יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

ועדת הרפרטואר הבינקיבוצית לסרטי ילדים ונוער

בכל החיפושים אחרי חיים האוזמן וההתרגשות שבאה בעקבות פיענוח התעלומה, קצת הזנחתי דברים חשובים אחרים. עד שיגיע חומר חדש שהזמנתי ברשת על האוזמן ועד שאערוך את הסרטים מהראיון עם חברו של האוזמן כאן בארץ (מרתק!) - החלטתי לפרסם משהו שאני עובדת עליו כבר מזמן ושתכננתי לפרסם בחופש הגדול. אז היום הוא היום האחרון לחופש ובדיוק הזמן המתאים. מתחילים...

סרטים הגיעו לקיבוץ שלי בדואר (או לפחות ביחד עם האוטו של הדואר). הם היו ארוזים בקופסא מקרטון קשיח, חום-אפור, שסימני הזמן ניכרים בו היטב. בד"כ הקופסא היתה קשורה ברצועת עור עם אבזם שבקצהו ידית נשיאה. בתוך הקופסא היו בד"כ שניים או שלושה גלגלים גדולים של סרט - שרק מאיר, המסריט (ואולי גם שמואל בתורו), ידע להרכיב ולטפל בהם. לקופסא היה מקום קבוע במדף שליד תאי הדואר שבכניסה לחדר-האוכל. גם אם לא היתה תלויה מודעה על הלוח אפשר היה לדעת מהכיתוב שעל הקופסא איזה סרט יוקרן. מתי הסרט יוקרן היתה כבר שאלה קצת יותר מסובכת. היו להקרנות ימים קבועים - מדי שבוע או שבועיים - אבל איכשהו אני זוכרת שלא הקפידו על זה במיוחד. פעם בשישי בערב, פעם בשבת, ופעם באמצע השבוע - תלוי בסרט, תלוי במקרין, ותלוי בזמן הפנוי בלוח התרבות. 

מתכוננים לסרט בחדר האוכל בגשר 1973
בכל חופש גדול היו מביאים לנו את הסרט "בן חור". עד היום לא ממש הבנתי מה הביא אנשים חושבים, ייקים-תרבותיים להביא שוב ושוב, במשך שנים (!), סרט כזה אלים, הוליוודי להחריד, וארוך בצורה חריגה. לכבוד כתיבת הרשימה הזאת החלטתי לברר סוף-סוף מה היה כ"כ מיוחד ב"בן חור". גיליתי שהפקתו היתה יקרה במיוחד - אפילו בקנה מידה של ימינו, ששיחקה בו שחקנית ישראלית (חיה הררית), שנחשב לסרט "חשוב", וכמובן שזכה באוסקר. עדיין - לא ארצה לראות אותו שוב... לנצח!



שלא כמו הצפייה בסרטים בקולנוע בקניון, צפייה בסרטים ביחד עם אנשים שמכירים (ולמעשה מכירים את כל מי שנמצא וצופה בסרט) היא חוויה מיוחדת מאוד. יש את אלה שמעירים הערות לכל אורך הסרט, יש את אלה שמעירים לאלה שמעירים, יש אחד שתפקידו להפיל כוס או מאפרה ברגעי המתח, ויש כאלה שמצחקקים (ובעיקר מצחקקות) ברגעים רומנטיים במיוחד... חווית הצפיה נמשכת גם לשיחות ביום המחרת וכל אחד הופך למבקר קולנוע בקיא ובעל דעה מנומקת היטב. ילדים נחשפים לביקורת סרטים ולצפיה מודרכת מגיל צעיר. אולי לא בסגנון אקדמי במיוחד - אבל אני חושבת שידעתי להבחין בסרטים גרועים במיוחד לפי מספר ההערות שנאמרו בקול רם בזמן ההקרנה... 


כשהקלדתי את רשימת הסרטים הארוכה שבסוף הרשימה הזאת, מתוך המסמכים של "ועדת הרפרטואר", גיליתי שאני מכירה הרבה מאוד סרטים יפים ומצחיקים שהייתי שמחה לראות שוב: את האחים מארקס (וגם את הפארודיה עליהם - "סרט אילם" של מל ברוקס), את שבע כלות לשבעה אחים (שעיצב את ההבנה הרומנטית ואת הלבוש המשובץ הנבחר בעיניי כנראה... והנה תזכורת מיוטיוב למי שרוצה לרקוד קצת), את סרטי המוסקיטרים ועוד כמה סרטי אפוס-ואגדות שהיו בני 30+ כשראיתי אותם. זה מה שנאגר במחסן הבינקיבוצי של סרטי הקולנוע. אני מניחה ש230 הסרטים האלה נצרבו בתודעתם התרבותית של רוב ילדי הקיבוצים כקולנוע האולטימטיבי. לפחות, מפאת גילם של הסרטים שנאגרו במחסן, היתה לנו השכלה קולנועית רחבה למדי...


בכל הקיבוצים ההתחלה היתה דומה. היה מקרין חיצוני שעבר מקיבוץ לקיבוץ עם מקרנה ומסך, וכשהגיע התאספו כולם על הדשא וצפו בסרט. יותר מאוחר רכש כל קיבוץ מקרן קולנוע. חלק מהקיבוצים התקינו מסך על אחד הדשאים או על קיר שנצבע בלבן ליד חדר האוכל. חלק התקינו מסך שיורד מתוך תקרת חדר האוכל. וחלק בנו אולם ממש. ישנם קיבוצים שעדיין רואים סרטים (כמעט) רק בקיץ על הדשא, וישנם קיבוצים שבנו אולם כ"כ גדול ומשוכלל עד שהפך עם השנים לאולם האיזורי. אצלנו האולם נבנה ממש לפי מידה - מספיק גדול בשביל כולם ומספיק קטן בשביל לשמר את האינטימיות של חדר האוכל (חוץ מטקס הפלת הכוס או המאפרה שנזנח לטובת רעשים מבהילים אחרים).


בתור ילדים קשה היה לדעת מראש לפי שם הסרט אם יתנו לנו ללכת לצפות בו או לא. גם התקציר שהגיע עם הסרט לא תמיד סיפק תשובות לעניין גיל הצפיה ולפעמים תוך כדי הסרט הבינו המבוגרים אם היה צריך או לא צריך להזמין את הילדים.  במקרים חריגים, ובמידה שהסרט היה טוב במיוחד, היו מקרינים את הסרט שוב למחרת עם המלצה חמה והכרזה על גיל הצופים המוזמנים. כנראה שעניין גיל הצפיה היה קיים כמה עשרות שנים לפני שנולדתי. הנה קטע שכתב מרדכי אמיתי באחד מ"משמר לילדים" הראשונים (אפשר ללחוץ על התמונה כדי לקרוא את הכתבה המצולמת):





11.6.1946 משמר לילדים

הקולנוע בא לקיבוץ
מאת מ. אמיתי

... מה, מה, סִנֶּמַּה!
... הנה, הנה, סִנֶּמַּה!

את השיר הזה שרים כל הילדים, כשנראית בחצר המכונית הירֻקה של יעקב. ולא רק הילדים – גם הגדולים היו מצטרפים לשיר, רק שהם מתבישים לשיר ודי להם שהם צועקים אחד לשני: ... יש סִנֶּמַּה! לשיר הם יודעים רק במסיבות כשהם יושבים על יד השלחנות בחדר-האֹכל ומפצחים פִּיסְטוּקִים... אבל הפעם גם הם שמחים שסוף-סוף בא הסִנֶּמַּה.

בעיר הדבר פשוט יותר: רוצה מִשהו לראות סרט, ניגש הוא לבית הקולנע, עומד בתור וקונה כרטיס ואם כרטיס יש לו, מניחים לו להכנס, ואפילו מראים לו מקום לשבת. בכפר הדבר קצת מְסֻבָּךְ יותר, אמנם כרטיס לקולנע אין צורך לקנות, אבל כל אחד חיב להביא אתו את מקום שבתו: כסא או שטיח.

אבל הדבר הכי גרוע הוא שרק לעתים רחוקות בא יעקב עם המכונית הירֻקה שלו שבתוכה נמצא הקולנע הנודד...

איזה פלאים צופנת בתוכה מכונית ירֻקה זו. אחת ושתים מוציאים מתוכה כמה מקלות שמחברים אותם יחד למסגרת ועליה מותחים יריעת-בד גדולה למסך. מעמידים כַּן ועליו ארגז, פה מהדקים בּׁרֶג ושם מרכיבים גלגל ומחברים את החבל החשמלי. כעת מוציאים גם את הסרטים מהקופסאות העגולות, מרכיבים אותם על גלגלים ומתקנים בְּמִסְפָּרַיִם ובדבק את המקומות הקרועים; וכמובן שהילדים עוזרים בכל העבודות הללו בחשק רב ובשכר עבודתם מקבלים חתיכות סרט שאפשר להסתכל בהם בזכוכית מגדלת. בעצם היה בעל-הקלנע מסכים גם שישארו להצגה אבל כאן כבר מתערבים הגדולים, וכשהגדולים מתערבים, הרי כבר ידוע שלקטנים לא תצמח טובה מזה.

ומה אומרים הגדולים? הגדולים אומרים שאחרי ה"מיקי-מהו" על כל הילדים ללכת לישון, כי אין הסרט בשביל הילדים... כך הם אומרים תמיד, ומדוע כשיש סרט לילדים מ"במבי" או מ"השלגיה" או מ"השמן והרזה", באים גם כל הגדולים?

לא, הפעם לא יְוַתְּרוּ!

כמובן שבמרד מתחילים ילדי המוסד. להם יש יותר סכויים להצליח. מקיפים הם את המורים בשרשרת ואינם נותנים להם להסתלק עד שלא יגידו: כן! בעצם כבר די-גדולים הם ילדי-המוסד ואין הדבר נורא, אם ישארו ויראו את כל הסרט. אבל מה יגידו יתר הילדים?

ובאמת, הנה כבר מתקרבים ילדי כתה א' וב':

"מה, מה, סִנֶּמַּה!
סִנֶּ-סִנֶּ-מַה!"

אך להם המלחמה קשה יותר, ראשית, משום שילדי המוסד בגדו בהם ומכיון שלהם מרשים כבר להשתתף לא איכפת להם אם "הקטנים" ילכו לישון ולא יראו את הסרט. שנית, מכיון שהגדולים וִתְּרוּ לילדי המוסד רוצים הם להתנקם בילדי-הכתות והפעם אינם מותרים בשום אפן.

אז מתחיל יֶלֶל-מֶלֶל, בכי ודמעות וכל ילד נטפל לאבא-אמא ומבטיח להם את הכל. אפילו לאכל תרד, ובלבד שירשוהו להשאר בסרט. וההתקפה על אבא-אמא היא כל כך חזקה עד שהם הולכים למטפלת ומבקשים שירשו לילדי הכתות להשאר.

וילדי הגן? ילדי הגן, מבינים מכל זה, שלהם אפילו לא כדאי להתחיל במלחמה. ילדי-הכתות לא יעזרו להם והגדולים אפילו לשמו[ע] לא ירצו.

אבל לחגי יש רעיון... כשכֻלם יהיו במִטות ויכבו את האור, הוא יספר לילדים את רעיונו, אבל שלא יספרו לאף אחד. המטפלת שמחה מאד שילדי הגן הלכו לישון בשקט ובלי "קוּנְצִ ים" וגם היא לא תאחר לסרט.

הסרט טרם התחיל... יש איזה קלקול במכונה ומחכים שיתקנו אותה. כדאי מאוד, לראות איך שיעקב מתקן את המכונה. סוף-סוף הכל הסתדר. האור כבה. מתחילים!

הסרט אפילו די מענין, אמנם לא כל כך מענין כמו "לאסי שובי הביתה", אבל אין דבר – כדאי לראות איך שמכוניות טסות, שוטרים רודפים את השודדים, הנה, הנה יִתְפְּשׂוּם...

ופתאום הפסקה אור. מה זה פה?.. כל הגן בפיז'מות יושה על המרפסת ומסתכל לסרט.. איזה שערוריה. הגדולים קופצים ממקומותיהם מלאי-חמה: חוצפה שכזאת.. מחר כבר תהיה שיחה.. אוי ואבוי! איזה עֹנש מחכה להם.

וילדי הגן מובלים חזרה למִטותיהם ביד רמה. מי ברגל ומי על הכתפים... זה צוחק וזה צורח, זה מילל וזה משתעל... נו... סוף-סוף כֻּלם במִטות. לישון!

אבל איפה חגי? ... חגי נעלם. מחפשים אותו בחדר האֹכל, מחפשים אותו על המרפסת – איננו!.. אולי קפץ לתוך הסרט וברח במכונית של השודדים? לא. חגי לא ברח, הוא יושב לו מאחורי הבד על יד הרמקול וישן... בהתחלת ההצגה התגנב לכאן לראות מאין יוצאים הקולות... וכך נרדם וראה חלום... והחלום אפילו יפה מכל הסרטים שבעולם.



קריקטורה מתוך "בקיבוץ", אוגוסט 1954, של חנה אבישי
ובה ילדים צופים בסרט מחלונות בית הילדים.





מצאתי הרבה מאוד חומר על תלונות מצד המבוגרים על אספקטים שונים של ילדים וקולנוע: שלא יבואו, שכן יבואו, שישבו בשקט, שיקרינו להם סרטים בנפרד, שההורים יהיו אחראים, שהמטפלות תהינה אחראיות, וכו. אבל אחת הביקורות הכי משעשעות באה ממקור לא צפוי. שומרת לילה אחת כתבה ל"בקיבוץ" שהמבוגרים "מטיילים" לתוך בתי הילדים אחרי הסרט ומעירים את הילדים הישנים כדי להגיד להם (שוב) לילה טוב ולבדוק שהם מכוסים... דן גלברט עיטר את הביקורת הכתובה הזאת בקריקטורה משעשעת:










קריקטורה של דן גלברט מתוך "בקיבוץ" ספטמבר 1953, ובה ביקורת
על "הטיילת" של המבוגרים בבתי הילדים אחרי הקרנת הסרט.

לצורך תיעוד ולשם המדע, החלטתי להביא גם סקירה ממשמר לילדים על תעשיית הקולנוע הישראלית בעשור הראשון של מדינת ישראל. וגם איזכור מוצלח של תולדות הסרט "בן חור":



משמר לילדים 6.10.1959

קולנוע: הסרט הישראלי בתשי"ט
מאת נתן גרוס

היודעים אתם מה גילה של אמנות הסרט בעולם? בסך-הכל קצת למעלה מ60 שנה! ואילו הסרט הישראלי לא עבר עוד את גיל השלושים, ולאמיתו-של-דבר הוא נולד רק לאחר קום המדינה, שכן, כל הנסיונות הקודמים לייצר סרט ישראלי – אין להם אלא ערך היסטורי בלבד.

משום כך אמנות הסרט אצלנו צעירה מאוד, מחוסרת מסורת ונסיון, וההישגים שלה אינם רבים ביותר. במיוחד מועטים הם הסרטים העלילתיים באורך רגיל.

הידעתם כמה עולה הפקת סרט בחו"ל? סרט זול עולה כ200,000 דולר וסרטים יקרים עולים במליונים של דולרים! סרט "בן חור", למשל, שבו מופיעה השחקנית הישראלית חיה [הררית] – עלה 16 מיליון דולר! המדינה שלנו אינה עשירה ואין היא יכולה להרשות לעצמה ליצור סרטים כה יקרים. אפילו סרטים זולים – לא קל לבצע...

אף על פי כן נעשו בשנה שחלפה כמה צעדים חשובים לקידום תעשיית הסרטים בארץ, ונקווה כי בשנה החדשה נגיע להישגים ממשיים יותר.

הבה נסכם בקצרה אילו סרטים נוצרו בשנה שנסתיימה זה עתה.

סרטים קצרים
הסרטים העלילתיים הארוכים – בודדים הם בתולדות הסרט שלנו: במשך העשור לא יצרנו אלא כ7-6 סרטים עלילתיים. בעיקר נוצרו בארץ סרטים קצרים הנקראים, "דוקומנטאריים", כלומר – תעודתיים. אנו מיצרים כ-25 סרטים כאלה לשנה. גם השנה הרבנו לעשות בשטח זה. המרכז לתרבות של ההסתדרות הפיק כמה סרטים כאלה וביניהם את הסרטון על "סמינאר האפרו-אסייני" לענייני קואופרציה. בסמינאר הזה השתתפו משלחות מ-19 עמים באפריקה ואסיה, וכל משלחת קיבלה במתנה סרטון כזה, המראה את הסמינריסטים מניגריה וגאנה, מיפאן ומהודו, מסנגל ומבורמה – כיצד הם לומדים בבית-ספר לפעילי ההסתדרות, וכן בסיוריהם בקיבוצים שונים בארץ.
אשה בישראל – הוא סרט אחר של ההסתדרות, המעלה על נס את מאבקה של האשה הישראלית לימינו של האיש הישראלי לקידום משק המדינה.
עין-גדי – גם הוא סרט של ההסתדרות, המעביר אותנו לקיבוץ על-יד ים המלח, השוכן לא רחוק ממצדה. מנהל-ההסברה של הממשלה [יצר] סרט קצר צבעוני בשם אבן נחושת. סרט זה מגלה לעינינו את מכרות הנחושת בתמנע וכן את כל תהליך יצור הנחושת.

סרטים דוקומנטאריים מצולמים בדרך כלל בתנאים טבעיים, בלי שחקנים מקצועיים. אך אצלנו, בהעדר סרטים עלילתיים ארוכים, מפתחים הבמאים שלנו סוג סרטים דוקומנטאריים שהם גם קצת עלילתיים ומשתתפים בהם שחקנים מקצועיים מהתיאטרונים שלנו.
"העיקר הבריאות" – סרטון עליז העוסק בענייני יצור ושיווק חלב בארץ.
"אינך בודד במצוקתך" – סרטון של משרד הסעד, המוקדש ל"מקרים סוציאליים" שונים.
"מה שבטוח בִּטוח" – סרטון מופק ע"י "מבטחים", חברה הסתדרותית לבטוח עובדים.
וכן עוד כמה וכמה סרטונים מסוג זה.
[...]

סרטים עלילתיים
הסרט העלילתי היחיד שהופק והוצג השנה בארץ, הוא דובר אנגלית ושמו – "עמוד האש", בבמויו של לרי פריש. סרט זה מספר על מאבקו של קיבוץ מרוחק בנגב בימי מלחמת השיחרור.

ענין הלשון מהווה בעייה בפני עצמה בסרטים העלילתיים הישראלים. רבים טוענים, כי הצופים בחו"ל אינם מבינים עברית והם דורשים שהסרט ידבר אנגלית או צרפתית. ואילו אנשי הסרט הישראלי סבורים, כי סרט ישראלי חייב לדבר עברית, אחרת יחטא לרוחו ולמהותו.

סרט עלילתי אחר שעלול להיות מוצג בבתי הקולנוע בשבועות הקרובים, הוא "רחל" של הבמאי נורי חביב. סרט זה ידבר עברית.

אכן, כל הסימנים מעידים, כי חלה תזוזה ניכרת בהתפתחותו של הסרט הישראלי העלילתי. אחדים מסרטים אלה ייוצרו בשיתוף עם מדינות אחרות. תוך זמן קצר יתחילו בצילומים באולפני ההסרטה בהרצליה של הסרט "הקילומטר ה95", בבימויו של הבמאי הצרפתי כריסטיאן ז'ק. יצרן אחר, ברוך דינר מכין סרט תנ"כי בשם "רות המואביה". שאול גוסקין ומשה הדר זוממים קומדיה מוזיקלית בשם "הבה נצא לתל-אביב". "סרטי גבע" יתחילו החורף בהפקת הסרט "החופשה האידאלית" – על פי סיפורו של משה שמיר.

"סרטי גבע" ו"אולפני ההסרטה" בהרצליה מייצרים גם, כידוע, את יומני הקולנוע הידועים בארץ. לאחרונה הם שיפרו את ציודם והרחיבו שטח פעולתם. מדי פעם הם מעמידים את מעבדותיהם, אולפניהם וציודם לרשות יצרני סרטוני טלביזיה מחו"ל, הבאים להסריט סרטים על ישראל. תוך כדי העבודה המשותפת עם פילמאים מנוסים, הם רוכשים נסיון לא מעט גם בשטח הטלביזיה.

נקווה שעוד יבוא היום ונסיון זה יעמוד להם, כאשר רשת טלביזיה תוקם גם בישראל...





קיבוץ דן - מצד הקהל
קיבוץ דן - לכיוון המסך



וגם הילדים כותבים על חווית הצפייה:



יום סרט

מאת אורה שפייר, בת 11.5, הזורע
על המשמר - 7.4.1959

סרט, סרט הנה בא –
ובקיבוץ הילולא.
כיסאות על הכתפיים
ושמיכות על הידיים.

לדשא כולם צועדים
ובראש, כמובן, הילדים.
הסרט, הסרט, אכן מאורע!
לדשא הסרט הגיע ובא!

אותו נושאים שני בחורים
ובשמחה הם צועדים.
תיכף תתחיל ההסרטה
ועל הדשא רבה המהומה.

כסאות מעמידים החברים,
ושמיכות פורשים הילדים.
הסרט מתחיל, שקטה ההמולה,
וכולם מביטים בציפיה...

ובגמר הסרט שוב כסאות על הכתפיים
ושמיכות על הידיים.








והנה המסמך שלשמו נכתבה כל הרשימה הזאת. המסמך נמצא ביד יערי ומצא אותו בשבילי מישהו שישב לידי ביד יערי והסתכל בתיק למחקר משלו. כששמע שאני עובדת על תרבות לילדים בקיבוצים אמר שאני חייבת לצלם ולכתוב גם על זה. רק כשהגעתי הביתה והתיישבתי לקרוא הבנתי כמה הוא צדק!

מה שמעניין במיוחד במסמך זו שיטת הסיווג ומגוון הסרטים. היום הילדים שלי לא ילכו לראות מרצונם סרט בן 20. הם יעדיפו ואפילו יצפו רק בסרטים מהשנה או מהשנה שעברה. המסמך הזה, מ1977, מלמד שהמבחר שעמד לרשות המזמינים היה חוצה זמנים - מצ'רלי צ'פלין והשמן והרזה ועד טרזן והמלך מתיא. כל מה שהצטבר במחסן המחלקה לקולנוע ושלא גזרו ממנו יותר מדי חתיכות... ניסיתי למצוא קישור לחלק מהסרטים שזכרתי (אני אוסיף במשך הזמן עד שהרשימה תהיה מלאה). מי שמכיר מוזמן להוסיף עוד פרטים.

ועדת הרפרטואר של סרטי ילדים ונוער, המחלקה לקולנוע, ועדת החינוך הבינקיבוצית
יולי 1977

סיווג סרטי ילדים ונוער (דיווח קצר לישיבת הטעדה ביום 21 ביולי)

מבוא
ועדת הרפרטואר החליטה לערוך סקר שיטתי של כל הסרטים העלילתיים באורך מלא לילדים ונוער, כדי להגיע באמצעותו למטרות מספר:

א) סיווג הסרטים לפי הגיל, כאשר החלוקה היא לשלושה גילאים:

א = גיל הגנים וכיתות א-ב
ב = כתות ג-ו
ג = כתות המשך

ב) סיווג הסרטים לפי הטיב, כאשר סיווג זה צריך לשמש רק את הועדה:

1 = טוב 2 = טוב מאוד 3 = מצוין
פסילה = קו על כל המספרים הנ"ל.

ג) לקבל המלצות על סרטים מחולקות לפי הגילים הנ"ל.
ד) לגלות במשך הסקר בעיות נוספות.
ה) להתחיל בפעולה של הועדה, כאשר משתפים צבור מחנכים גדול בראשיתה.

הקפים ותוצאות
הטפסים נשלחו לכל בתי הספר של ההתישבות העובדת. נתקבלו אמנם רק 26 תשובות שיכולנו להשתמש בהן והן חלק קטן! אמנם, זהו חלק המקובל המתקבל במקרים אלו, ללא ראיון אישי. יש לקחת בחשבון שזוהי ראשית פעולתה של הועדה ולצבור יש עוד יחס חשדני ומסויג.

נראה לנו שהקף הישובים שמהם קבלנו תשובה, מספיק הוא כדי לשמש דגם כולל ומייצג של כלל ההתישבות והדעות. בגלל חשיבותו של הדגם – רשימתו המלאה:

אביחיל, גשר הזיו, בית זרע, ראש הנקרה, בית קשת, גת, גן יאשיהו, גבעת חיים איחוד, גליל ים, בית אלפא, חולדה, גבעת ברנר, גבעת עוז, אילון, חצרים, העוגן, ברקאי, כרמיה, צור משה, גדות, סעד, דליה, אילת השחר, שמיר, בית השטה.

נוסף לתשובות על השאלון העיקרי, קיבלנו תשובות (15) על שאלון ההמלצות. המלצות אלו משמשות לנו קנה מדה, ללא שימוש רחב יותר.

שיטת הסיכום
פיזור הדעות בין הסרטים השונים הוא רב ביותר. הקושי הוא אמיתי, כאשר יש סרטים רבים שהם מתאימים לכמה גילאים. כמו כן ישנן דעות אישיות הקבעות את הטעם החינוכי (!) וסרט שהוא מצוין על ידי פלוני כפסול, יכול להיות מצוין על ידי אלמוני כמצוין..... המסקנה לסכום המשאל היא בכל זאת: להתחשב עם כל קול, לסכם את הקולות, ולהכריע לפי מירב הקולות לסרט וגיל. לדוגמה:

אדיסון הצעיר
א=1 (מחנך אחד הצביע שמתאים לגיל הרך)
ב=9 (9 [מחנכים הצביעו שהסרט מתאים לגיל] ג-ו)
ג=7 (7 [מחנכים הצביעו שהסרט מתאים לגיל] ז-ט)

ההמלצה היא אם כן" "אינו מתאים לגיל הגנים, ומתאים קודם כל לבית הספר אך גם לכתות המשך"

ובסגנון המקוצר בתדפיס:
אדיסון הצעיר ב ג
ארבעה מוסקטירים ג ב
ולפי הכלל: הקדמת האות המסמלת את הגיל, מסמלת רוב הקולות שניתנו בסקר להתאמת הסרט לגיל זה.

מסקנות
טיב הסרטים:
27% הקולות סיווגו את הסרטים כ"טובים"
37% [הקולות סיווגו את הסרטים] כ"טובים מאוד"
36% [הקולות סיווגו את הסרטים] כ"מצויינים"

6 סרטים נפסלו על ידי המחנכים מבחינת טיבם הטכני הגרוע. (191, 143, 104, 117, 73)
7 סרטים נפסלו על ידי המחנכים מבחינת טיבם ותכנם החינוכי לגיל זה. (45, 78, 81, 99, 158, 161, 227)

סיווג לפי הגיל
20% הקולות ניתנו לסרטים בגיל הגן
46% של הקולות ניתנו לסרטים בגיל ג-ו
34% [של הקולות ניתנו לסרטים בגיל] ז-ט

הערות שונות:
הסרטים ללא התיחסות: על 21 סרטים מתוך 229 לא קיבלנו כל התיחסות! יש לבדוק האם סרטים אלו נמצאים כלל במחזור ההשאלה, ואם נמצא אותם ראויים לכך נפרסם אותם ונחזיר אותם לשימוש.

לסיכום:
1. בהתאם לתוצאות המשאל להגדיל את מספר סרטי הגנים ולשפר את טיב כל הסרטים
2. לבדוק את הסרטים שטיבם הטכני לקוי ולהוציאם מהשימוש אם הדבר יוכח.
3. לבדוק את ה"פסולים" ולהכריע בענין. (היות ואין לנו פסילה רב קולית על סרט אחד – לא נוכל לפסוק בעצמנו).
4. נשלח חומר זה גם לחברי החוג שנוצר בעת ההשתלמות, לביקורת נוספת.
5. למשאל היה ערך די גדול מבחינה צבורית והעמקת הפעולה של מחלקת החינוך בענין שהננו מטפלים בו. אכן, אני מקווה שהעבודה הרבה שהושקעה בו תתן את פריה.

קבוץ גת, יוסף איתאי

רשימת הסרטים לסיווג
1. אבוט וקוסטלו השוטרים [1955]      ב א
2. אבוט וקוסטלו טסים לירח [1953]    ב א
3. האביר מיערות שרווד [1954]         ב ג
4. אגדת רובין הוד [1968]                 ב ג (א)
5. אגוזי הקוקוס [1929]                    ב ג
6. אדיסון הצעיר [1940]                   ב ג
7. האדמה הטובה [1937]                  ג –
8. אדם ידיד החיות                           ב ג א
9. האוהל האדום [1969]                  ג –
10. האופנוען הצעיר                         ב א
11. אוצר באי המסתורין [1950]        ב א
12. האוצר ממלטה [1963]               ב א
האולם בבית קשת
13. אורות הכרך [1931]                        ג (ב)
14. האורח שבא מן החלל [1953]            ב א (ג)
15. האחים מרקס בדרך מערבה [1940]    ב ג
16. האחים מרקס במירוצים [1937]         ב ג
17. האחים מרקס בקרקס [1939]           ב ג
18. אי הדולפין הכחול [1964]                ב א
19. איבנהו [1952]                               ב ג
20. איה בני?                                       ג ב
21. איש החרב                                    ב ג
22. אל אי הסייחים                              ב א ג
23. אל סיד [1961]                             ג (ב)
24. אמריקאי בפריס [1951]                 ג ב
האולם בגשר - שנות ה80
25. אנופ והפיל [1972]                   א ב
26. אני מאשים [1958]                   ג - -
27. אצבעוני [1958]                       א ב ג
28. אצבעוני והענק [1957]              א ב –
29. ארבעת המוסקטירים [1974]      ג ב –
30. האריה [1962]                         ג ב –
31. האריה והילד                           ב - -
32. בדרכי ניכר
33. בדרך למולדת
34. ביום בהיר אחד                        ב - -
35. בין צוקי גברלטר                      ב ג א
36. בלינקר בעל ההמצאות              ב א –
37. הבלש הזריז                           ב א
38. במצולות ים                            ב –
39. בן הלורד שנחטף
40. בן המדבר                             ב ג –
41. בן המלך והעני [1937]           ב ג –
42. בנה של לסי [1945]              ב א ג
43. בני ערובה                            ב א
44. בני קמרון
45. בעל החלומות [1962]            א (פסילה)
46. בעל הנוצה (קקץ)                  ב א
47. בעל שני הראשים
48. בקבוק הקסמים                     ב א
49. בקסטר                                ג - -
50. ברוכים הבאים א –
51. בריחה מהים ב –
52. ברק כלב הרועים ב א ג
53. גבורי החזית ב א ג
54. גבורי טלמרק ג - -
55. גבורתה של לסי [1946]                    ב א –
56. הגביע הוא שלנו ב א ג
57. גולם איש ב א –
58. הגזרה ההוליבודית ג - -
האולם במעגן - ריק
האולם במעגן - מלא
59. גמדים א - -
60. הגנב מבגדד ב ג א
61. ג'רי בלונדון ג ב א
62. דוד קופרפילד ב ג –
63. דוקטור דוליטל ב א ג
64. דייגים אמיצים ב א ג
65. דני הדרקון ב א –
66. דני השובב א ב –
67. הדיקטטור הגדול ג - -
68. הזהרו מהכלב א ב –
69. היה טוב עד הסוף
70. היה שלום מר צ'יפס [1969]           ג ב –
71. היידי בת ההרים ב א ג
72. היכן ג'והני? ב א –
73. הם היו עשרה ג ב –
74. הרפתקאה בהוונד ב א –
75. הרפתקאה במצולות ב ג א
76. הרפתקאה בטנג'ר ב א –
77. הרפתקאה בניו זילנד ב א –
78. הרפתקאה בטהיטי ב א –
79. הרפתקאות השלישיה ב א –
80. הרפתקאות כלב הים ב א ג
81. הרפתקאות על הנהר ב א –
82. הרפתקאות רובין הוד ב ג –
83. הרפתקאותיו של מוחמד עלי ב - -
84. וטוסי ב - -
85. וינטו הלוחם ב ג –
86. ומה הלאה?
87. זהו בני ב - -
88. הזקן והילד ג ב –
89. חבורת סוד בע"מ ב א ג
90. חברים לנשק ב ג א
91. חוות הקסמים א ב ג
92. חטופים בלב ים ב א ג
93. חיים בחופש א ב –
94. החיפושיות העליזות ב ג א
95. החלבן ב ג –
96. חלום ליל קיץ ב ג –
97. החלילן מהמלין ג ב א
98. חמש דרכים לאוצר ב א –
99. חסמבה ונערי ההפקר ב - - פסילה
100. החץ השבור ב ג –
101. חצוצרת הקסם ב ג א
102. החתול במגפים א ב –
103. הטבע בהתחדשותו ב א ג
104. טוביה ושבע בנותיו ב ג א
105. טינטין והתפוזים הכח[ולים] ב ג –
106. טרזן בניו יורק ב ג א
107. טרזן ובנו ב ג א
108. טרזן ונער הג'ונגל ב ג –
109. יאנקו
110. ידידות מעל הכל ב א –
111. ידידי הארנב א ב –
112. יומו של הדולפין ג ב –
113. יומנה של אנה פרנק ג ב –
114. ילד מעבר לרחוב ג - -
115. ילד פרא ג ב –
116. ילד הים
117. ילדי הערבה ב ג –
118. הנערים מרחוב פאול ב ג –
119. היפיפיה הנרדמת א ב ג
120. יריבים ב - -
121. כדור הפלאים א - -
122. כל בני היו גבורים ג ב –
123. הכניסה אסורה
124. לוחם אינדיאני ג - -
125. לוחמי השוורים
126. לופו ג ב –
127. לילה באופרה ב ג –
128. ליצן החצר ב ג א
129. לקראת הסכנה ב - -
130. מאורו הצועני ב - -
131. מבט אל ההרים ב - -
132. מבצע כתה ג' ב א –
133. מבצע זט ב א –
134. מה טובו ענביך כרמי ב ג –
135. מחול בלתי גמור ב - -
136. המטרה בורמה ג - -
137. מיגואל האמיץ
138. מכבי אש ב - -
139. המכונית שלי ג - -
140. מכרות המלך שלמה ג ב –
141. מלודי ג - -
142. מלחמתו של בנסון ב - -
143. המלך מתיא הראשון ב ג –
144. מלכודת בהרים ב א –
145. ממלכת אדומי העור
146. ממלכת ונוס ב א ג
147. מנוסת בני דב ב - -
148. מסע אל העתיד ב ג –
149. מסע הזהב של סינבד ב - -
150. מסעות גוליבר א ב ג
151. מסעות סינבד ב ג א
152. מפולת בהרים א ב –
153. מקוקי השודד ב א ג
154. המרדף ב ג -
155. מירוץ המכוניות ב א ג
156. מרכבות האלים ג ב –
157. משאלה מיותרת ב א –
158. נס בעיירה (פסילה) ב ג א
159. הנסיכה בעור חמור ב ג א
160. נער הפילים ב א ג
161. הנער מפלורידה (פסילה) ב א –
162. נקמתו של ג'ו
163. נתיב הפילים ב ג א
164. סוד חגורת הנחש ב - -
165. סוד מפרץ השדים ב - -
166. סוס הפוני האמיץ ב א –
167. סוסתי ג'פסי ב א ג
168. סכנה בים א ב –
169. סנדלי הזהב א ב –
170. סנדלי הזכוכית ב א ג
171. ספורי ביאטריקס פוטר א ב ג
172. ספורי קדיה א ב –
173. ספינה מרחפת א ב –
174. סקויה א ב ג
175. עולם החי א ב –
176. העופר ב א ג
177. העין המעופפת ב א –
178. עיר הנוער ב ג –
179. עלי והגמל ב א –
180. עמק המלכים א ב ג
181. העפרון האבוד א ב ג
182. עץ או פלסטין ג ב –
183. עתונאים זריזים א - -
184. פגניני מכה שנית ב - -
185. פינוקיו א ב ג
186. פלאפי האריה ב א –
187. פליפר והפיראטים ב א ג
188. פנג הלבן ב ג א
189. פרה ושמה פורענות א ב –
190. פרופסור פופר ב א –
191. פרח הסלע ב ג א
192. פרשי אריזונה
193. צ'וטק והסוסה
194. צוק הנשרים ב ג –
195. צחוק עד הגג א ב ג
196. צפור השחקים
197. קבוצת הצלה א ב –
198. הקוסם מארץ עוץ ב א ג
199. קטר ושמו מטילדה א ב –
200. קים ב ג –
201. קניתי לי אבא ב א ג
202. קפיטן בלאד ב ג –
203. קפיטן נמו ב ג –
204. קס ג - -
205. קקץ בהרי האלפים
206. קקץ בעל הנוצה
207. קרוזו הגדול ג ב –
208. קרון האש ג - -
209. הרוח מאי הנזירים ב א –
210. רוץ פרא רוץ חפשי ב ג –
211. רשימת הלסטרום ג - -
212. שבע כלות לשבעה אחים ב ג א
213. שבעה אקדוחנים
214. השוטר בדימוס ג ב –
215. השוטר מתחתן ב ג –
216. השטפון ב - -
217. שיט מפרשיות ב ג –
218. שירת נורבגיה ג ב –
219. שלושת המוסקטירים ג ב –
220. שמונה בעקבות אחד ב א ג
221. שנות המלחמה ב - -
222. תום סוייר ב ג א
223. החוף
224. תותחי אוגוסט
225. תותחי נברון ג ב –
226. תכשיט המשפחה ג ב –
227. תעלולים באויר ב א ג
228. תעלומות אי הצפורים ב א ג
229. תקרית בדפורד ג –

- גמר הרשימה -






אני מבטיחה לעדכן את הרשימה ולמצוא לינקים לכל הסרטים (מקווה שאמצא את הרוב). כל קישור כזה זורק אותי אחורה ומזכיר לי תמונות וקולות שכבר שכחתי לגמרי! גם הופתעתי מגיל הסרטים שמצאתי עד עכשיו. אני לא יודעת מה חוו בעיר ילדים שלא ראו סרטים שנבחרו ע"י ועדת הרפרטואר - אבל אני מניחה שהם ראו סרטים יותר ממוקדים בזמן ילדותם ולא מילדותם של הוריהם. המממ.... מעורר מחשבה...



קריקטורה מ"בקיבוץ", אוגוסט 1951,
של דן גלברט ובה מתוארים
מדפי המדור להשאלת סרטים
של המחלקה לקולנוע



ולסיום - אם יש לכם מודעות מלוח המודעות (דברים מקוריים או מצולמים) - לא משנה מאיזו שנה או מאיזה קיבוץ - אבל יהיה נחמד שיופיע שם סרט ילדים מהרשימה שלמעלה - אנא שלחו תגובה וציינו מייל - אני מבטיחה לחזור (ולא לפרסם את המייל).

לילה טוב - ושנת לימודים פוריה ומוצלחת.

2 comments:

  1. איזה כייף של פוסט, ושל בלוג בכלל!

    - סרט מספר 159 ברשימה היה הסרט הארוך הראשון שהרשו לנו לראות, בקיץ, באמפיתאטרון. לפני כן היינו מוזמנים רק לכמה סרטים מצוירים שהוקרנו לפני הסרט של המבוגרים, אחר כך הפסיקו לכמה דקות (בין כה וכה צריך היה להחליף גלגל..) ושלחו אותנו לבתי הילדים (מסכנות המשכיבות שהפסידו את ההתחלה של הסרט למבוגרים!).

    - אצלנו הסרטים לא הגיעו בדואר; רכז הקניות הוא שהיה מביא את הסרטים שגרשון המסריט הזמין (מתוך הרשימה היפהפיה שלמעלה). קופסאות הקרטון החומות-בלויות זכורות גם לי היטב.

    - באחד החגים כל חברי הקיבוץ קיבלו כשי לחג כריות דקות מתקפלות בעלות ידית בד, ששימשו לריכוך המפגש הבעייתי בין הטוסיקים לספסלי האסבסט הקשים שבאמפיתאטרון. הותיקים היו עוברים עוד לפני ארוחת הערב ומסדרים את הכריות שלהם על הספסלים כדי לתפוס מקום.

    - בחורף הקרינו סרטים בחדר האוכל. היו מרחיקים את כל השולחנות ומסדרים שורות-שורות של כסאות מלפנים, בקרבת המסך (הנגלל!). המבוגרים נהגו להתישב קרוב יותר, ואנחנו ישבנו מאחור על השולחנות. אחרי שהסרט התחיל ואף אחד לא הסתכל עלינו, הרשינו לעצמנו גם לשים רגלים על השולחנות! (מה זה פה, הפקרות?!)

    השבמחק
  2. את העניין עם השולחנות הזכרת לי! תודה!

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.