהתפרסמה בעיתונך בזמן האחרון, ובעיקר בכתבתה של עדינה בר-אל בעיתון מס' 318.
א. "גילגולו של מעיל" (כפי שהוא נקרא בתרגום לעברית) של קדיה מולודובסקי (וביידיש, כפי שציינה בר אל "אַ מאַנטל פון אַ טונקלן געוואַנטל" [=מעיל מאריג כהה]) נדפס, ככל הנראה, לראשונה, בקובץ שיריה של המשוררת "מעשֹהלעך" (שתת-הכותרת שלו היא "גייען שיכעלעך אַוועק וווּ די וועלט האָט נאָר אַן עק" – הולכות נעליים במקום שבו רק יש לעולם סוף), בוורשה ב-1931.
ב. עובדה מעניינת ביותר היא שקדיה מולודובסקי הייתה תלמידתו של יחיאל הלפרין, בעלה של פנינה הלפרין, המתרגמת של שיריה. היא למדה בסמינר שלו שנתיים (פרטים על כך ניתן למצוא באוטוביוגרפיה שפירסמה מולודובסקי ביידיש בכתב העת "די סביבה")
ג. עובדה מעניינת לא פחות התגלתה לי למקרא חוברת "דווקא" מיספר 4, שבט תשס"ח (היוצא לאור ע"י בית שלום עליכם). במאמרו של ד"ר רוני ענבר על אברהם גולדפדן ("אני אשנה את ההיסטוריה היהודית") הוא כותב שב-1900 הודפס בבית הדפוס של אליעזר בן יהודה תרגום ראשון לעברית של מחזה כלשהו של אברהם גולדפדן. היה זה תרגום ל"די ביידע קונילעמעל" (המוכר בתרגומו המאוחר: 'שני קוני למל'). התרגום משנת 1900, שנעשה על ידי מר-דרור בדפוס מערכת "הצבי", נקרא בשם "שני יקטן יקשן". יקטן, כזכור, הוא השם שבחרה פנינה הלפרין ל''פנטל'' של קדיה מולודובסקי, ו"פרץ" על פי תרגומו המוכר של נתן אלתרמן.
בתודה
נגה רובין
ירושלים

ושוב תשובה של אליהו הכהן:
הגילוי על "שני יקטן יקשן", תרגומו הראשון של "שני קוני למל" לעברית, הוא אולי חדש לכותבת המכתב, אך הוא ישן נושן כמעט כמו התרגום עצמו. כתבו על כך לפני שנים ג. קרסל, גליה ירדני ואחרים.
השם יקטן מופיע בספרים עבריים רבים ("יקטן הנבון" – תרגום סיפורי האחים גרים משנת תרנ"ח; "יקטן ובניו" – סיפור של יהודה צבי לוין משנת תרס"ז; "יקטן בתל אביב" של יעקב פיכמן משנת תרצ"ו, ועוד). לכל אלה, כמו גם ל"שני יקטן יקשן", אין כל קשר ל"כנעניות" ול"עם עבר". לעומת זאת בתרגום שמו של התכשיט פנטל ב"המעיל" של קדיה מולודובסקי, בחירתה של פנינה היילפרין בשם יקטן נעשתה, כפי שציינתי, ממניע אידיאולוגי...
ואגב, שם התרגום שנזכר למחזה של גולדפאדן "די ביידע קונילעמעל" הוא "הקנאי". "שני יקטן יקשן" הוא שם משני שלו. שם המתרגם שהוזכר, מר דרור, הוא פסבדונים. מאחוריו הסתתר המחנך והמורה מרדכי אזרחי-קריצ'בסקי.
בברכה
אליהו הכהן

עד כאן הסטוריה כללית ופרטית של עבריות וכנעניות בארץ ישראל (למי שההערות שלי על כנעניות והקשר של המושג והתנועה למשפחת הלפרין-היילפרין-אורנן-רטוש-שלח-דור - כדאי לקרוא את הערך בוויקיפדיה בקישור האחרון. זה יסביר גם כמה דברים וטענות בהמשך).

החכמתי הרבה בחודשים האחרונים. למדתי עוד על הוריו של עוזי אורנן ועל הסיבה להבאתם של שירי קדיה מולודובסקי לארץ. הדרך, כמו תמיד, מקרית ומשנית לחברוּת והכרות בין שתי נשים שנדדו כל אחת לארץ אחרת. פנינה הלפרין ובעלה יחיאל היילפרין עלו לארץ והקימו מערכת חינוך עברית. קדיה מולודובסקי היגרה לארצות הברית ב1935 (בגיל מבוגר יחסית) והגיעה לארץ לכמה שנים רק ב1949, לאחר קום המדינה וכשכבר היתה מפורסמת וידועה בזכות תרגומי שיריה לילדים.

בקרב יושבי הקיבוצים היידיש לא היתה שפה זרה והמלחמה על מקומה של השפה העברית התחוללה גם שם. בתוך כל אלה משוררים שכתבו ודיברו ביידיש ביקרו והתקבלו בברכה ביישוב. הנה למשל ביקורו של ה. ליוויק בעמק הירדן מדווח ב"דבר", 20/10/1937:


המלווים המוזכרים בכתבה הם זאב יוסקוביץ' (לימים יוסיפון), זרובבל גלעד וצבי נדב. זכרו את השמות... יוסקוביץ' הוא איש מפתח. יוסקוביץ' היה בזמן הביקור חבר גשר-אשדות (אשדות יעקב התישבו ב1924 בגשר הישנה עד שעברו לישוב הקבע שלהם והוחלפו ע"י אנשי גשר שעלו על הקרקע ב1939). ההקראה המדוברת בפני קהל של 1000 איש בבית זרע התנהלה ביידיש.

ב1938 רבקה גורפיין מפרסמת ביקורת על קדיה מולודובסקי (שרבקה קראה בשפת המקור!) ב"דבר הפועלת", 31/3/1938. שימו לב שקדיה כבר יושבת כמה שנים בארה"ב כשהיא כותבת על יהדות וזרוּת באירופה:






וב1940 כבר מופיע ב"דבר לילדים" שיר של קדיה מולודובסקי בתרגומה של לאה גולדברג:







וביוני 1940 שמשון מלצר מפרסם עוד תרגום לקדיה מולודובסקי ב"דבר לילדים" - "מעשה בגיגית":





ועוד תרגום משל שמשון מלצר לקדיה מולודובסקי מתפרסם שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 1940 - "מעשה בחבית":






ועכשיו - קוריוז... אנקדוטה... (או איך שלא קוראים לזה בעברית...) - באפריל 1941 (לפני 70 שנה בדיוק) מתפרסם תרגום של מרים ילן-שטקליס ל"גברת עם כלבלב". נכתב שם שהשיר הוא תרגום של קדיה מולודובסקי:







וזאת כנראה טעות. השיר "גברת עם כלבלב" או כפי שנקרא ברוסית "מטען" - "Багаж" - הוא שיר של מרשק שנכתב בכלל ברוסית ושבאופן מפתיע מופיע כנראה גם בתרגומה של פנינה הלפרין בספרה "שלפוחיות"... אני לא יודעת למי מיוחס השיר אצל פנינה הלפרין. אם למישהו יש מהדורה מוקדמת של הספר - נא לבדוק ולעדכן - זה מסקרן למדי.

אז חוזרים לזאב יוסקוביץ' (יוסיפון) שליווה את ה ליוויק בביקורו בעמק הירדן. יוסקוביץ' היה גם עורך הרבעון "מבפנים" - הבטאון של הקיבוץ המאוחד. וכשחיפשתי באינדקס של מבפנים את קדיה מולודובסקי מצאתי די הרבה חומר. בעשור שבין 1941 ל1949 פרסמה קדיה שישה שירים (מתורגמים לעברית) במבפנים:



מה שיותר מעניין הוא שבאותן שנים התפרסמו על קדיה לא פחות משלושה מאמרי ביקורת ארוכים. שלושת המאמרים נכתבו ע"י שתי בנות מגבת (הקבוצה על שם קדושי פינסק לזכרם של 35 מאנשי הקהילה היהודית בעיר שהוצאו להורג על ידי הצבא הפולני בשנת 1919 לאחר שנחשדו בקומוניזם). האחת היא פניה ברגשטיין והשנייה היתה בתו של יהושע רבינוב:



הנה בתים אחרונים משירה הראשון של קדיה שהתפרסם ב1941 ב"מבפנים" ותורגם ע"י שכנא נשקס מבית-אלפא:



וב1941 כותבת גם פניה ברגשטיין ביקורת על קדיה מולודובסקי ב"מבפנים". אני מביאה כאן את כל המאמר הארוך (מאוד) שמתייחס גם לספר שעליו כתבה רבקה גורפיין ב"דבר הפועלת". אחד הדברים הכי מעניינים הוא שהשורות ביידיש לא מתורגמות לעברית כלל. פניה השאירה את שורות היידיש ללא תרגום בהנחה שכל מי שייקרא את המאמר ידע גם לפענח את היידיש בעצמו... בספר "רשימות" שיצא לזכרה של פניה ברגשטיין מובא המאמר הזה ביחד עם תרגום השורות מיידיש שכנראה כתב שלמה אבן-שושן. אני מוסיפה את התרגום מתחת לכל דף - כדי שהקריאה (למי שרוצה להעמיק) תהיה שלימה:



פאביאק = בית-סוהר בוורשה
דז'יקה = רחוב בחלק היהודי בוורשה
השיר = אבן טול וזרוק ביד, / אם לעיר ואם לכפר - / בכל אשר  נפול תפול, / שם שקר הגיד מי. / ולפיכך עבים עולות / על עיירות, על יערות, / ולפיכך חיות רעות טורפות / שיות תועות בשדות...


שורות השיר = נערה נודדת אנכי, / כיסופים למוּד לבי...


גאניק = גזוזטרה [מרפסת]
שורות השיר הראשון = ותשא אותי הרכבת - מה תחפז כה? - / הן בין כך וכך כמכתב אני, שאין מקבל לו...
 שורות השיר השני = בעינים עצומות אקשיבה / למַרש הנעלים הקרועות...
שורות השיר השלישי = יהודים יושבים פה... / זה עם - אך צחוק ומכאוב לב...


שיר ראשון = אולי בכל זאת הקול יגיע לגוף של גומי זה, / ויפתח דלת מברקת, / דלת ויטרינת פאר.
שיר שני = [איננו מתורגם ב"רשימות" - כנראה דילגו עליו]



"אלע פענסטער צו דר זון" = כל החלונות לשמש
שיר = הנה באתי, הנה באתי, / בעגלה קלה רתומה לסוס. / הנה באתי דוקא עתה / אלי ארץ לקוית חמה.
[שיר שני הושמט מ"רשימות"]


שיר ראשון = הוי העירני, אלוהי / נא, אלי, העירני, / נא, אלי, העירני - / לעבדות באופל, הוי, אל תמכרני.
שיר שני = לשוני זעקה אלמד, / שתקפיא צפרים מעוף ---


שיר ראשון = שלח אלי היפה במלאכיך, / וקלוֹת אסק להיכלך, / ואחרון מבט שלי ידעך בבת-צחוק על שפתי.
שיר שני = אתם חיי, את נעלי זהבכם נעלו, / כי שלוחה אלי זו החדה באבנים.
שיר שלישי = ומהר אצים ימים, שעות שעות תרדופנה, / מבצרי פלדה ימוטטו. / הכל ישאו אתם - אך לא את נעלי הפז, / הפוסעות על פני סערות, על פני מות.

***

עכשיו הגענו כבר ל1943. קדיה מולודובסקי כבר ידועה מזה עשור בארץ. שירים רבים שלה תורגמו לעברית - ע"י טובי המשוררים והמתרגמים. מאמרים רבים נכתבו עליה בעיתונות - על שירת היידיש שלה ועליה כשליחה ונציגת הגולה היהודית ההולכת ומושמדת בפולין. היא כבר שמונה שנים בניו-יורק.

וזאב יוסקוביץ' שלנו רוצה להוציא לה ספר... בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הוא כותב למנחם דורמן דיווח א-ר-ו-ך על כל הנעשה בספטמבר 1943 בתחום התרגום בהוצאה. בסוף הדיווח (אני מביאה כאן - באדיבותו הרבה מאוד מאוד מאוד של יובל רון מיד-טבנקין גם את המכתב המוקלד וגם את הטיוטה) - הוא מספר למנחם דורמן על תכניתו להוצאת ספר ילדים מתרגומי שיריה של קדיה מולודובסקי (גלגלו עד לסוף הטיוטות כדי לקרוא את הקטע הרלוונטי בכתב ידו):









"ובעניין קדיה.... נעשה הכל להוציא לפחות בעוד חדשיים לפחות את המוטיבים הילדיים שלה - 12 ? שירים מלווים ציורים. תרצה כבר הכינה משהו סימפטי, מבטיח. ונתן א. עשה עוד תרגום אחד ווירטואוזי ממש, וגם זאב הוסיף לעשות, אם כי פחות מבריק - אך יסודי, יפה."


ובדבר הספר הזה - קדיה קטן - דע לך, מנחם, שאני אדרוש השקעות כספיות גדולות והיה מוכן לכך.
ודי לעת-עתה.
ז.י.


יותר זמן מקדיה בניו-יורק... פניה ברגשטיין כבר 13 שנים בארץ... לשתיהן אין כבר קרובים ומכרים חיים בפולין. כל מי שנשאר שם מת. פניה עוד מקווה שזה רק נתק בגלל המלחמה אבל כבר כנראה יודעת אחרת. קדיה מתאבלת על יהדות פולין מאז עזיבתה ב1935 - וכנראה שכבר קודם.




חודשיים אחרי שכתב לדורמן, כותב זאב יוסקוביץ' לפניה את המכתב הבא:

3/11/1943
פניה משוררת ומעודדת - הא לך שירה של קדיה האחרון.
בכלל נסתם חזון ממך. [???].
אני תפוס עכשיו לדבר יפה באמת. בעוד חודש אני מביא לבית הדפוס ספרה הראשון של קדיה. מוטיבי הילדים. יהיה זה בושם בבשמים. גם תרגומים משובחים וגם אילוסטרציות נאות מעשה ידי תרצה.
כשיוכן הספר אביאו לפניך לעצה אחרונה.
והיי בריאה וכתבי
ז. י.
ושלום לארקה ולגרשון.



וחודש אח"כ מופיע עוד תרגום של שמשון מלצר לקדיה מולודובסקי ב"דבר לילדים". הפעם שם השיר מבשר את הבאות (אם תהיתם למה הוא לא מוזכר בפרוייקט של יוסקוביץ')... "מריבה" (שימו לב לציור הכ"כ נוקב ומציאותי שעל שער הגליון!):









ולא סתם אמרתי מריבה. שימו לב למכתב הבא ובו דיווח של זאב יוסקוביץ' למנחם דורמן, העורך הראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד, על התקדמות מלאכת התרגום לעברית לספר הילדים של קדיה מולודובסקי - "לתרגם עוד שלושה שירים שמלצר עשאם ופיכמן פסל אותם" (שובו של הפיכמן!!!):






ובאמת, בדיוק כמו שהבטיח (ואולי עם קצת שכנוע...), יוסקוביץ' חוזר אל פניה ברגשטיין ממש לפני סיום הכנת הספר ל"עצה אחרונה"... הוא דווקא לא מבקש עצה - אלא שתוסיף לו שני תרגומים משלה לקדיה מולודובסקי - ובתמורה הוא יעכב את הדפוס בשבוע...

תל-אביב, 2/1/1945
אמש, פניה יקרה, בקבלי את מכתבך התקשרתי טלפונית עם גבת ואחד שלמה שהיה עסוק בישיבהבחדר הטלפון אמר לי שאין להביאך לטלפון. האם מסר לך את בקשתי?
המציאי את תרגומיך לתל-אביב להוצאת-הספרים בשבילי. הספר סודר אמנם כולו (15 שיר), אבל אם יהיה בתרגומך (נקוד על התרגום) משהו שיצטרף ויוסיף לרמת התרגומים של נתן אלטרמן [כך במקור] (מהם גם וירואוזיים ממש) - ושל לאה גולדברג - כדאי יהיה העמל הנוסף והוצאת הספר תידחה עוד שבוע (בשל איחורך) ואולי יותר, כי נצטרך להוסיף גם ציורים וקלישאות (ותרצה הציירת - ומה נפלאה עבודתה! עמוסה עכשיו עבודה).
אני מתכוון לרעגמנדל ואיער עפן זיך [?], כי מה"שינעלעך" יש לי תרגום של נתן. ובכל זאת אולי תפתיעי גם בזה. (אגב, כמדומני שיש שני מוטיבים על שינעלעך).
המציאי את התרגומים באכספרס או בידי איש נאמן למסירה. אני עושה השבוע יומיים-שלושה בתל-אביב וגם בראשית השבוע הבא אשהה כאן.
אמרי שלום לאישך ולבנך
בידידות,
ז.י.




בארכיון של גבת מצאתי רשימה שהכינה פניה ובה כל השירים של קדיה שתרגמה לעברית (גם אלה שהשתמשה בהם בכתיבת הבקורת למבוגרים):




מצאתי בארכיון של גבת גם עוד שיר שתרגמה פניה לקדיה מולודובסקי. שיר שלא התפרסם... שיר כזה שבקלות דמיינתי לי עם מנגינה של חווה אלברשטיין - שיר אמהוּת פולנית...

גשם ממרומים יורד
טיף-טיף-טף
על ראש עודד
שיגדל הילד
עד חלון גבוה
לאמא עד הזרוע.
גשם ממרומים יורד
טיף-טיף-טף על ראש עודד

גשם ממרומים יורד מטפטף על ראש עודד
שיצמח עודד קטן
ויגדל עד השולחן
עד לגובה הארון
לאמא עד הצווארון



תארו לכם שפניה לא היתה מתרגמת את השיר "פתחו את השער" בשבוע ההוא... מעניין איך היו קוראים לספר... מה היינו עושים בלי פתחו את השער בחתונות? באירועים משפחתיים-קיבוציים המוניים? הכל מקריות - ואין מקריות בכלל.

גם את המקורות לאיורים של תרצה טנאי מצאתי. הם לא מוחזקים במצב טוב מדי... דווקא אמרתי את דעתי - אבל קשה מאוד לשכנע אנשים למסור אוצר למשמורת בארכיון. 



הכי עצוב זה לראות את מצבו של הציור הזה:


שימו לב - סיפור הרטיבות שעל הציור לפניכם:


מקורות ציורי הילדים המוקדמים בארץ מוזנחים ממש. חבל שזה ככה. מישהו צריך לחוקק חוק שחייבים לשמור מקורות של ספרות קאנונית בארכיון מרכזי - כמו הספריה הלאומית או מוזיאון ישראל. ובינתיים הילדה איילת טובעת לה במי-מזגנים ומצהיבה באור השמש במרכז אקדמי מכובד במרכז הארץ (עכשיו הם כבר לא ידברו איתי יותר אפפעם!). ולמי שלא יודע - נייר מצהיב באור השמש והצבעים דוהים. ציור על נייר חייב להשמר בחושך ובסביבה יבשה - אחרת ידהה ויעלם ודי. (במוזיאונים משאילים ותולים רישומים וציורים על נייר לזמן מוגבל בגלל הסיבה הזאת).

ואחרי כל התלאות - הגענו לדבר האמיתי - ספר שירי הילדים של קדיה מולודובסקי בעברית - הידוע גם בשמו: "פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר": 



ובפנים כתוב: "הביא לבית-הדפוס ז. יוסקוביץ" (הוא עשה הרבה יותר מזה!):







ויעקב פיכמן, שפסל את המתרגמים ותרגומיהם, כתב "סיפור על המשוררת" כאחרית דבר לספר. קצת תלוש הסיפור וקצת לא לילדים בהתיילדות שלו - אבל בכל זאת - הנה כל האחרית לפניכם:











וב"דבר", 2/3/1945 התפרסמה סוף-סוף המודעה המבשרת על פרסום הספר "פתחו את השער":



כבר הזכרתי קודם שב"מבפנים" התפרסמה גם ביקורת של בת גבת אחרת: רות רבינוב. למעשה הביקורת התפרסמה בעיתון חברת הילדים בגבת בסוף 1945 ולאחר מכן שוב, לאחר מותה של רות, ב1949 ב"מבפנים":









ב1949 הגיעה קדיה לישראל וגרה כאן במשך כחמש שנים. הנה ידיעה מ"מעריב" 11/3/1949 (ובהגדלה מתחת לתמונה למטה):






במשמר לילדים מה21/4/1949 התפרסמה כתבה על ביקורה של קדיה ביגור:



ואם אתם זוכרים - את התמונה הזאת כבר ראיתם כאן כשכתבתי על המציאוֹת שאפשר למצוא בארכיונים. מאז ראיתי עוד כמה עותקים של התמונה הזאת. והנה המפגש ההיסטורי והחד-פעמי בין פניה ברגשטיין לקדיה מולודובסקי באפריל 1949, כנראה בבית חולים העמק בעפולה:


פניה נפטרה כעבור כשנה וחצי (ספטמבר 1950). ולזכרה פרסמו כמה ספרים, ספרונים ומכתבים. ב"מבפנים" פרסמו התכתבויות מוקדמות שלה עם יוסקוביץ' ובהן דברים שלא אמרה בגלוי על שירתה של קדיה מולודובסקי. אני לא הולכת להקליד את הדברים כי הם ארוכים ומפותלים - חלקם מחמיאים וחלקם לא. בפירוש לא. מי שרוצה לקרוא יכול לפתוח כל תמונה בנפרד ע"י לחיצה על התמונה. יש הרבה חומר. מה שעניין אותי זו היידיש בתוך המכתבים. מדי פעם משתחלת לה מילה ביידיש. (למי שרוצה לדלג - יש המשך אחר המכתבים. אבל אני ממליצה בחום להתעכב ולפחות לרפרף ווירטואלית על דפים):














אחרי כל הדברים האלה עדיין נשארו לי שאלות. עכשיו אני יודעת שהיה משוגע לדבר שדחף להוציא ספר שירי קדיה מולודובסקי. אבל מי קנה את הספר? למה? מה המשיך להחזיק את ספרות היידיש בקיבוץ המאוחד?

הנה למשל עדות מאוד עצובה- אבל על-זמנית אם אני מפרשת את הסיטואציה נכון - של עולה חדשה בבית השיטה שרוצה לשיר ביידיש על הבמה ביום העצמאות (למי שלא זוכר - חינה שרגא, אחותה של פניה ברגשטיין היתה חברת בית השיטה רוב חייה). את התיאור מצאתי בספר "גיזת הטל" מ1971 - והוא מתייחס למקרה שקרה ב1958:


סיפור מ1958, בית השיטה:




ובפרוייקט ניגונים ישנם גם מכתבים מפניה בגבת לחינה שרגא, אחותה, שבבית השיטה ובבית יוסף -- ביידיש.

לא בכל מקום הדברים היו כך. יש מקומות וזמנים בהם היידיש פשוט תורגמה (כמו במקרה של "פתחו את השער") והוכנסה למגוון התרבות המקומית. הנה כמה דוגמאות ללחנים ושירים שתורגמו ע"י חברי מעוז חיים בעיקר (תמר ירדני-יפה, יצחק כפכפי - שתרגם משירים שבע"פ ששרה חברת מעוז - לאה'קה, ואביטל דפנא) ואחרים (משה בסוק מאשדות יעקב, למשל)










ואם לא שמתם לב עד עכשיו - רוב הסיפור היום נסוב סביב קיבוצי הקיבוץ המאוחד. בספר יגור מ1965 (40 שנות יגור), למשל - כותבים מורי יגור על לימוד ספרות היידיש המתורגמת בבית הספר. הם מדברים על הזיקה לגולה ולתרבות היידיש - ועל הקונפליקט שבלימוד ספרות היידיש ל"צברים" קיבוצניקים בישראל של 1965:











יש עוד. רציתי רק להביא את הוויכוח, את המחשבה ואת ההתכוונות. רציתי גם להביא את המעגליות של הוויכוח. הרי פנינה הלפרין שהמציאה את קדיה מולודובסקי בעברית היא אמם של עוזי אורנן ויונתן רטוש (אוריאל שלח)! ומולם הרעיון המוזכר כאן - הכרת הגולה דרך השירה והסיפור הגלותי - כנגד הכנעניות. והכל כדי להסביר לילדי הקיבוץ ולחנכם שהם המשך ישיר של היהדות הגלותית - היידישאית / האידית בלי לערער את בטחונם בשייכותם לארץ וב"עבריותם". אני חושבת שזה קשה עד היום להסביר את הקונפליקט הזה בין גלות לבית - כשתמיד מרחפת אי הוודאות מעל הכל. כובש-נכבש, חזק-חלש, כנעני או יהודי.

ורציתי להוסיף עוד - שהגלגול לא נגמר... יש מחזות (שאכתוב עליהם בנפרד בקרוב) שמשתמשים בשירת קדיה ובספרו של יוסקוביץ' - ועדיין מוצגים:




יש הוצאות מחודשות לפתחו את השער:




יש תרגומים נוספים לשירים נוספים של קדיה מולודובסקי:



ויש אפילו סדרה חדשה ממש, שיוצאת בשנים האחרונות, של מיריק שניר ששוקדת על תרגומי קדיה מולודובסקי (סיפור התרגומים באתר של מיריק שניר - כאן):







ויש אפילו פרוייקטי גמר שמאיירים מחדש את תרגומי קדיה מולודובסקי - למשל כאן.

ואני יושבת לי מדי שבוע עם ביאנקה ומתקרבת ליידיש מכיוון העברית. לומדת שלא כל יהדות פולין היתה ענייה. שהיתה השכלה ותרבות ועניין משותף כאן ושם. ובעיקר אני לומדת שלא התרחקנו כ"כ ושלמעשה אנחנו מאוד קרובים כל הזמן ועדיין...

והפעם יש לי הרבה תודות:
ליובל רון מיד-טבנקין - שבלעדיו הכל היה רק בתאוריה! ליוספה מיד יערי שגילתה לי את סוד האינדקסים, לספרית אורנים, למכון החגים, לארכיון "עתונות יהודית הסטורית" ברשת - שהוא אתר מחקרי מומלץ מאוד, לארכיון גבת, לאהוד בן-עזר שמייצר תוכן נהדר ורלוונטי, וליוסקוביץ' בכבודו ובעצמו שהתעקש למרות הכל.


לילה טוב.

14 תגובות:

  1. עינת היקרה,
    תודה רבה לך על החיבור המעניין, המגלה צפונות, שוודאי רבים ימצאו בו עניין.
    כתבת על השיר שיוחס לקדיה ולדבריך הוא של מרשק. כדי לבדוק פתחתי את המהדורה הראשונה של "שלפוחיות", ספר השירים הראשון של אמי פנינה הלפרין, וגם שם השיר מיוחס לקדיה מולודובסקי. אין לי מושג כמובן מאיין זה בא, אבל את רצית לדעת איך זה נרשם במהדורה הראשונה של הספר. אולי הפרט הזה יעניין עוד קוראים.
    אינני יכול לכתוב כאן על התפיסה של תקומת העברית כעל מהפכה, שאיננה "המשך" של חיי היהודים בארצות פזורתם, אבל רק אומר לך בקיצור שבזמנו זה כלל לא נתפס לנו כהמשך, אלא כהתחלה חדשה של דבר שאופיו שונה לחלוטין. אני מקווה שבהזדמנות אחרת אחזור לזה.
    באמת יישר כוחך על העבודה היפהפיה הזאת,
    ברכות נאמנות, עוזי אורנן

    השבמחק
  2. עינת,
    כרגיל, אני נפעמת מההקף, מהעומק...
    רציתי להתייחס ל-raison d'etre של כל המחקר, והקשר שלו לקיומנו כאן היום, בישראל 2011, יום השואה.
    כתבת: "... אבל אז הגבול בין כאן לשם היה כל-כך מטושטש לפעמים... והעתיד היה בעיקר קודר".
    אני חושבת שגם היום הגבול בין כאן לשם מטושטש - ה"שם" אינו פולין כי אם, אולי, ארה"ב כמחוז-חפץ (ובעצם הגלובוס כולו). אנשי העולם בכלל רואים עצמם כתושבי כפר גלובלי, והיהודים בכללם. וגם היום, יש תחושה שהעתיד די קודר... אפילו כשיש לנו מדינה.
    נראה לי שביום כזה אנחנו יכולים להבין טוב יותר את הישראלים של שנות טרום המדינה, את מלחמתם לבידול עברי תוך דיכוטומיה מכאיבה בין הישראלי ליהודי. גם היום, במציאות קשה אחרת, ובהביטנו על מה שקורה בישראל, לא ברור לנו אם היא תהיה מה שהם חלמו - בית ומקלט לכל יהודי באשר הוא.
    בברכת התאוששות מהירה (במוצאי יום הזכרון בואכה יום העצמאות...)
    אורית

    השבמחק
  3. כתמיד, נפלא ומרתק.
    לא הצלחתי לקרוא הכל (עדיין).
    יש לי בבית המהדורה הראשונה ההיא מ-1945, עם הקדשה לאמי בת ה-5 מדודתה.
    כשעוזי מזכיר את סדרת התוכניות של דן אלמגור, את ודאי יודעת שהוא מתייחס לסדרה "שרתי לך ארצי" (עם אליהו הכהן גם, שיצאה לא מזמן במארז DVD לציבור). יהיה נחמד (מאד) אם תצליחי לאתר את הפרק הרלוונטי ולהעלות ממנו את החלק עם קדיה, אם נשמר.

    גלי

    השבמחק
  4. יש פתרון לתעלומת "גברת עם כלבלב". קדיה עצמה כותבת שהמקור הוא מרשק. בעמודים 88-90 - כאן: http://ia600304.us.archive.org/12/items/nybc200049/nybc200049.pdf

    השבמחק
  5. גלי - כתבתי לדן אלמגור והוא ענה לי כך:

    עינת, שלום,

    עוזי אכן צדק: ראיינתי את אמו, פנינה הלפרין, ואת אחותה הצעירה, הרופאה מר"ג, באחת מתכניות הסידרה 'שרתי לך ארצי' בשנת 1974. הראיון מופיע בדיסק, הכלול במארז של הסידרה שהוציאה חברת NMC לפני כשנתיים. אולם לא דיברנו אז על תרגומיה שלה (אם כי הצגתיה כגננת ומשוררת לילדים), אלא על ה'כנעניות' שלה ושל בני המשפחה המיוחדת שלה. אני זוכר שהזכרתי אותה גם באחת מרשימותיי, שראו אור במוסף 'ידיעות אחרונות' באותן שנים. אבל גם שם לא עסקנו בכתיבתה ובתרגומיה. גם ברשימות שרשמתי מפיה, כשראיינתי אותה לצורך הראיון בטלביזיה, לא נדונו תרגומיה לשירי קדיה מולודובסקי. כך שלצערי עלי לאכזב אותך הפעם.

    בספר 'פתחו את השער' הנמצא על מדפיי מאז תשכ"ז מופיעים תרגומי פניה, אלתרמן, לאה גולדברג, אברהם לוינסון, ו"סיפור על המשוררת" מאת יעקב פיכמן. אין בו תרגומים של פנינה הלפרין.

    ב'לכסיקון אוריאל אופק לספרות ילדים', בסוף הערך על קדיה, כתוב רק: "כן תרגמו משיריה ומסיפוריה משה בסוק, פנינה הילפרין, זאב י. לוינסקי, שמשון מלצר, אפרים תלמי'. בערך על פנינה עצמה באותו לכסיקון לא נזכרים תרגומיה אלה.

    הוצאת הקיבוץ המאוחד הרי הדפיסה את ספרי אלתרמן, אז לא ברורה לי התמיהה לגבי 'פתחו את השער'. אני מניח שישנן עובדות שאיני מכיר בסוגיה זו, ואשמח לקרוא אודותיהן.

    וד"ש חמה לעוזי.

    השבמחק
  6. תודה, עינת. פספוס של דן בזמנו. חבל.

    גלי

    השבמחק
  7. שלום רב לך עינת.

    קראתי בהתרגשות את המחקר שלך אודות קדיה - שהיא לי כאחות נפש.
    אם תרצי אוכל להוסיף לך מידע וסיפורים קטנים אודותיה.
    במחשב שלי תרגומים רבים לשיריה, אף על-פי שאיני יודעת יידיש לצערי.
    התחלתי בכך בעקבות תרגומים לשיריה שעשה סבי מרדכי סגל - מייסד סמינר הקיבוצים וסמינר אורנים - שהיה גם ידיד אישי של קדיה.נעזרתי בהוריי, באבי שבא מבית דובר יידיש, ובאמי הצברית שלימדה את עצמה יידיש,
    ובדוברי יידיש נוספים, שהקליטו לי לפי בקשתי קריאה ביידיש של סיפוריה שתרגמתי.
    בבית בתו של סבי, מיכל סגל, יש תמונה מצויירת של קדיה, שהעניקה לו אותה במתנה. היא נמצאת גם בספרים שתרגמתי.
    אני מצרפת כמה מתרגומיי שלא ראו עדיין אור, אולי תרצי לקרוא.
    מקווה לזכות להוציאם לאור בשנים הקרובות.
    יש לי חלום, לכתוב מחזמר על קדיה, ולשבץ בו את שיריה.

    יישר כוח.
    מיריק

    השבמחק
  8. איזה אוצר! תודה.
    קדיה מולדובסקי היא משורש נשמתי.
    הנה הפוסט שכתבתי על הילדה אילת http://wp.me/pSKif-fKh
    וגם לינק לאיורים היפים שקבלתי בעקבותיו http://dinamakesart.wordpress.com/2010/11/09/illustrations-by-dina-argov-for-a-poem-by-kadya-molodowsky-acrylic-and-colored-pencils-on-canvas-paper/

    השבמחק
  9. תודה רבה על הדברים והסיפורים. רציתי לשאול אם ידוע לך באיזה קובץ פורסם השיר "גלגולו של מעיל" ביידיש במקור? האם היה זה בספר "ברחוב דזיקה"?
    וגם האם ידוע לך או עולה בדעתך מחשבה מדוע קראה קדיה ל'פרץ' "התכשיט" ומדוע אלתרמן תרגם שם זה דווקא ל"פרץ"?
    תודה ליאת

    השבמחק
  10. תודה ליאת. האמת שמלבד הדיון שמוזכר למעלה - אין לי מושג למה אלתרמן בחר בפרץ במקום תכשיט. לגבי המקור - שימי לב לדבריה של עדינה בר-אל שמובאים למעלה גם כן.

    חלק גדול מהמקור ביידיש מופיע כאן:
    http://ia600304.us.archive.org/12/items/nybc200049/nybc200049.pdf

    השבמחק
  11. עבודה יוצאת מהכלל. רותקתי. גדלתי על "גלגולו של מעיל", ויחיאל פרץ מוזכר במשפחתנו לכל ילד שובב.

    השבמחק
  12. תודה רבה על האוצר שנאצר כאן. זאת עבודת קודש של ממש.
    לגבי השיר "גברת עם כלבלב", הוא אכן מופיע במקור היידי של מולודובסקי, "מעשהלעך" ורשה 1931, בעמוד 68-65, ושם ניתן הקרדיט למרשק.
    לגבי המכתב של יוסקביץ' לברגשטיין, התמלול מיידיש אינו מדויק. הוא מדבר שם על "שיכעלעך" (ולא שינעלעך) - נעליים, ומתכוון שכבר תורגם שיר אחד בשם הזה (המקור "מעשהלעך" אכן מכיל שני שירים שונים בשם זה). כך שיוסקביץ' מציע לברגשטיין לתרגם את "טויער עפן זיך" ("פתחו את השער") ו"רעגנדל" (שלא תורגם ל"פתחו את השער" אבל פניה אכן ערכה תרגום חופשי שמובא להלן מארכיון הקיבוץ - "גשם יורד ממרומים"). ב"מעשהלעך" השיר הזה מופיע בעמוד 103.
    סריקה של "מעשהלעך" המקורי, שמכיל 10 מתוך 17 השירים של "פתחו את השער" אפשר למצוא כאן: http://www.rachelnet.net/F/?func=find-b&request=000048654&find_code=SYS&local_base=REB01
    (האתר בצרפתית, יש ללחוץ על "Lire le document")
    הקישור שניתן בהערות לעיל הוא של גרסה הרבה יותר מאוחרת, שיצאה ב-1945 בארה"ב ומכילה גם שירים שאינם בגרסה המקורית.
    - עומר ברקמן

    השבמחק
  13. וואו, תודה לך ! מדהים, מדהים, מעניין.
    יישר כוח !
    שגית

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.