חד-גדיא - חלק ד - הבלוז והחיים החיים והבלוז

כמו שהבטחתי - הגיע חלק המוזיקה. ולפני שאתחיל בלחנים שרובכם מכירים - רציתי דווקא להתחיל במשהו שונה שמדגים את הדרכים הלא צפויות שבהן מגיעים לחנים ושירים אל תרבותנו המקומית. כשהתחלתי לאסוף חומר על החד-גדיא לפני כמה חודשים שלחו לי מסאסא דיסק ובו הקלטות של חד-גדיא באיטלקית לפי המסורת בסאסא. וכך כתבה הארכיונאית של סאסא, זיוה רותם, במכתב שצורף לדיסק (נכתב ביוני 2010):

"המסורת של שירת ה"חד-גדיא" באיטלקית מקורה בגרעין האירופאי שהשלים את סאסא ב1975. הרוח החיה במסורת זו היא עדנה קלו-ליבנה, המופיעה בהקלטה מ1991 ובהקלטה מ2009 [נשלחו הקלטות מ1991, 1995, 2009]."

והנה עדנה קלו-לבנה מנחה את החד-גדיא ומסבירה בקצרה בהתחלה את מקור השיר ואת הסיבה לשימור הגרסא האיטלקית בסאסא:

ועוד הקדמונת - הרשימה הזאת נחלקת לשני חלקים עיקריים: ישן וחדש. הישן מספר על הלחנים עד שנות ה50 והחדש מספר על לחנים חדשים ממש - שהאחרון שבהם נכתב רק לפני ארבע שנים, ובסדר של השנה הזאת הושר גם כן בסדר קיבוצי. אז למי שרוצה להתמצא בדברים - מותר לדלג ולקפוץ כמו גדי בין הלחנים והתווים.

ועכשיו נעבור לשאלה שחלק מכם ממש "מתים" לדעת את התשובה לה - האם אני יודעת מי הלחין את "האזינו חבריה מעשה בחד-גדיא"? אז התשובה היא ש... לא! אני יכולה רק לנחש - ובעצם - אני יכולה גם להגיד מי לא הלחין את השיר (שגם זה משהו).

האמת שחיפשתי די הרבה ושאלתי בכל המקומות שאני יכולה לחשוב עליהם - והתשובה היתה תמיד - "אולי"... אז מכיוון ש"אולי" זו לא תשובה אמיתית החלטתי להביא את כל מה שכן מצאתי - כולל דברים מפתיעים, כמו השיר באיטלקית של סאסא, שאפילו לא ידעתי שאני מחפשת. אז נתחיל...

המקום הטבעי להתחיל בו הוא השירונים שיצאו בשנות ה40 וה50 לפסח בעריכת נסים נסימוב ממעברות (קיבוץ שיוזכר כאן עוד הרבה פעמים) מטעם המרכז לתרבות של ההסתדרות:

את רוב השירונים מצאתי בספריה באורנים ואני ממליצה בחום לכל חובבי המוזיקה לבקר בה ולראות את כל אוצרות המוזיקה של המלחינים הקיבוציים (מסיבות שיובהרו בהמשך):

לחן יואל אנגל:

ולמילים המסורתיות - לחן: נדל, עיבוד: ארנסט הורביץ:

ועוד שיר מחול לחד-גדיא מתוך האורטוריה של פ. דססאו:

ויש עוד הרבה מאוד חומרים שיריים - ובכלל - אצל מתתיהו שלם. בייחוד בספר הירוק "חגינו המחודשים - פסח ועומר" שהוא ספר שכתוב היטב וגם סוג של חלון אל העולם והמחשבה התרבותית הקיבוצית:

והנה הזמנה לפגישה אצל נסימוב לקראת פרסום חוברת לחנים ושירים כזאת לפסח.

נסימוב נפטר ב1951 ואת מקומו מילא (לזמן קצר מאוד) ארנסט הורביץ מבית השיטה. הייצוג הקיבוצי בועדה המוזיקלית היה חשוב לפעילי המוזיקה ולכן היתה דאגה (מוצדקת) שללא נציגות קיבוצית מעמד היצירה המקומית ייחלש. שימו לב למכתב הבא שבו מוזכרת רחל ז. מחצור (הלוא היא רחל זלינגר):

מצאתי כמה תמונות של רחל זלינגר ברשת - כאן אחת והעתקתי לכאן עוד אחת:

ולמה אני מזכירה את רחל זלינגר? כי אני חושבת שהיא זו שהביאה את בשורת השירים לפסח לחצור, ובתוכם נוסח הלחן של חד-גדיא שאנחנו מכירים, והתאימה אותם למחולות של רחל ע. למעשה, דיברתי עם רחל ז. לפני חודשיים והיא סיפרה לי שבשנה שעברה עוד השתתפה בהפקת הסדר בחצור - ושאם יבקשו ממנה השנה היא תשתתף גם כן. רחל כבר בת 90+ ולצערי לא זכרה מי הלחין את "האזינו חבריה". אבל לא התייאשתי... ולפי כל מכיריה - אני צריכה לנסוע אליה בעצמי כי היא שומרת ומתעדת באופן מסודר את המוזיקה בחצור. אם (כש...) אסע אדווח על הממצאים. אבל בינתיים - לפסח הזה - נסתפק במה שכבר למדתי...

ב1953-54 נפתח באופן רשמי המכון למוזיקה באורנים:

אורי גבעון, שהיה בגדר "חשוד" בהלחנת "האזינו חבריה" בלחן המוכר היום (ולא בלחן נוסח בית הערבה),היה גם מורה באורנים. אני חושבת שהמכון למוזיקה באורנים היה משמעותי מאוד בהעברת הלחנים והשירים החדשים מקיבוץ לקיבוץ. גננות ומורות קיבלו בו הכשרה מוזיקלית מטובי המוזיקאים הקיבוציים וגם המורים עצמם החליפו ביניהם רעיונות ומילים לשירים.

חיפשתי בחוברת שיצאה לזכרו של אורי גבעון אם "האזינו חבריה" מוזכר שם. השיר אכן מוזכר - אבל ברשימת השירים שבסוף הספר... ושם כתוב שישנם פרסומים אחרים ובהם עיבוד לשיר. בקיצור - זה לא ממש עזר.

אבל... דיברתי עם רותי דומני, שהיא המוזיקאית של שער העמקים, והיא ספרה לי שכל החומר של אורי גבעון נמצא ביד-יערי. אז הלכתי לפשפש בתיקים של אורי גבעון ביד-יערי - ומצאתי!!!

לקראת הפסח של 1954 אורי גבעון מוציא חוברת תווים בכתב ידו בשם המדור למוזיקה של הקיבוץ הארצי (שבראשו הוא עומד בשנים הללו).

והנה התווים ל"האזינו חבריה מעשה בחד גדיא בכתב ידו של אורי גבעון - ושם כתוב - לחן: עממי, העיבוד: אורי גבעון:

בחוברת מאוחרת יותר (עדיין שנות ה50 - אבל לקראת הסוף) מופיע גם שמו של בנימין כספי ככותב המילים:

 דבר אחד צריך לדעת - בשער העמקים, קיבוצו של אורי גבעון, לא רקדו את השיר. תמיד שרו אותו חברים קבועים שע"פ הסיפור לא היו מהזמרים המוכשרים ביותר - אך היו קשורים לדמות שמופיעה בנוסח "האזינו חבריה" שאותה ייצגו. למשל זה ששר את תפקיד החתול גידל והאכיל חתולים רבים.... לא מצאתי תמונה או סרט של השירה הזאת וחבל. אבל רק צריך לדעת שאולי השיר עוּבד בשער-העמקים אבל הריקוד לא הגיע לשם במשך הרבה מאוד שנים. היום כנראה שכבר רוקדים - אבל זה חידוש של השנים האחרונות.

והנה תיאור של מקהלה משעשעת כזאת (לא משער העמקים!) ששרה את החד-גדיא ב1954:

ואיך, אתם בטח שואלים, הגיעו המילים לשער העמקים (בהנחה שאת הלחן שינו ו"הדביקו" למנגינה ידועה)? אם תתעמקו ברשימת משתתפי אחד הקורסים במכון למוזיקה באורנים תראו גם את רחל זלינגר וגם חברים מכברי. מכברי ישנה עוד מורה למוזיקה שהיתה פעילה מאוד - רחל דרור - וגם היא היתה משתתפת קבועה שהשתלמויות במכון למוזיקה.

והנה רחל דרור מנצחת על מקהלת- ותזמורת- העומר בכברי:

יתכן גם שכל זה מופרך. או שהלחן והשיר עברו בדרך אחרת. הנה למשל מכתב מראש המדור למוזיקה לראש המדור למחול - מ...אורי גבעון ל...רחל עמנואל:

ישנה עוד גרסא, של בינה כרמי ממעגן מיכאל... שלמדה אצל משה ביק בחיפה באותן השנים. בינה, שהיא בת מעוז חיים (יותר נכון הגיעה למעוז ביחד עם הוריה ואחיה -והמשפחה היתה מחלוצי מעוז חיים) למדה בתחילת שנות ה50 בסמינר למוזיקה בחיפה ואחד המורים היה משה ביק. היא זוכרת שהוא לימד אותה את השיר "האזינו חבריה".

בינה הביאה איתה את השיר למעוז חיים - שם ניצחה על הסדר - ושם גם רק שרו את "האזינו חבריה". אחר-כך, כשעברה למעגן מיכאל, הביאה את השיר איתה לשם ולימדה את המקהלה במעגן מיכאל. גם שם רק שרו את השיר עד שבשנות ה80 התחילו גם לרקוד אותו. והנה בינה מנצחת על מקהלת הסדר במעגן מיכאל:

הסיפור שמשה ביק הוא המלחין של "האזינו חבריה" - לא חדש. למרות שלא מצאתי הרבה מקומות מוקדמים (שנות ה50-60) שמשייכים לו את הלחן וגם אליהו הכהן אומר שלא מצא בכתביו של משה ביק ראייות ללחן הזה. אבל הסיפור של בינה, שלא היתה מעורבת בברנז'ה של מלחיני השומר-הצעיר אלא בזו של מלחיני הקיבוץ המאוחד, מעניין ומוסיף שאלות.

בכל אופן - עד עכשיו כל מה שאני יודעת זה שבשנות ה50 ישנה הוכחה שאורי גבעון כתב עיבוד ללחן עממי (כך בכתב ידו), ושיש עדות נוספת שמשה ביק לימד לחן זהה את מורי המוזיקה בחיפה. וכאן אני משאירה את השאלה פתוחה - ודי.

--- וכאן מתחיל פרק חדש - נוסחים שונים שמצאתי ----

המאמצים ליצירת סדר ונוסח אחידים בקיבוצים השונים היו במרכז העשייה של המוסדות המשותפים. היום זה נשמע אולי אחרת - אבל אז היתה בעיה אמיתית של חומר שהיה פשוט צריך לברוא - ולא בכל קיבוץ היתה את היכולת הזאת. שיתוף הפעולה בין הפעילים תרם וחיזק אותם לעמוד מול ציבור שלם בכל שנה ולהפיק סדר בקנה מידה גדול שכלל מקהלה, נגנים ושירה בציבור. גם יצירות למחול נכתבו והופצו בתיאום ובשיתוף:

המאמצים נמשכו גם אל תוך שנות ה60 וה70 - אחרי שהפעילים כבר צברו עשרות שנות נסיון. והנה נסיון כזה לאיסוף כל הנוסחים של הקיבוץ המאוחד - שנדון ב1961. המסקנה (המתבקשת!) היתה שאין מקום להכפיף נוסח אחיד - ושהאיסוף וההוצאה המשותפת מספיקים:

הקטע הרלוונטי מתוך הדיון למעלה:

החד-גדיא היה בסיס להרבה מאוד יצירתיות - והנה עוד נוסח של מרדכי אמיתי (שריד), יזהר ירון ומיכל גרוסווירט (שניהם מעין השופט) - הפעם בתנועה/פנטומימה:

ועוד שירון אחד לפסח - שהוא כבר ספר ומכיל הרבה מאוד נוסחים, מ1974, מצאתי במכון החגים:

חד גדיא - מוזיקה כוראוגרפית: דב כרמל:

חד-גדיא - מלים: ב. כספי, ו...אין מלחין:

חד גדיא מלים: מרדכי אמתי, ולחן: משה גסנר:

חד גדיא מסורתי בלחן מל קלר (שגם הלחין את שמוליקיפוד):

ועוד דף ממכון החגים - שלוש גרסאות של חד גדיא - קפניס-אדמון (גורוכוב) - על גבע רם, יואל אנגל, ואלמגור-וילנסקי:

אז המסקנה שלי מהאיסוף שהבאתי עד כאן היא שהרבה מאוד הושקע ביצירות ולחנים לחד גדיא. בספר זכרון על שלמה יפה שמצאתי ביד טבנקין מופיע ראיון איתו ובו הוא מדבר על היצירה המוזיקלית לחגים בקיבוצים:

אבל... כאן הדברים נמשכים.... לא רק ב30-40 השנים הראשונות הלחינו וכתבו שירים לחגים בקיבוצים... הנה למשל לחנים חדשים לפסח של עוזי זהר:

והנה עוזי זהר בכבודו ובעצמו, שהוא בן חצור והיה רקדן צעיר בחד גדיא של רחל עמנואל, מספר על הרצון לחדש ולהביא דברים משלו לחד-גדיא במצובה:

 בראיון עוזי מזכיר את אורית שבזכות ששרה אצלו את הלחן במצובה - ורק בלחן הזה היא מכירה את השיר - הגעתי אליו ולמדתי עוד הרבה על התרבות במצובה. והנה נגני-, זמרי-, וילדי מצובה בניצוחו של עוזי זהר ב1985 (ולמי שקרא את הרשימה על מחול החד-גדיא - שימו לב גם לתנועות המקל...):

ולמי שרוצה - הנה התווים וההוראות למקהלה - ששרה את המילים של בנימין כספי בלחן עוזי זהר:

עוזי הלחין עוד המון שירים ופזמונים למופעים מוזיקליים שעוד אכתוב עליהם פעם: והנה רק טעימונת:

ואצל עוזי, בין כל הניירות מצאתי גם כתב יד ששמחתי בו מאוד. מערך שיעור של שושנה פיליפס מגל-און ששמו "הבלוז והחיים - החיים והבלוז"... שמחתי, כי כמו בסיפור "האזינו חבריה" שבו לא ידוע איך הדברים התגלגלו מישוב לישוב, גם כאן היתה לי חידה קטנה לפתור... כי גם שושנה פיליפס כתבה לחן לחד-גדיא - כמה שנים אחרי עוזי - ותיאור לימוד נושא הבלוז שנמצא אצל עוזי מהווה מן חוליה מקשרת.

ב1987 הקליטו את הנוסח של שושנה פיליפס באולפן ההקלטות בהעוגן. מצאתי את הקלטת בארון צדדי באורנים (אין מקריות בחיים!) והמרתי אותה כדי שתוכלו לשמוע.

פברואר 1987
הקבוץ הארצי השומר הצעיר
המדורים למוזיקה ולחינוך מוזיקלי
שושנה פיליפס - חד גדיא משעשע לילדים ולגדולים, להשמעה, למחול ותנועה, לשירה עם פלייבק ולבצוע חי.
על הקלטת - צד אחד בצוע מלא, צד שני פלייבק.
לבצוע חי ניתן לקבל במדור:
נוסח סולו ופסנתר
נוסח להרכב קמרי קל
נוסח ברמה בינונית להרכב קמרי
הנוסח המוקלט.
אורך: 6:30
המבצעים:
רוחמה רז - גלאון, זמרה והדרכת הבנות
בנות כיתות ה'-ו' מגלאון
ברוריה כהן - חלילית, גלאון
אימי לביא - חליל, כפר מנחם
רומם סרנגה - קלרינט, גת
מיכל פורת - קלרינט, גת
נבט בן פורת - חצוצרה, חצור
דלית תומרי - גיטרה, גת
אלאידי לוי - פסנתר, גת
אבנר קלימן - בס, גלאון
חזי פלד - תופים וכלי הקשה, שער העמקים
שושנה פיליפס - סינטיסיזר - גלאון

הוקלט באולפן העוגן 1.2.1987
טכנאי הקלטה ומיקס - יאיר ניסימוב.

סדר הקטע:
הקדמה ופזמון, הגדי הסבא והילד, פזמון, טנגו חתול, פזמון, כלב, ופזמון כלי, מקל, אש, מים, וולס חד-גדיא, שור, שוחט, מלאך המוות, והקדוש ברוך-הוא. פזמון.

שתהנו!
דוד עורי

והנה ההקלטה של חד-גדיא של שושנה פיליפס:



ביד טבנקין מצאתי גם התייחסות ללחן של שושנה פיליפס ולמקום שבו הוא הושמע והוצג לקהל (האמת שקצת מפריעה לי ההגדרה של "מוזיקה יהודית" או "מוזיקה דתית" כי אני מאמינה שרוב המלחינים הקיבוציים לא יגדירו אותה כך. הם יקראו לה מוזיקה לחג או מוזיקה לטקס - ויש הבדל):

ואפילו... מצאתי ביצוע וריקוד של הלחן הזה ב... חצור... ב2009:

ומי היה באולפן ההקלטות בהעוגן ב1987 כששושנה פיליפס הקליטה את החד-גדיא שלה (או כשדוד עורי עשה את המיקס)? מנולו קליינהאוז ממעברות. הוא תיאר לי את בטלפון כשדיברנו בערב פסח השבוע... הוא זכר את ההקלטה - שהקליטו פלייבק (יש לי גם את הפלייבק למי שירצה) ואח"כ "הלבישו" את השירה.

ומה שרו בסדר פסח במעברות השנה? ומה רקדו? את החד-גדיא של מנולו קליינהאוז שנכתב לפני כארבע שנים והוקלט - והרי הוא לפניכם:

מילים ולחן - מנולו קליינהאוז - בביצוע חברי מעברות (כולל גבע אלון - למעריצות ולמעריצים...):



חד גדיא

מילים ולחן: מנולו קליינהאוז

אַבָּא אֶל הַשּׁוּק הָלַךְ
חָזַר עִם גְּדִי עִזִּים
כָּל כָּךְ קָטָן כָּל כָּךְ לָבָן
וְהַכֹּל בִּשְׁנֵי זוּזִים
חַד גַּדְיָא

קִפֵּץ הוּא בְּשִׂמְחָה
עַל כָּל מִדְרוֹן תָּלוּל
עַד שֶׁהִגִּיעַ יוֹם עָצוּב
טָרַף אוֹתוֹ חָתוּל
חַד גַּדְיָא

חָתוּל עַצְלָן אֲרֹךְ שָׂפָם
נִשְׁכַּב לוֹ כָּךְ בַּצֵּל
חָשַׁב שֶׁתַּעֲנוּג כָּזֶה
אִישׁ לֹא יְקַלְקֵל
חַד גַּדְיָא

הַכֶּלֶב (לֹא הַרְחֵק)
נָבַח לוֹ מֵאָחוֹר
אִם הֶחָתוּל לֹא יִתְנַצֵּל
אָז הוּא הַבָּא בַּתּוֹר
חַד גַּדְיָא

אָז מִמְּקוֹמוֹ שֶׁבַּגָּדֵר
זִנֵּק מַקֵּל חָסוֹן
הִכָּה בַּכֶּלֶב הַנּוֹשֵׁךְ
לֹא הִשְׁאִיר כְּלוּם לַדִּמְיוֹן
חַד גַּדְיָא

עָלְתָה פִּתְאוֹם הָאֵשׁ
תּוּכְלוּ כְּבָר לְנַחֵשׁ
שֶׁאֶת אוֹתוֹ נַבּוּט חָסוֹן
כְּבָר אֵין מַה לְּחַפֵּשׂ
חַד גַּדְיָא

מֵעֹמֶק הַבְּאֵר
שָׁטַף לְפֶתַע גַּל
כִּבּוּ הַמַּיִם אֶת הָאֵשׁ
כְּמוֹ לֹא הָיְתָה בִּכְלָל
חַד גַּדְיָא

מִמִּרְבָּצוֹ אָז קָם
הַשּׁוֹר הַמְּפֻטָּם
חֲסַר נִימוּס
אֶת כָּל הַמַּיִם אֶל קִרְבּוֹ לָגַם
חַד גַּדְיָא

רָאָה שׁוֹחֵט וְלֹא הִמְתִּין
אֶת סַכִּינוֹ הִשְׁחִיז
נַעַץ בְּשׁוֹר שִׁפּוּד מַבְרִיק
וְהוֹפְּסַה ! לָאִטְלִיז!
חַד גַּדְיָא

מַלְאַךְ הַמָּוֶת שָׁם
רָגַז עַל הָאָדָם
נָגַע בָּאִישׁ עִם אֶצְבָּעוֹ
הַהוּא יוֹתֵר לֹא קָם
חַד גַּדְיָא

יָשַׁב הָאֵל שֶׁבַּמְּרוֹמִים
אָמַר "זֶה כְּבָר מֻגְזָם"
וְאֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת
סִלֵּק מִן הָעוֹלָם
חַד גַּדְיָא

חָשַׁב זוֹ הִזְדַּמְּנוּת
לָקַחַת אַחְרָיוּת
לִבְרֹא הַכֹּל מֵהַתְחָלָה
הַפַּ(עַ)ם בְּלִי אַף טָעוּת
חַד גַּדְיָא

וכששאלתי את מנולו ממי מושפע הסוף - מהחד-גדיא המסורתי או מ"האזינו חבריה" - הוא אמר ששלו פשוט מוחק את הכל ומתחיל מהתחלה...

אז עד כאן - לחני החד גדיא. בפרק הבא, שהוא גם האחרון, אכתוב על אמנות החד-גדיא.