יום חמישי, 19 באפריל 2012

מי הנחיל לנו את משנתו העיתונאית של קורצ'אק? - חלק א'

כבר כמה זמן שאני מבינה שיאנוש קורצ'אק השפיע על המחשבה החינוכית הקיבוצית - אבל לא ידעתי למקד את המהות - ולא היה לי סיפור מעניין לספר. הרי יאנוש קורצ'אק השפיע על החינוך לא רק אצלנו - אלא במקומות רבים בארץ ובעולם.

אבל לקראת הפרק על העיתונות הקיבוצית לילדים שאני כותבת - הבנתי שיש לי דוגמא מוחשית וספציפית לתרומתו הישירה של קורצ'אק לחינוך הקיבוצי: התיעוד העצמי של חברת הילדים. זאת אומרת - שעדיין לא היתה לי הוכחה כשהתחלתי - אלא יותר תחושת בטן - ניחוש מושכל.

השבוע החלטתי לטוות את העדויות לסיפור אחד. לא ידעתי שאמצא פנינים ומרגליות - אבל אני מתחילה - ותראו בעצמכם.

קודם כל נתחיל בקורצ'אק עצמו ובמשנת התיעוד העצמי שלו. ע"פ קורצ'אק - מחנך איננו מקיים פעולה חינוכית אמיתית ללא התבוננות ותיעוד. התיעוד איננו סיפורי אלא תיעוד עובדתי של מעשיו של הילד. התיעוד הטוב ביותר, ע"פ קורצ'אק, הוא התיעוד של הילד את עצמו. ממש תיעוד בכתב, כמעט כתיבה יומנית, של הקורות את הילד.

התאוריה הקורצ'אקית גורסת שלמרות שהסגנון הוא "יבש" או "נאמן לאמת" - ילדים ימצאו עניין ברשימות הללו. קורצ'אק טען שבני אדם מתעניינים בקורות אנשים אחרים שדומים להם, ושהעניין בקורות את האנשים שהם מכירים גדול יותר מאשר קריאה בעיתון חדשותי. אצל ילדים, ע"פ קורצ'אק, יש לעודד את התיעוד כדי לפתח את חושיהם ואת הבנת חיי היומיום בצורה עמוקה יותר.

הנה, למשל, הקדמה לפרסום קטעים מעיתון בית היתומים במוסף לילדים של שבועון פולני, משנת 1913. למרות האריכות - והטון המשועשע - יש כאן תיאור יפה של החיים היומיומיים והמחשבות של רבים מילדי בית היתומים (התרגום של אורי אורלב והקטעים נלקחו מספר שתירגם מכתבי קורצ'אק):






והנה עוד שני קטעים שהתפרסמו ב1913 מתוך העיתון הפנימי של בית היתומים של קורצ'אק:



וסיטואציה מאוד דומה להקרנת הסרטים בקיבוץ - מאיזה גיל אפשר ללכת לסרט:



ב1921, כשפולין מקבלת מעמד מדיני חדש, יאנוש קורצ'אק נרתם לכתיבת יסודות החינוך במסגרת איחוד וריכוז רשויות החינוך הפולני. אחד המסמכים החשובים שפרסם היה על עקרונות כתיבת עיתון בית הספר.


המסמך תורגם לראשונה לעברית רק בשנות ה50, ע"י אחד מתלמידיו של קורצ'אק - אריה בוכנר (והנה קטע):








בפולין באותן השנים ישנה פריחה של עיתוני ילדים שכותבים מבוגרים עבור ילדים. בארץ יצא לפני כמה שנים ספר של עדינה בר-אל שמתאר את הפריחה עצומה הזאת של עיתונות לילדים בעברית וביידיש. עדינה בר-אל גם כתבה מאמר יפה על יאנוש קורצ'אק כעורך של עיתון כזה - בשם מאלי פשגלונד - ששם דגש על כתיבה של ילדים עבור ילדים בתיווך של מבוגרים.

ועכשיו - אתנחתא...

ב1924-5 החלו לצאת בעין חרוד עלוני הילדים הראשונים. בררתי גם בקיבוצים שכנים - ושל עין חרוד הם המוקדמים ביותר:






הרעיון שילדים כותבים למערכת או למוסף לילדים של עיתון למבוגרים לא היה לגמרי חדש ב1924. הנה, למשל, הזמנה לילדים לכתוב לעיתון הילדים "העברי הקטן" - מוסף ל"השקפה" של אליעזר בן יהודה מ1908.


אבל הרעיון שילדים בעצמם יתעדו את חייהם ויוציאו עיתון (או עלון) - היה די חדש בארץ ישראל של 1924. וכאן כרגיל - ישנה תעלומה המחכה לפתרון... מי בעין חרוד של 1924 יכול היה לקרוא בשפת המקור ולהכיר את מסמך עיתוני בתי הספר של קורצ'אק מ1921?

חשבתי על זה הרבה וחיפשתי בכל מקום - אבל כרגיל - תיעוד של המחשבה החינוכית (בזמן מעשה ולא בדיעבד) קשה מאוד למצוא. ידעתי שהמחנכים של עין חרוד היו משה כרמי (שהיה יליד הארץ ולא דיבר פולנית), חיים שפרוני (שידע פולנית והיה בוגר המחזורים הראשונים של הכשרות המורים ב"תרבות" - אבל היה איש של כימיה ופיזיקה ולא של מדעי הרוח), שושנה המורה (שושנה צ'נסטחובסקה שהיתה גם היא בוגרת "תרבות"), ו... זהו מה שידעתי.

התקשרתי לארכיון של עין חרוד מאוחד ושאלתי את אילנה הארכיונאית אם יש לה משהו או מישהו שיכול לעזור לי. ידעתי על הביקורים של קורצ'אק ושל סטפה עוזרתו בעין חרוד - אבל זה היה כמעט 10 שנים מאוחר יותר ולא הסביא את ההכרות עם טקסט פולני מ1921.

אילנה הציעה שאדבר עם יעל טבנקין שאמנם נולדה רק כשהתחילו העלונים להופיע - אבל שיש לה זיכרון טוב ושאולי היא תדע משהו. צילצלתי ליעל וסיפרתי לה מה אני רוצה לנסות להוכיח. יעל סיפרה לי עוד על שפרוני ועל כרמי ועל שושנה המורה. כששאלתי אותה מי יכול היה להכיר טקסט של קורצ'אק בפולנית - היא חשבה שוב ואמרה שאולי יצחק שוויגר. אהההה!

אז מיהו יצחק שוויגר? מי מכיר את "חנהל'ה ושמלת השבת"? - שכתב... יצחק שוויגר!

יצחק שוויגר הפך בעקבות קריאתו של בן גוריון לעִבְרוּת שמות - ליצחק דמיאל. יצחק ואחיו משה היו ממקימי עין חרוד. יצחק היה מורה בעין חרוד עד 1931 ושוב גם בשנות ה40. מה שחשוב לדעת עליו זה שהוא הקים וערך בעצמו עיתון ילדים - דו-שבועון -  בשם "צפרירים" שיצא בפולין ב1919-1920.


(שימו לב לא"ז בן-ישי שמופיע בתוכן העניינים. הקוראים הנאמנים יזכרו אולי בסיפור "מעין מצאתי ושמו עין חרוד" במכתבים של אביה של פניה ברגשטיין).


מודעה ב"הצפירה", 18/8/1919: 



מודעה ב"היינט", 21/10/1919:





וב"הפועל הצעיר" מ-16/1/1920 מדווחים על פעילותו הפוליטית של יצחק שוויגר:




ב"הצפירה", מיום 8/1/1920, מדווחים גם שיצחק שוויגר נבחר כבעל תפקיד באחת הוועדות של הוועד המרכזי של הסתדרות המורים העממיים בפולין - בישיבתו הראשונה:



מודעה ב"הצפירה", 27/2/1920:


ושוב במרץ 1920 ב"הצפירה", 10/3/1920, נשלח יצחק שוויגר לפעילות בועידה העולמית של הפועל הצעיר וצעירי ציון (נשמע קצת כמו מערכון של מונטי פיית'ון - סליחה על מחשבות הכפירה!). שימו לב לרשימת האישים המכובדת שמתווספת לרשימת הצירים שפורסמה למעלה:



ושוב מודעה ב"היינט", 21/5/1920: 

מודעה ב"הצפירה", 11/6/1920:


מודעה ב"הצפירה", 25/6/1920:


מודעה ב"היינט", 16/7/1920: 


ומודעה מיוחדת מאוד שמודיעה על פרישתו של העורך ועזיבתו את פולין - ב"הצפירה", 16/7/1920:

 

וב"הפועל הצעיר", ב - 8/10/1920 - בחג הסוכות - מופיעה המודעה הזאת:


בקיצור, יצחק שוויגר ידע פולנית, היה פעיל בעיתונות הילדים שיצאה בעברית בפולין, היה פעיל חינוכי ו... היה מורה בעין חרוד.

לא ידעתי איפה להתחיל לחפש את צאצאיו של שוויגר אז התחלתי מהכיוון ההפוך. ב"היינט" של 6/8/1920 התפרסמה המודעה הבאה ובה כתוב שאת שוויגר החליף י"א הנדלזלץ - הלוא הוא המתרגם הראשון של פינוקיו לעברית וגם סבו של העיתונאי מיכאל הנדלזלץ:

התקשרתי למיכאל והוא העביר אותי לאחיניתו של שוויגר והיא העבירה אותי לבנו של יצחק שוויגר-דמיאל. רזי דמיאל שמו. ומרזי דמיאל שמעתי שאביו העריך מאוד את קורצ'אק והכיר את כתביו. אז אין לי אישור אמיתי עם חותמת - אבל אני חושבת שיצחק שוויגר-דמיאל, זה שכתב את "חנהל'ה ושמלת השבת" אחראי לראשית עיתוני בתי הספר בקיבוצים - ולעלון חברת הילדים הראשון בעין חרוד. 


ב1925 עוסק כבר שוויגר באיגוד המורים בארץ ישראל, בלימודי ערב לפועלים ובהקמת בית ספר אזורי לילדי העמק, כפי שפורסם ב"הפועל הצעיר", 24/4/1925:





עד כאן שלב ההוכחה - הנסיבתית. מכאן שלב שטיפת העיניים:

הד הגבעה של חברת הילדים של גבע (גליונות ראשונים יצאו בתחילת שנות ה30):


פרחי שיטים - עלון חברת הילדים בבית השיטה (החלו לצאת באמצע שנות ה40):


חבריא של חברת הילדים בגבת (שאקדיש לו ולמייסדו את הרשימה הבאה) - יצא לראשונה ב1939:





עלוני חברת הילדים ביגור:






 נופי שאן - של מעוז חיים:



ותודות:

לארכיונאים ולשולחים בגבת, עין חרוד, מעוז חיים, גבע, יגור ומכון החגים בבית השיטה; לארכיון ולספריה במוזיאון בלוחמי הגטאות, לעדינה בר אל, לצאצאיהם של משפחות שוויגר והנדלזלץ,  לספרית אורנים, ולפרוייקט העיתונות ההסטורית ברשת שהפך את המאמץ לשווה במיוחד - וליעל טבנקין שזכרה את יצחק! להתראות בחלק ב'.

7 תגובות:

  1. היתה כתבה מעניינת מאוד ב'הארץ' של היום על סטפניה וילצ'נסקה - כולל על התקופה שבילתה בעין חרוד (וניסתה להכניס שינויים בתחום החינוך, אבל כנראה שלא בהצלחה יתרה). האם ראית אותה? אם כן, אשמח לשמוע את דעתך.

    השבמחק
  2. אני לא חושבת שסטפה נשכחה. היא מוזכרת במאמרים רבים ובהקשר של ארץ ישראל והביקור בעין חרוד היא דמות מרכזית בהרבה מקורצ'אק (ועל זה כבר נכתב הרבה וגם אני עוד אנסה להוסיף). אני חושבת שאם משווים לבית ילדים בקיבוץ אז קורצ'אק היה המורה-המחנך והיא היתה המטפלת. בדברים שכתבה ראיתי הרבה פעמים את צד "המטפלת" שבה. גם עדה הגרי-פוזננסקי כותבת על זה ומזכירה את סטפה בכל מאמר.

    יש כיום נטייה לבחון את המציאות של אז בעיניים של היום. סטפה היתה אשה חזקה שעשתה בחייה כרצונה. אפילו אל מותה הלכה בעיניים פקוחות. קורצ'אק היה דמות חינוכית ידועה בפולין - כתב, ניסח, נאם, יעץ ודיבר ברדיו. סטפה לא היתה אשת חינוך במובן האקדמי. היא היתה אשת מעשה ולכן אני רואה בה "מטפלת" מסורה במובן הקיבוצי של המילה. וזה הרבה מאוד.

    השבמחק
  3. ולמי שרוצה לקרוא:
    http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1689147

    השבמחק
  4. תודה, כשקראתי את הכתבה ישר חשבתי על הבלוג הזה, ואני שמחה לשמוע את הזווית שלך (ועוד יותר שמחה לשמוע שתכתבי עליה בעתיד). אני יודעת שאני אישית לא שמעתי עליה מעולם - כנראה שהיא מוכרת יותר למי שגם ככה מתעניין בקורצ'ק למשל, אבל נראה לי שנכתב שהיא 'נשכחה' מבחינת הידע בציבור הרחב. מן הסתם כפי שאמרת זה קשור לתפקיד השונה שלה בחינוך הילדים (כמו שהציגו את זה שם, 'אשת המעשה' בניגוד ל'איש החזון'), ולכך שכמעט שלא השאירה אחריה כתבים. ובכל זאת אני מאוד שמחה שהמאמר הביא אותה קצת יותר לתודעה ציבורית, כי גם למטפלות ונשות המעשה מגיעה הכרה, אחרי הכל...

    השבמחק
  5. יעל - כתבתי לך תשובה מנומקת ברשימה חדשה ו-א-ר-ו-כ-ה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, לא קראתי עד הסוף עדיין, אבל הרשומ ה נהדרת!

      מחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.