יום שבת, 3 ביולי 2010

עוד מכתבים בנוגע ל"ויהי ערב" ועוד קצת "האוזמן"...

ביום שני ביקרתי במכון גנזים ומצאתי את המכתב שקודם למכתב שהוצג כאן קודם, ושבו פניה מספרת לבנימין טנא, עורך משמר לילדים, שהיא לא מכירה את הצייר של "ויהי ערב". במכתב של בנימין טנא, שמצאתי השבוע,  נכתב כך:

9 ביוני 1949

שלום רב לך, פניה ידידתי!

קבלתי את מתנתך הנאה ושאי תודה. הספקתי בו-ביום להקריאה לפני בני, בן ה-6 והוא תבע עוד ועוד, עד שידע את רובו של השיר וסיפור המעשה שלו בעל-פה. הרי זה סימן טוב לשיר ולמחברת. החרוזים נחמדים וקלים – ו"נימוחים" ממש בפה... וחבל רק שהציורים מראים פרצופים גויים דווקא. היש כאן השפעה של האוריגינל, של אנדרסן?

כתבתי לך השבוע מכתב ובו בקשתי שוב חומר ובו גם "התחטאתי" שחוזר הנני ומבקש ללא-סוף וללא-לאות. הקבלת את מכתבי?

ומה אצלך? ואיך מצב בריאותך? והשלום לביתך?
שלום רב לך, שלך
בנימין טנא

 

ככל שאני מוצאת יותר מכתבים כאלה, וככל שאני חושבת על עניין מספר האפרוחים בציורים של אילזה קנטור-דאוס ובציורים של חיים האוזמן, אני משתכנעת שיש אי-שם ציורים "אוריגינליים" למעשייה הזאת של אנדרסן - בשפה האחרת שממנה פניה תרגמה את ויהי ערב - ושצריך לחפש טוב יותר.
והנה עוד מכתב מעניין שמצאתי ביום שני ב"גנזים". מסתבר שפניה היתה חברה טובה של מרים ילן-שטקליס. יש ביניהן מכתבים עם המון התרפקות על עבר משותף ושפה ישנה. יש ביניהן גם חילופי בדיחות והומור של סופרות עצמאיות בג'ונגל של הוצאות ספרים.
והנה שלושת דפי המכתב - והתעתיק מתחתם (גם על המכתב שלמעלה וגם על אלה שלמטה אפשר ללחוץ והם יפתחו גדולים יותר בדף חדש):





ירושלים, מוצש"ק [מישהו ב"גנזים" הוסיף – התאריך בלתי ידוע]

פניצ'קה, מיין טיימר הארץ!

איני יודעת איך להצטדק לפניך: קבלתי את ספרך החמוד ולא כתבתי מיד. לא יכולתי. פשוטו כמשמעו. אבל איך להסביר זאת? לו ניתן לי להעביר לנגד עיניך את הימים שלי – יום ביומו, זה אחר זה – אז הייתי אומרת: עיניך הרואות. אבל כך?! הלא אני בעצמי איני יכולה להאמין לעצמי כי אכן לא יכולתי למצא את הרגע – לשבת ולכתב לך.

הנחמה היחידה שלי – שקבלת ודאי את מכתבי הארך, המפורט. איך מצאו בעיניך האֶפשטינים? אני מקוה כי שוחחת איתם וחדשת את שפת רוסיה הקדושה. אנשים נחמדים, וחבל שהם עוזבים את הארץ. נו, מילא, מה לעשות...

פניצ'קה, הספר נחמד. יצא בהדור רב. איני יכולה לומר שאני מתלהבת מן הציורים, אבל הכל ביחד עושה רושם מצוין. מורגש כי טפלו בספר באהבה. אך מה קרה שם בשער ב"עפ"י אנדרסן"? אני משערת לעצמי שזה עלה לך ב"דמים", הלא אנו דומות זו לזו במובן זה. ובכן, מה קרה שם?

כרגע הסתכלתי עוד פעם בציורים: ואני מבקשת את סליחתו של הצייר: הציורים יפים. דבר אחד בהם לא מצא חן בעיני וזה העיב על הרושם הכללי, וזה ציורי האב. אבא זה מלאכותי מדי. אבל זה רק פרט.. החרוזים מאוד נחמדים, וזאת כבר אמרתי לך. תודה רבה חביבה שלי, ששמחת אותי במתנתך.

[....]

שלך באהבה רבה
מרים ילן

יש במכתב עוד סיפור - על מעבר של מרים ילן מהוצאת ספרים אחת לאחרת ועל ספר בשם "מעשה בילדה" של מרים ילן-שטקליס שיצא שנתיים קודם - ב1947, וגם הוא מספר על ילדה וירח. ויש במכתב גם את סיפור שמה של יל"ן/יָלָן/ילן ואולי אפילו גרסא היתולית? הנושא הוא לא מרכז הסיפור שלנו. אבל אולי מישהו יתארח כאן בגלל שמצא את הדף הזה במנוע חיפוש... לכו ל"גנזים"... הכל שם.

זהו. אני הולכת לישון. רק רציתי להגיד - שיש בסיפור הזה עוד כמה חלקים לא פתורים שכנראה יש להם תשובה הגיונית. לאט לאט נוסף מידע - אבל מלבד כמה פרטים על האוזמן - שהחברות של אמא של נמרוד סיפרו לי (בֶּנְשָמְנִית אחת העבירה אותי לשניה בשרשרת) - שחיים האוזמן היה:

1) מעלית הנוער
2) עבד בחדר הטבע בבן-שמן
3) היה שַטֵני, חסון, ושרירי (מזכיר לכם מישהו? התחלתי לחשוב שהאבא ב"ויהי ערב" הוא סוג של דיוקן עצמי). אחרי שכתבתי בלילה - נזכרתי בבוקר - היא השתמשה במילה "גברתן" לתיאור מדוייק של האוזמן.
4) היה מה"פרקטיקנטים" (בודדים שהוכשרו להתיישבות ולא היו תלמידים מן המניין או חלק מגרעין הכשרה כמו רוב התלמידים בבן-שמן)

חוץ מכל אלה - אני לא יודעת כלום. צביה ולדן שימחה אותי ושאלה את הוריה - שמעון וסוניה פרס - אבל הם לא הכירו או לא זוכרים. דוקא קיוויתי כי סוניה היתה בבן-שמן מילדות. אבל לא.

היה רגע אחד מפתיע, שממש שימח אותי לכמה דקות - אבל גם זה הוביל למבוי סתום: אחת הבנשמניות שדיברתי איתן אמרה שההכשרות מבן-שמן הלכו לשלושה קיבוצים עיקריים: אלומות, עמיעד, ושובל. אחרי שדיברתי איתה החלטתי לפתוח את ספר הטלפונים של הקיבוצים ולבדוק - אולי יקרה נס. באלומות אין האוזמן (וגם הרבה מהקיבוץ המקורי כבר אינם בחיים או עזבו עוד לפני שנולדתי). גם בעמיעד אין האוזמן.

בשובל דוקא יש. יש האוזמן בשובל! בוגר בן שמן אפילו. יוחנן האוזמן. אבל הוא כבר לא יכול לעזור... וכנראה שאין קשר משפחתי. סתם האוזמן. סתם האוזמן בוגר בן שמן בשנים הנכונות. האוזמן משובל. כמעט... אבל לא. לפחות ככה הבת שלו אמרה לי.

קונספירציה. אמרו את זה קודם. לפני. לא משנה....

אין תגובות:

פרסום תגובה

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.