יום רביעי, 14 באפריל 2010

"ויהי ערב" הלא נודע של אילזה קנטור-דאוס ופניה ברגשטיין

את הסיפור שאני הולכת לספר כאן לא ידעתי ולא הכרתי אף פעם. הסיפור כשלעצמו מדהים - ומה שעוד יותר מדהים זה שהכל נשמר: האיורים, כתב היד, וגם המכתבים. ולמרות הכל, כבר יותר מ60 שנה, רק קומץ אנשים קרובים יודע את הסיפור שלמרות שיש בו המון חורים וחלקים חסרים הוא עדיין סיפור מרתק.

את הספר "ויהי ערב" כתבה פניה ברגשטיין ב1949. הספר הופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד מלווה באיורים של מאייר שנקרא חיים האוזמן. עד כאן הסיפור שכולנו מכירים. אין בו כל חדש.


(העמוד הראשון מתוך ויהי ערב של פניה ברגשטיין עם איורים מאת חיים האוזמן, 1949, הקיבוץ המאוחד)

את האיורים לויהי ערב של צלה בינדר מתוך הספר עיניים שמחות שיצא ב1961, 11 שנים אחרי מותה של פניה, כבר פחות מכירים.

(איור של צלה בינדר ל"ויהי ערב" מתוך עיניים שמחות, 1961, הקיבוץ המאוחד)

והנה מגיע הקטע המעניין... בארכיון של פניה ברגשטיין בגבת מצאתי את שני המכתבים הבאים. אחרי שכבר ידעתי חלקים מהסיפור. המכתב הראשון הוא מפניה לבנימין טנא (כל התמונות נפתחות כשלוחצים עליהן ואפשר ממש לקרוא את הכתוב). במכתב מספרת פניה כך:
"שמחתי לדבריך הטובים על 'ויהי ערב'. על הצייר איני יודעת ולא כלום. זה נעשה בלי כל קשר עמדי ואיני יודעת להסביר. לעתים נעשים ע"י הוצאות ספרים דברים מוזרים, וודאי אף אתה יודע משהו לספר על כך."
כשקראתי את הדברים האלה שמחתי מאוד (!!!) . הם מאשרים את הסיפור הידוע על חיים האוזמן שאין איש מכיר, ושאייר רק ספר ילדים אחד שנקרא "ויהי ערב". למעשה עד לפני שבועיים חשבתי שרק אותו אייר. עד שהאיר מישהו את עיניי כשמצא ספר טבע שגם אותו אייר איש בשם חיים האוזמן (אנטומיה ומורפולוגיה של הצמח: רשימות למוד מעובדות ע"י זכריהו גוטליב, 1941).




(מכתב מפניה ברגשטיין לבנימין טנא ובו פניה מספרת שהיא לא מכירה את המאייר של "ויהי ערב")

למעשה, העובדה שפניה עצמה לא הכירה את המאייר די תמוהה. פניה עבדה עם כמה מאיירים לילדים והעדיפה, כשיכלה, לעבוד עם אילזה קנטור (לימים אילזה קנטור-דאוס) שאיירה לה את "בוא אלי פרפר נחמד" וגם עיטרה שער של משמר לילדים עם שיר שכתבה פניה עבור בתה של אילזה - תרזה ("שיר ערש לתרזה" שגם הולחן ע"י אברהם דאוס אביה של תרזה: "לילה, לילה, נום ננס, מהלך לו עם פנס..."). אילזה היתה בהכשרה בנען כשפנו אליה לאייר את "בוא אלי פרפר נחמד". אח"כ היא ואברהם דאוס כבר חיו תקופה בגבת והיו מורים שכירים למוזיקה (הוא) ואומנות (היא). יש בעזבונה של פניה גם מכתבים שמספרים על בקשתה של פניה מהוצאת הספרים שאילזה תאייר לה גם ספרים אחרים.

לתרזה, שגרה לא רחוק ממני בקיבוץ שריד, נסעתי ברצון כדי לשמוע ולראות במו עיניי את העבודות היפות והמגוונות מאוד של אילזה. גם סיפרתי לה שב"ילדות יחפה" יש ביצוע של "שיר ערש לתרזה" ששרים חברי עין השופט. להפתעתי למדתי שגם בעלה של תרזה, באופן לא מתואם, שר בדיסק שיר של נתן יונתן ואייל בק שנקרא "עד סוף הסופים". טוב סטינו מהנושא....

בקיצור, תרזה סיפרה לי שב1949 אילזה איירה את "ויהי ערב" והכינה אותו לדפוס. הספר הוכן ו"הולבש" על בסיס כתב היד המקורי של פניה. ויום אחד, ללא התראה וללא תאום עם פניה או עם אילזה, יצא הספר עם מאייר אחר בשם חיים האוזמן...

והנה עוד מכתב מפניה להוצאה, שמבקש לעכב את הוצאת הספר כדי להוסיף לו פרטים חסרים. פניה התעקשה להקפיא את ההוצאה של הספר כדי להוסיף שהסיפור "ויהי ערב" נכתב וצויר ע"פ הנס כריסטיאן אנדרסן. היא גם רומזת על כעסים שיש בינה לבין ההוצאה על העובדה שלא קיבלה את הספר להגהה ולא ראתה אותו לפני ההכנה לדפוס.



(מכתב בכתב יד ואח"כ בדפוס מפניה ברגשטיין להוצאת הקיבוץ המאוחד ובו היא מבקשת לעצור את הדפסת הספר ולהוסיף את שמו של אנדרסן כמקור לסיפור)

והנה הגענו לסיפור המדהים... תמר דאוס, בתם השנייה של אילזה קנטור-דאוס ואברהם דאוס, שלחה לי היום תמונות של הספר המקורי ההוא מ1949. ב"ויהי ערב" הזה כתוב ממש על כריכת הספר "ע"פ כ. אנדרסן", מה שמצביע על שיתוף פעולה בין פניה לאילזה. מה שעוד מעניין זה ששיתוף הפעולה נראה לאורך כל הסיפור מכיוון שכתב היד הינו כתב ידה של פניה עצמה והאיורים של אילזה.

חיברתי את הכתב והאיורים לספר קטן ווירטואלי כדי שתוכלו להנות גם אתם:









מדהים לא? אם יש מישהו שרואה דמיון בין האיורים של חיים האוזמן לבין אלה של אילזה קנטור-דאוס שיחזור ויקרא את המכתב האחרון של פניה. בקשתה לא כובדה במלואה. הציורים גם הם על בסיס אותו סיפור עלום של אנדרסן. ז"א, על פי הבנתי, שיש אי שם בעולם ספר עם אגדה של אנדרסן ובו איורים דומים לאלה של חיים האוזמן ולאלה של אילזה קנטור-דאוס...

ועכשיו שאלות שנותרו פתוחות:
  1. איזה ספר של אנדרסן יש בו אגדה כזו עם איורים דומים?
  2. מי זה חיים האוזמן?
  3. מי החליט לתת לו את הספר לאיור?
  4. למה?
  5. אצל מי נמצאים האיורים המקוריים של חיים האוזמן?
אני יודעת שלא הכל פתיר היום אחרי כ"כ הרבה שנים, אבל אני מרגישה כאילו גיליתי יבשת חדשה... קולומבוס לפחות... אולי מישהו יוציא את הספר כמחווה לאילזה ופניה? אני חושבת שיש מקום לעוד פרשנות והשילוב בין כתב היד המקורי לאיורים הופך את הספר לפנינה אמיתית. אני מקווה שיש מישהו בקהל שיכול לעזור בחיפוש, במציאה, ובתיקון של סיפור שעדיין מטריד ומרגש בני משפחה ומכרים של משפחת דאוס. כמוני.

15 תגובות:

  1. איזה אגדה של אנדרסן אמורה להיות מקור ההשראה לספור? נסיתי למצוא בזכרוני, באנתולוגיה די חדשה ומקיפה (1088 דפים) של אגדות וספורי ה.כ. אנדרסן, ובסוף גם באתר הספריה המלכותית הדנית - יוק, נאדה, גורנישט. לא שיר, לא אגדה ולא ספור. אני מתכוון לבדוק עם כמה מהילידים הדנים בשכנותי, אולי יצוץ משהו.

    השבמחק
  2. הי,

    נהניתי לקרוא את הפוסט.
    הסיפור מבוסס על האגדה "מה שראה הירח" של ה"כ אנדרסן, ובפרט - על הערב השני.
    אפשר לקרוא את האגדה כאן (באנגלית) -
    http://hca.gilead.org.il/moon_saw.html

    יונתן דורי

    http://www.orot-books.com/orot

    השבמחק
  3. מקסים, מרתק, מרגש!

    גלי

    השבמחק
  4. יש המשך (סדרה שלימה) עם תשובות לחלק מהשאלות... כל הרשימות על ויהי ערב נמצאות כאן:
    http://tarbut-yeladim.blogspot.com/search/label/%D7%95%D7%99%D7%94%D7%99%20%D7%A2%D7%A8%D7%91

    וכל הרשימות על האוזמן נמצאות כאן:
    http://tarbut-yeladim.blogspot.com/search/label/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F

    המון תודה לכל המגיבים!
    תרבותניקית

    השבמחק
  5. ואם לא הצלחתם להעתיק את הלינקים - פשוט לחצו על ארכיון הרשימות שבצד ושם כבר תראו שיש הרבה רשימות שפורסמו מאז.

    השבמחק
  6. תודה רבה רבה על הרעיון המקסים ודרך ההגשה. אני עוסקת הרבה בתכנים של ילדות בקיבוץ וסיפורי הילדות האלו מרגשים עד היום. מבטיחה לעקוב

    השבמחק
  7. פוסט נהדר
    אוהבת במיוחד את הציורים של צילה בינדר

    השבמחק
  8. הנושא מרגש. מחזיר אחורה בזמן גם את אלה שעוד לא נולדו אז.

    השבמחק
  9. שלום, גדלתי על הספר הזה ותמיד תהיתי על איזו מעשיה של אנדרסון מדובר (על הספר שלי היה כתוב שזה מבוסס על מעשיה מאת אנדרסון).

    ועכשיו בתור אמא לילד קטן שאוהב את הסיפור לפחות כמוני, יכולתי לקרוא את המקור, ולראות שישנה גרסה אחרת עם ציורים מרהיבים.

    תודה לכולכם.

    השבמחק
  10. עינת שלום.
    בחודש האחרון הועלתה הצגה " ויהי ערב" ע"י כוחות מקומיים בקיבוץ מזרע, שבעמק יזרעאל.
    ההצגה הייתה מרתקת ובקרוב יצא גם דיסק. אילו הייתי פוגשת באתר שלך קודם לכן- הייתי מזמינה אותך לצפות במופע. העלילה קצת השתנתה והתווספו לה תפקידים על מנת להפכה למחזה אך הבסיס נשאר.
    רציתי לדעת מה את חודבת על השורה: "לכי הביתה- ילדה לא טובה..." אני בתור אמא משמיטה תמיד את ה"לא טובה". זה דוקא לא קיבוצי ולהבנתי גם לא ברוח התקופה. דנית אגוזי. מזרע

    השבמחק
  11. הייתי בהצגה עם הילדים וגם עם בתה של אילזה - תרזה. נהנינו כולנו. תודה!

    השבמחק
  12. בוקר טוב!
    קראתי את כל מחקרייך על הספר ויהי ערב ואני מסירה בפנייך את הכובע על העבודה הנפלאה שעשית. כל הכבוד!
    רציתי לדעת האם כשפניה כתבה את הספר היא כבר הייתה אמא לבנה יחידה?ומתי הוא נפטר ?והאם ישנה תשובה לשאלה מדוע הקיבוץ דחה את איוריה של אילזה והעדיף את האוזמן?
    תודה מראש על תשובתך

    השבמחק
  13. הוצאת הקיבוץ המאוחד לא דחתה כנראה את הציורים אלא מישהו החליף אותם... חפשי "חיים האוזמן" בבלוג. הוא כנראה זה שהחליף אותם מתוך הבנה אחרת של הטקסט וההתאמה לאופי הסיפור בעיניו.

    פניה ילדה את גרשון, בנה היחיד, ב1934. בזמן פרסום הספר הוא כבר היה נער. גרשון נהרג במלחמת ששת הימים.

    השבמחק
  14. תודה על תשובתך, קשה לי להאמין שחיים האוזמן החליף על דעת עצמו את האיורים מבלי לשאול את ההוצאה ומבלי לשאול את פניה , איך ייתכן שההוצאה התעלמה מכך או לא ידעה שהאיורים הוחלפו ולא שיתפה את פניה ....
    הגר

    השבמחק
  15. הגר - צריך להבין מה זה "הוצאה" בשנות ה40 - ומה משמעותם של איורי ספרות הילדים אז. חיים האוזמן עבד כמאייר הראשי בהוצאה. אני ממליצה לך לחפש חיים האוזמן בבלוג. אח"כ - אם יהיה לך זמן - חפשי גם פטר מירום או זרובבל גלעד או תמר דובדבני. מובטחת לך הבנה טובה יותר של "הוצאה".

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.