יום שלישי, 13 באפריל 2010

מכתב לזרובבל גלעד

לפני כמה שבועות נסעתי ליד טבנקין כדי לחפש חומר על זרובבל גלעד ומשה טבנקין. את האוסף של זרובבל גלעד ראיתי במלואו. לצערי, לעזבון של משה טבנקין לא נתנו לי לגשת כי ב30 השנים שעברו מאז מותו לא נמצא זמן/תקציב/כוח לסדר את המסמכים... ארחיב על זה בפעם אחרת. ישבתי הרבה שעות וקיבלתי יחס מאוד נעים ומקצועי מהארכיונאי שעובד שם בקבלת קהל. צילמתי מאות מסמכים ומצאתי הרבה חומר רלוונטי. כתבי-יד, מכתבים, ופרסומים. וגם - צמה גזורה בשקית נילון - של אחת מבנותיו כנראה. וגם מכתב מסבא שלי אליו (יש לי בבית את מעשה בארנב קטן שלו במהדורה של ספריית דרור עם איורים של ורה איל מוקדש מבנות משפחת גלעד לאבא שלי ואחיו כי המשפחות היו חברות - אבל זה נחמד למצוא את כתב היד של סבא שלי ביד טבנקין).

בכל אופן, אחרי הרבה שעות של צילומים וחיפוש נתקלתי במכתב שידעתי שישמח מאוד מישהי. המכתב הוא ממשה מוסנזון ובו מסופר על דיון שהתקיים בכיתתה של בתו, ורד, בשנת 1969, על שיר של זרובבל גלעד. והרי המכתב בשלמותו לפניכם (הקליקו על התמונות להגדלה):






את ורד אני לא מכירה ממש. ביקשתי ממנה פעם שתעביר מסר לאחותה, דבורה, שאנחנו רוצים להקליט סיפור מתוך קובץ הסיפורים הראשון שלה. מצאתי את ורד דרך מנוע חיפוש וכתבתי למייל שמופיע בבלוג שלה. אבל המכתב הזה שמדבר על אביב ועל שדות עשה לי משהו. וגם האהבה ששופעת מתוכו - אל הילדים, אל זרובבל, ואל האביב שימחה אותי מאוד.

כמו ששיערתי, ורד מאוד התרגשה וסיפרה לי שהעונה הזאת, בין מרץ לאפריל (איפהשהו באמצע שם שלחתי לה את המייל), היא עונה רגישה אצלה:


אוי זה כה מקסים, תודה.כבר הרבה זמן לא קבלתי מכתב ממנו, ובדיוק יש לו יום זכרון, 31 שנים למותו.מעבירה גם לדבורה כמובן.... זה קורה מידי פעם, שמגיעים אלי מכתבים שהוא כתב לפני עשרות שנים. טיול בזמן. גם התזמון מפתיע. אולי יעניין אותך: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1514008

ואני עניתי לה:
לא ידעתי על יום השנה. רק עכשיו קראתי. כששלחתי לך דוקא חשבתי על האביב, ועל פסח ועל איך שאבא שלך שמח בפירוש שלך לשירים של זרובבל גלעד, ועל איך שהוא רצה להעביר חוט בין נען ובין עין חרוד ולספר על שיחה בין אב לבתו, על הקיבוץ בפסח, על הקשר שלו לזרובבל, על המורה שרושמת הכל במסירות, ועל פרשנות של ילדים של טיול בשדה פורח של איש אחד בקיבוץ רחוק... זה יצא אלי מבין אלפי הדפים שהיו שם ומיד ידעתי שזה בשבילך. ושמחתי.... יש עוד הרבה מעגלים כאן. חלקם גם שלי. ואבא שלך נגע בזרובבל גלעד, בך, וגם בי במכתב אחד ובמחשבה אחת מלפני 41 שנים.

אין כמו ארכיונים קיבוציים לא?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.