יום שני, 15 באוגוסט 2011

ראיון עם חנצֶ'ה על הספריה

כבר הרבה זמן שאני אוספת חומר על ספריות ילדים בקיבוצים. אספתי מאמרים ותמונות וגם סרטים - אבל שום רשימה על ספריה לא תהיה שלימה בלי שאספר על חנצֶ'ה שהיא הסיבה שבגללה (בזכותה!) אני כותבת וקוראת כל-כך הרבה...

חנצ'ה היא הספרנית של הקיבוץ שבו גדלתי. היא הספרנית הרשמית של הקיבוץ מ1950 ועד היום. 61 שנים ב-ר-צ-י-פ-ו-ת ! ! ! היא הספרנית הנצחית שחולשת על ספריה של עשרות אלפי ספרים לילדים ומבוגרים ועל חדרי עיון - שטופי אור אחר-הצהריים וניאון בלילה - לכל מי שאוהב לקרוא באנציקלופדיות ולהתבונן בספרי אמנות בשעות הפנאי.

החלטתי להקדיש רשימה שלימה לחנצ'ה ולראיין אותה לפני שאקדיש רשימה כללית לספריות הילדים. יש ברשימה הזאת משהו מאוד אישי ומקומי. מבחינתי זאת רשימה חשובה - עבורי, בעיקר, ועבור כל הילדים שלמדו על העולם דרך הכרטיסיות של חנצ'ה. בשביל מי שלא מכיר את חנצ'ה - זו הזדמנות ללמוד מקרוב על חינוך בין-אישי ועל השפעה של אדם אחד על קיבוץ שלם - לדורותיו.

אז נתחיל בתמונות שצולמו ממש השבוע ולאחריהן הראיון עם חנצ'ה.

הכניסה לספריה ולחדרי העיון - שימו לב לשעות הפתיחה...


מדפי ספרות הילדים:


חלוקה עיקרית של מדפי הילדים לפי סופרים ונושאים -





מדפי התיקיות ממוינים לפי נושאים. בכל תיקיה גזרי עיתון מעשרות שנים של איסוף וקטלוג -


השולחן של חנצ'ה - הספרים על השולחן משמאל הם הספרים "החמים" שהחזירו מקריאה ושנחטפים שוב. זה "המדף" הראשון שכולם מחפשים בו. סוג של הצבעה - אם הספר שם זה אומר שלאחרונה לפחות מישהו אחד חשב שהספר מעניין מספיק כדי להחליף אותו -


הקטלוג הידני - זה שחנצ'ה רושמת בו בכתב ידה כל ספר וספר - כמה פעמים - לפי סופר, לפי שם הספר, ולפי נושא: כרטיסיה לכל אחת מהמגירות.





ולמי שרוצה לראות גיבורת תרבות פרטית וקיבוצית (וגם לשמוע אותי מתלהבת ומדברת יותר מדי במקום להקשיב!) - הנה שלושה סרטונים שבהם אני מראיינת את חנצ'ה על הספריה שבה ביליתי הרבה הרבה הרבה הרבה שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים:

חלק א - ובו חנצ'ה מספרת את תולדותיה כספרנית ואת תולדות הספריה מההתחלה ועד ימינו -




חלק ב - ובו חנצ'ה מספרת על בנית ועיצוב מבנה הספריה הנוכחי שנפתח ב1981 -





חלק ג - ובו חנצ'ה מספרת על הקטלוג, על המלצה ובחירת ספרים, על טעם אישי ועל השפעת המבוגרים על הילדים -



אחרי שכיביתי את המצלמה המשכתי לראיין את חנצ'ה על מקור כתב היד היפה שלה (שמעטר כל מודעת ברכה להולדת תינוק וכל מודעת אבל - ואת המודעות שבין לבין...). היא סיפרה לי על קורס קצר לכתיבה וגרפיקה בבצלאל שנשלחה אליו מטעם הקיבוץ בהנחיית יוסי שטרן (ועוד מישהו שאת שמו שכחתי) - שבעקבותיו אימצה את אותיות הדפוס הייחודיות לה שמלוות את כל הקיבוץ כל-כך הרבה שנים. אחרי שסיפרה לי - הסתכלתי שוב על הכתב שלה והבנתי שממנה העתקתי את הניקוד הספוראדי של האותיות לשם עיטור כתב היד הפרטי שלי. זה מפתיע בכל פעם מחדש כמה מהפרטים הקטנים נקלטים ונטמעים בנו....

זהו. כמו שאמרתי - זאת רשימה אישית מאוד שמתעדת אוּשיית תרבות פרטית משלי. כמה מהקוראים הקבועים של הבלוג הזה ימצאו כאן גם את עצמם. מקרוב מאוד...

תהנו.

תגובה 1:

  1. “אם כל נער היה מתידד עם ספרן, מורה לטבע ואשה גבוהה וסלחנית – העולם היה נראה אחרת לגמרי“ (הספרן יחיאל אברמסון ב“עשו“ של מאיר שלו). גם אני זוכר לטובה את הספרניות שהנחו אותי במסעותי המוקדמים אל עולם הספרים המופלא.
    ובהקשר גם לכתבה הקודמת: מקום העבודה האהוב עלי היה ספרית הילדים, עבודה שנתנה לי הזדמנות להיות השואל הראשון של הספרים החדשים שהתקבלו, ובד“כ גם לקרוא לפחות ספר אחד באותה שעת עבודה.

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.