יש לי אוסף די גדול של סרטונים שיש אנשים שקוראים להם סרטים של פנס קסם... אני חושבת עליהם כסרטונים שראיתי בגן ביום שישי בצהריים בהתאספות שאחרי ארוחת הצהריים (איטריות עם סוכר וקינמון או נקניקיות) ולפני השנ"צ.
מאוד התרגשתי לקרוא בתחילת אפריל שנפתחה תערוכה במוזיאון למדע בחיפה - המדעטק - געגוע לצעצוע. תערוכה של צעצועים ומשחקים שבה מוצג סרט על עדינה סומפולינסקי שיצרה הרבה מהסרטים שראיתי ושיש לי באוסף. אני חושבת שרוב מי שראה את הסרטונים האלה מכיר את חנהל'ה ושמלת השבת, הדחליל, זהבה ושלושת הדובים, דג הזהב, ועוד הרבה סיפורים מוכרים לילדים עם פרשנות מצויירת של עדינה. חלק מהסרטים עדיין קיימים ואם תתקשרו לסרטוני חינוך בחולון הם יפקססו לכם רשימה של סרטונים שעדיין קיימים במלאי. לפני כמה שנים המחיר היה 15 ש"ח לסרטון. לא יודעת כמה הם עולים עכשיו.
היום נסעתי לתערוכה כדי לראות את הסרט. הסרט מאוד יפה - 5 דקות אורכו (הייתי שמחה להעלות אותו ליוטיוב כי צילמתי את כולו אבל אני משאירה את היוזמה למדעטק). בכל אופן - הנה 3 תמונות מתוך הסרט, בהן רואים את עדינה מחזיקה בסרטון כזה וברקע כמה מהציורים שמשקפים את הסגנון המיוחד לה. המכשיר האדום מצד ימין הוא מקרן.
ולמי שצריך תזכורת - הנה פתיח לסרטון אפייני לעדינה (שהיא אשה דתיה ולכן נושא מצוות הדת והמסורת חוזר על עצמו בהרבה מהסרטים). כאן כנראה רואים את המראיין מדפדף באיורים המקוריים. אני חושבת שחמשת הדקות האלה לימדו אותי הרבה מאוד על אוסף שנמצא אצלי ומתפתח כבר 20 שנה.
האוסף שלי, כיאה למישהי שמתעניינת בתרבות לילדי קיבוצים, נמצא בקופסת נעליים של נעלי-בית של דפנה ובקופסאות של גלידוניות.
ןלמי שרוצה להזכר בכמה מהסרטונים - אפשר ללחוץ על התמונה הבאה ולקרוא מה כתוב על כל קופסונת (חלק כתבתי בעצמי וחלק אחרים/גננות כתבו לפני שנתנו לי).
מה שנחמד בעיניי זה מגוון הסרטונים. ואם כבר מדברים על קיבוצים אז לא רק "סרטוני חינוך חולון" היו פעילים. היתה גם חברה שנקראה "סרטי ישראל" שעשתה סרטים בהשראת הדוד יהושע וההתיישבות העובדת. שניים מהם מופיעים כאן. הראשון נקרא בשם המוזר תחבירית "יום הולדת השקדיה" והשני נקרא "גדעון נעשה רועה".
אם יש מישהו בקהל שמזהה את הסיפור או את היוצרים - אנא צרו קשר! (אפשר להשאיר תגובה). אני חושבת שהם לא היו באמת קיבוצניקים אלא רק ייצרו סרטים עבור המגזר (כתובתם, כפי שמופיעה על הסרטונים: תל-אביב, רח' פרופ' שור 7). על אחד הסרטים - אגדת שלושה וארבעה - שאני חושבת שהוא גם מאותו היצרן כתוב "Israel Filmslides" אבל אין כזה בנמצא. אגדת שלושה וארבעה חוזרת בעוד הרבה מקומות בקבוצים שונים בתור הצגה או בובטרון. זה מעניין. ואם מעניין אתכם איזה מקרן יש לי - אז יש לי כנראה מקרן משנות ה60. שיפצתי אותו קצת מתישהו אבל המאוורר כבר לא עובד והמנורה מתחממת כ"כ שצריך הפסקה של 10 דקות בין סרטון לסרטון - שזה גם הזמן שלוקח לי לסדר את הסרט על הגלילים של המסרטה... זה לא המקרן שהכרתי בגן בקיבוץ שלי - זה מקרן מגן בקיבוץ אחר. שלנו נראה ופעל אחרת. ראיתי גם אחרים במזוודות ובקופסאות מתכת ופלסטיק.
מדי פעם אני מוציאה מהארון ומראה לילדים סרט או שניים. בעיקר אני נהנית מהאוצר בעצמי. כבר אמרתי שיש לי חולשה לאוספים ביזאריים.
בדיוק מצאנו בבית פנס קסם ישן, עם חלקים של סרט עם זאב וילדים ביער.
השבמחקאני לא בטוח באיזה סיפור מדובר, אבל זה תמיד מחמם את הלב.
מאוד שימח אותי לקרוא את הדף הזה,
איזה כיף לך שיש לך אוסף שכזה.
יום נפלא.
אסף.
לתרבותניקית שלום
השבמחקכל הכבוד לך על מחקרייך המיוחדים והממצים, על סבלנותך ו- הצלחותייך.
כחבר גשר אני מתפלא שאת לא מזכירה את הסרטים לילדים שצייר חבר גשר המוכשר דובי בר.
ואולי את כן מתייחסת אליהם במקום אחר.
עכ"פ אני בטוח שמשפחתו תשמח לפרסמם.
בתור ילד שגדל בקיבוצים אחרים, אני זוכר סרטונים לילדים שצוירו על ניר פרגמנט , נצבעו והוצגו על קופסה גדולה שמאחוריה דלקה מנורה.
ביפעת היו אלה , כך נדמה לי , דוד מנור ועבריה עופר, שציירום.
בכל מקרה, ישר כח והצלחה
בברכה, יוסף א-ן מגשר
הי יוספי,
השבמחקיש לי מצולם מה שנשאר מהפנס של דובי בר (לא הרבה שרד). על דוד מנור כתבתי וקבעתי להפגש עם בנו כדי לצלם כל מה שנשאר אצלו (המקלט של דוד נשרף וחלק גדול מהעבודות הלכו), על עבריה עופר לא שמעתי עדיין וכמובן שאלך לחפש - ותודה!.
פנסי הקסם המצויירים ביד על פרגמנט הם עניין אחר לגמרי - ויש עוד הרבה דוגמאות יפות שלהם בקיבוצים רבים. אני מתכננת לכתוב על המיוחדים האלה ברשימה נפרדת.
המון תודה ונתראה על המדרכות...