הגענו אל החלק האחרון בסדרת תולדות החד גדיא הקיבוצי. ולמי שהגיע לכאן במקרה - קדמו לו:
ונתחיל עם סרטון מגבעת-ברנר שהם סוג של אוסטרליה מבחינה תרבותית - יש שם מוזיקה ואמנות חד-פעמיים שהתפתחו במקום ונשארו במקום - אקזוטיקה אמיתית. בסרטון נראות מסיכות ענק על מקלות שעיצבה דינה מור. השירה והריקוד של החד-גדיא בגבעת ברנר התחילו כנראה ב1955 (ע"פ מני צפריר - "המנהל המוזיקלי" של גבעת ברנר) - עם כתיבת הנוסח הסופי של הסדר וההגדה המקומית. סקיצות לתחפושות הראשונות מופיעות בהמשך הרשימה:
ואחרי שראיתם מה אפשר לעשות עם ילדים ומסכות (שימו לב, אגב, שבגבעת ברנר הוסיפו כמה תפקידים לסיפור החד-גדיא ושיש שם גם סוחר וגם אנשי שוק בהתחלה) - נמשיך בציורים המלווים את החד-גדיא בהגדות הקיבוציות. שימו לב שברוב ההגדות מופיע הנוסח המסורתי שבד"כ לא שרים אותו אלא רק מקשטים אותו....
יעקב אלוני (הגדת האיחוד):
שמואל כץ (הגדת הקיבוץ הארצי):
גד אולמן (הגדת הקיבוץ המאוחד):
גד אולמן (הגדת התק"ם):
והנה שירון דווקא (שמצאתי בעזבון של יחזקאל קמחי) - מקיבוץ יקום - ובו השיר ששרים ולא השיר שכותבים...
יחזקאל קמחי:
גידי קייך (הגדת הקיבוץ המאוחד):
ועוד אחת של גידי קייך:
שרגא ווייל (הגדת הקיבוץ הארצי):
הגדות גבעת ברנר - את רובן צייר אריה חצור (ובגבעת ברנר דווקא שרים את הנוסח המסורתי - כפי שרואים בוידאו שבראש הרשימה הזאת):
דוד אלף:
והנה עוד נוסח של דוד אלף - אבל הפעם המלים של לוין קיפניס:
לא פלא שהרבה משירי החד-גדיא שונו ועוותו - כי המילים לא כתובות בהגדה - ומי שלא שר עם מילים מול העיניים פשוט צריך לזכור או... להמציא מילים חדשות.... או - יש עוד דרך לדעת את המילים.... אבל זה יוסבר אחרי חלק התחפושות.
ושוב אריה חצור מגבעת ברנר - והפעם בתור מעצב תחפושות לחד-גדיא. הציורים שלו יפים כל-כך שקשה להאמין שהיצירה שלו נשארה ברובה בתוך האוסטרליה שנקראת גם גבעת-ברנר:
את הציורים של אריה חצור הפכו לתחפושות אמיתיות. הנה האש למשל:
והנה השור כמו שהוא נראה במציאות והוצג במשך שנים רבות בגבעת ברנר:
גבעת ברנר היא לא הגבעה היחידה בה קיימות מסכות מיוחדות לחד-גדיא.. גם בגבעת עוז ישנן מסכות יפות כאלה! הכינה אותן חנה דיין - והן נמצאות בשימוש ועשויות מחוטי ברזל ובד. האמת היא שראיתי אותן בעצמי לפני כמה שנים וזכיתי אפילו לשים את החתול על הראש הפרטי שלי. הבן הגדול שלי והנכד של חנה דיין היו בגן ביחד ולכבוד הסדר בגן הביאו את המסכות. עברו כבר שבע שנים מאז ראיתי את המסכות האלה - אבל מצאתי תמונות ביד-יערי של חנה דיין בעצמה חובשת אותן. ניסיתי לראיין אותה והיא סרבה. אני חושבת שאולי אחרי שאפרסם את הרשימה הזאת היא תסכים. הלוואי! והנה המסכות:
והנה גם הסקיצות המקוריות להגדה הזאת ששמורות ביד-יערי:
מצאתי אפילו תמונה (באוסף של בית יגאל אלון) שבה רואים סדר בגן עם ההגדה הזאת:
אבל... אבל... אבל... אם נעבור בקיבוצים השונים נראה שדווקא בהגדות המקומיות לילדי הגן הכניסו את השירים החדשים:
רביבים:
אפיקים - "האזינו חבריה" - (ליאו רוט?):
מענית - "האזינו חבריה":
יחיעם - "על גבע רם":
יגור:
ודווקא בהוצאת מכון החגים (עם ציורים של אריה חצור) בחרו להוציא את השירים שכולם שרים ולהכניס את השיר המסורתי:
למרות שבהגדה הפנימית של אריה חצור לילדי גבעת ברנר מופיע השיר "על גבע רם" בשתי גרסאות שונות לאותו הציור:
ועל הסדר לילדים בגבעת ברנר נכתב ב1978:
ושנה אח"כ, ב1979 - מה זוכרים הילדים מהסדר עם הגדולים? מה אתם חושבים?
ובנחשונים שרים את "מעשה בגדי" של דושמן ופירוז'ניקוב:
בברקאי שרים בגן את "האזינו חבריה":
וגם בהזורע כתבו על הסדר לילדי הגן:
לא מצאתי חד-גדיא של מרים ברטוב אבל אני אוהבת אותה מאוד - אז הנה הגדה שציירה מרים בגברעם - שכולה ילדים ואביב אבל בלי חד-גדיא:
וכאן אני עוצרת. נגעתי בשבועות האחרונים בהמון אנשים וקיבוצים. חלק מהאנשים התחתנו ו/או עברו מקיבוץ לקיבוץ והעבירו איתם שירים, לחנים, מחולות ותחפושות. לפעמים היה קשה לדעת מי הביא את החד-גדיא לקיבוץ מסויים ולפעמים לקח לי ממש שניות לדעת למה שרים בקיבוץ מסויים לחן אחד ולא אחר. למי שאי-פעם ירצה לפתור את החד-גדיא הקיבוצי - מי הביא לאן ומה - הנה כמה שמות-מפתח על מפת הקיבוצים:
חלק א' ובו תמונות של חד גדיא מקיבוצים שונים וגם הסבר לא שלם על הבחירה בחד-גדיא כנושא מרכזי בתרבות לילדים בקיבוצים.בחלק הזה, חלק חמישי ואחרון - אספר בקצרה על ה"חד-גדיא שבעל-פה" שעבר מקיבוץ לקיבוץ ואתאר את אמנות החד גדיא - בפחות מילים ויותר תמונות. אם אתם מזהים אמנים ששמם לא מופיע כאן אלא רק שם הקיבוץ שבו הופיע הציור - אנא השאירו תגובה או שלחו מייל ואני מבטיחה לתקן. אם אתם מכירים עוד יצירות כאלה - בבקשה בבקשה בבקשה - ספרו לי. זו אמנות כ"כ יפה - וביחד זה באמת מרשים ואני לא רוצה לפספס (או בלשון הפסח - להחמיץ...) ציורים או תחפושות כאלה.
חלק ב' ובו תולדות השיר "האזינו חבריה מעשה בחד-גדיא" ועל איך התגלגל והפך להיות מזוהה בתור החד-גדיא הקיבוצי.
חלק ג' ובו תולדות ריקוד החד-גדיא וגלגוליו.
חלק ד' ובו נסיון לתעד את לחני החד-גדיא הקיבוציים - המוקדמים והמאוחרים.
ונתחיל עם סרטון מגבעת-ברנר שהם סוג של אוסטרליה מבחינה תרבותית - יש שם מוזיקה ואמנות חד-פעמיים שהתפתחו במקום ונשארו במקום - אקזוטיקה אמיתית. בסרטון נראות מסיכות ענק על מקלות שעיצבה דינה מור. השירה והריקוד של החד-גדיא בגבעת ברנר התחילו כנראה ב1955 (ע"פ מני צפריר - "המנהל המוזיקלי" של גבעת ברנר) - עם כתיבת הנוסח הסופי של הסדר וההגדה המקומית. סקיצות לתחפושות הראשונות מופיעות בהמשך הרשימה:
ואחרי שראיתם מה אפשר לעשות עם ילדים ומסכות (שימו לב, אגב, שבגבעת ברנר הוסיפו כמה תפקידים לסיפור החד-גדיא ושיש שם גם סוחר וגם אנשי שוק בהתחלה) - נמשיך בציורים המלווים את החד-גדיא בהגדות הקיבוציות. שימו לב שברוב ההגדות מופיע הנוסח המסורתי שבד"כ לא שרים אותו אלא רק מקשטים אותו....
יעקב אלוני (הגדת האיחוד):
שמואל כץ (הגדת הקיבוץ הארצי):
גד אולמן (הגדת הקיבוץ המאוחד):
גד אולמן (הגדת התק"ם):
משה פרופס, (הגדת הקיבוץ הארצי):
והנה שירון דווקא (שמצאתי בעזבון של יחזקאל קמחי) - מקיבוץ יקום - ובו השיר ששרים ולא השיר שכותבים...
יחזקאל קמחי:
גידי קייך (הגדת הקיבוץ המאוחד):
ועוד אחת של גידי קייך:
שרגא ווייל (הגדת הקיבוץ הארצי):
הגדות גבעת ברנר - את רובן צייר אריה חצור (ובגבעת ברנר דווקא שרים את הנוסח המסורתי - כפי שרואים בוידאו שבראש הרשימה הזאת):
דוד אלף:
והנה עוד נוסח של דוד אלף - אבל הפעם המלים של לוין קיפניס:
לא פלא שהרבה משירי החד-גדיא שונו ועוותו - כי המילים לא כתובות בהגדה - ומי שלא שר עם מילים מול העיניים פשוט צריך לזכור או... להמציא מילים חדשות.... או - יש עוד דרך לדעת את המילים.... אבל זה יוסבר אחרי חלק התחפושות.
ושוב אריה חצור מגבעת ברנר - והפעם בתור מעצב תחפושות לחד-גדיא. הציורים שלו יפים כל-כך שקשה להאמין שהיצירה שלו נשארה ברובה בתוך האוסטרליה שנקראת גם גבעת-ברנר:
את הציורים של אריה חצור הפכו לתחפושות אמיתיות. הנה האש למשל:
והנה השור כמו שהוא נראה במציאות והוצג במשך שנים רבות בגבעת ברנר:
גבעת ברנר היא לא הגבעה היחידה בה קיימות מסכות מיוחדות לחד-גדיא.. גם בגבעת עוז ישנן מסכות יפות כאלה! הכינה אותן חנה דיין - והן נמצאות בשימוש ועשויות מחוטי ברזל ובד. האמת היא שראיתי אותן בעצמי לפני כמה שנים וזכיתי אפילו לשים את החתול על הראש הפרטי שלי. הבן הגדול שלי והנכד של חנה דיין היו בגן ביחד ולכבוד הסדר בגן הביאו את המסכות. עברו כבר שבע שנים מאז ראיתי את המסכות האלה - אבל מצאתי תמונות ביד-יערי של חנה דיין בעצמה חובשת אותן. ניסיתי לראיין אותה והיא סרבה. אני חושבת שאולי אחרי שאפרסם את הרשימה הזאת היא תסכים. הלוואי! והנה המסכות:
ועכשיו נעבור למקום העיקרי בו מופיעות המילים לשירי הפסח הקיבוציים... ההגדות המקומיות לילדי הגן... כן - דווקא בגנים שומרים על המסורת הקיבוצית יותר מאשר בסדר הגדול. יש בזה מן הגיון פנימי משונה - שלילדי הגן מספרים את המסורת הקיבוצית. בגן הקיבוצי המסורת המקומית היא סוג של פרח מוגן... אולי, כמו בהיסטוריה של הפרחים המוגנים בישראל - גם ההגדה לילדי הגן תאפשר שימור טוב יותר של השירים והלחנים - מי יודע?
נתחיל דווקא בהגדה הכל-קיבוצית שדווקא יש בה את הנוסח המסורתי - הלוא היא ההגדה לילדי הגן של שמואל כץ - ה-הגדה - של כל ילדי הגנים:
והנה גם הסקיצות המקוריות להגדה הזאת ששמורות ביד-יערי:
מצאתי אפילו תמונה (באוסף של בית יגאל אלון) שבה רואים סדר בגן עם ההגדה הזאת:
אבל... אבל... אבל... אם נעבור בקיבוצים השונים נראה שדווקא בהגדות המקומיות לילדי הגן הכניסו את השירים החדשים:
להבות הבשן - "האזינו חבריה" - (שימו לב לסגנון פנס הקסם):
רביבים:
אפיקים - "האזינו חבריה" - (ליאו רוט?):
מענית - "האזינו חבריה":
יחיעם - "על גבע רם":
יגור:
ודווקא בהוצאת מכון החגים (עם ציורים של אריה חצור) בחרו להוציא את השירים שכולם שרים ולהכניס את השיר המסורתי:
למרות שבהגדה הפנימית של אריה חצור לילדי גבעת ברנר מופיע השיר "על גבע רם" בשתי גרסאות שונות לאותו הציור:
ועל הסדר לילדים בגבעת ברנר נכתב ב1978:
ושנה אח"כ, ב1979 - מה זוכרים הילדים מהסדר עם הגדולים? מה אתם חושבים?
ובנחשונים שרים את "מעשה בגדי" של דושמן ופירוז'ניקוב:
בברקאי שרים בגן את "האזינו חבריה":
וגם בהזורע כתבו על הסדר לילדי הגן:
לא מצאתי חד-גדיא של מרים ברטוב אבל אני אוהבת אותה מאוד - אז הנה הגדה שציירה מרים בגברעם - שכולה ילדים ואביב אבל בלי חד-גדיא:
וכאן אני עוצרת. נגעתי בשבועות האחרונים בהמון אנשים וקיבוצים. חלק מהאנשים התחתנו ו/או עברו מקיבוץ לקיבוץ והעבירו איתם שירים, לחנים, מחולות ותחפושות. לפעמים היה קשה לדעת מי הביא את החד-גדיא לקיבוץ מסויים ולפעמים לקח לי ממש שניות לדעת למה שרים בקיבוץ מסויים לחן אחד ולא אחר. למי שאי-פעם ירצה לפתור את החד-גדיא הקיבוצי - מי הביא לאן ומה - הנה כמה שמות-מפתח על מפת הקיבוצים:
אני מקווה שבשנה הבאה כבר יידעו לספר את סיפור החד-גדיא הקיבוצי ושאולי אפילו ישמרו על המסורת היפה הזאת ויחדשו אותה.
בחיפושיי אחרי סרטוני חד-גדיא נתקלתי בכמה נוספים שלא נכללו בחמשת הרשימות וחשבתי שחבל שתחמיצו... הנה 12 סרטונים כאלה (מנוגנים אחד אחרי השני) - די הרבה סרטוני חד-גדיא ובנוסף גם סרטונים משעשעים על מקהלות הילדים בשירת מרים (או שירת משה למי שכך מופיע אצלו בהגדה), סרטון על מסורת חג העומר ברמת יוחנן וסרט ילדים מ1994 על סיפור יציאת מצרים - כולם מקיבוצים שונים.
וכמו שכתבה לי השבוע תרזה פרסאי, בתם של אברהם דאוס ואילזה קנטור (ש"ביקרו" כאן שניהם כבר כמה פעמים) בעקבות כל חלקי החד-גדיא ובמלאות שנה להרפתקת ויהי ערב - שיהיה לכם חד-שמח...
תודות: ארכיון יד יערי, מכון החגים, המשכן לאמנות בעין חרוד, אסתי מהוידאו של גבעת ברנר, מני צפריר, ארכיון גבעת ברנר באינטרנט, ספרית אורנים, כל מי שהעלה ומעלה סרטים ליוטיוב וכל מי שקרא, העיר ושלח לי תמונות בשבועות האחרונים של העבודה על סדרת החד-גדיא.
נתראה בהרפתקה הבאה... לילה טוב.
אין מילים לתאר את ההקסמות.
השבמחקאת ודאי מכירה את הדף של הספריה הלאומית:
תערוכות > מאוסף ישראל > פסח > הגדות של הקיבוצים וההתיישבות העובדת
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/gallery/of-israel/passover/Pages/kibbutz.aspx
דוקא לא הכרתי - תודה על הקישור! כדאי אולי להוסיף שם את שמות המאיירים והמוציאים לאור. בגבעת ברנר אריה חצור, באילת השחר דוד אלף וכו.
השבמחק