הפוסט הזה אובססיבי במיוחד - אז נא לא לקרוא אם אתם לא ממש בקטע של טריוויה.
אז מה אנחנו יודעים על חיים האוזמן? לא הרבה. אפילו כלום. אנחנו יודעים שפניה לא הכירה אותו. אנחנו יודעים שהוא אייר עוד ספר ב1941 למורה בבן שמן בשם זכריהו גוטליב, וזהו בערך. שלחתי שליחים ואני יודעת שחלק מהדברים בדואר או בדרך אליי בדרכים אחרות. אבל בנתיים - קצת חומר למחשבה....
בואו נסתכל רגע שוב בתמונות מויהי ערב המוכר והידוע. תתמקדו בחתול, בחרקים על העלים, ובינשופים. כשהתחלתי ללמוד טוב יותר את האיורים בויהי ערב ראיתי כלמיני חיות שידעתי שראיתי כבר קודם - ולא בספר. חיפשתי קצת ביוטיוב ומצאתי כמה סרטים מצויירים של דיסני ואחרים שפעלו בתקופה מקבילה בארה"ב. אתם חושבים שהוא הכיר את הסרטים האלה? את הירח הרואה-כל? את פליקס החתול? את החרקים המתנשקים? אני לא הולכת לכתוב הרבה על הסרטונים עצמם - כי זו פוליטיקה של האולפנים בארה"ב ואין לזה שום קשר אלינו. אבל יש לי תחושה (לא מבוססת!) שחיים האוזמן הכיר את הסרטים המצויירים האלה.
Night 1930 של דיסני. סרט פשוט. יש בו ירח. יש בו ינשופים, יש בו חרקים דומים...
1933 Silvery Moon מבית היוצר של Van Beuren. בויקיפדיה העברית יש קצרמר שכרגע כתוב בו כך: "אולפני ואן ביורן הייתה חברת אנימציה שהפיקה סרטונים מצוירים בין השנים 1928-1936. החברה הפסיקה את פעילותה בשנת 1936 מאחר שהמפיצים שלהם, חברת RKO, ויתרו על הפקותיהם ועברו לעבוד עם חברת ההפקות של וולט דיסני. בין סרטוניהם המוכרים היו סדרת טום וג'רי וכמה מסרטוני פליקס החתול."
אז זהו - תסתכלו על החתולים (שהם סוג של פליקס החתול) וגם כמובן על הירח....
ועוד אחד מסדרת ה-Silly Symphonies ובו דוגמאות רבות של חרקים 1930 Summer:
בקיצור - לפחות בעיניי - הסגנון ובייחוד החתול והחרקים מאוד מושפעים מסרטים מצויירים באותה התקופה. אפילו מתקופה מוקדמת יותר - שנות ה30 דווקא ולא סוף שנות ה40 (ויהי ערב יצא ב1949) - אולי בגלל המרחק והקושי הפיזי בארץ הדברים הגיעו באיחור? אולי הם כבר היו קלאסיקה בת 15-20 שנה שאפשר להתייחס אליה ולהיות מובן? אין לי תשובות.
הייתי מדברת גם על בטי בופ אבל אני מניחה שהייתם מאבדים אותי בדרך אז עזבו.... אבל לחובבי הז'אנר - הנה התמונה שבגללה נזכרתי בבטי בופ. ויש בה כמובן שוב גם חתולים וחרקים שמזכירים את הסרטונים שלמעלה:
ואם אני הוזה - אז זה לא חדש... אבל אשמח לתגובות.
אז מה אנחנו יודעים על חיים האוזמן? לא הרבה. אפילו כלום. אנחנו יודעים שפניה לא הכירה אותו. אנחנו יודעים שהוא אייר עוד ספר ב1941 למורה בבן שמן בשם זכריהו גוטליב, וזהו בערך. שלחתי שליחים ואני יודעת שחלק מהדברים בדואר או בדרך אליי בדרכים אחרות. אבל בנתיים - קצת חומר למחשבה....
בואו נסתכל רגע שוב בתמונות מויהי ערב המוכר והידוע. תתמקדו בחתול, בחרקים על העלים, ובינשופים. כשהתחלתי ללמוד טוב יותר את האיורים בויהי ערב ראיתי כלמיני חיות שידעתי שראיתי כבר קודם - ולא בספר. חיפשתי קצת ביוטיוב ומצאתי כמה סרטים מצויירים של דיסני ואחרים שפעלו בתקופה מקבילה בארה"ב. אתם חושבים שהוא הכיר את הסרטים האלה? את הירח הרואה-כל? את פליקס החתול? את החרקים המתנשקים? אני לא הולכת לכתוב הרבה על הסרטונים עצמם - כי זו פוליטיקה של האולפנים בארה"ב ואין לזה שום קשר אלינו. אבל יש לי תחושה (לא מבוססת!) שחיים האוזמן הכיר את הסרטים המצויירים האלה.
Night 1930 של דיסני. סרט פשוט. יש בו ירח. יש בו ינשופים, יש בו חרקים דומים...
1933 Silvery Moon מבית היוצר של Van Beuren. בויקיפדיה העברית יש קצרמר שכרגע כתוב בו כך: "אולפני ואן ביורן הייתה חברת אנימציה שהפיקה סרטונים מצוירים בין השנים 1928-1936. החברה הפסיקה את פעילותה בשנת 1936 מאחר שהמפיצים שלהם, חברת RKO, ויתרו על הפקותיהם ועברו לעבוד עם חברת ההפקות של וולט דיסני. בין סרטוניהם המוכרים היו סדרת טום וג'רי וכמה מסרטוני פליקס החתול."
אז זהו - תסתכלו על החתולים (שהם סוג של פליקס החתול) וגם כמובן על הירח....
ועוד אחד מסדרת ה-Silly Symphonies ובו דוגמאות רבות של חרקים 1930 Summer:
בקיצור - לפחות בעיניי - הסגנון ובייחוד החתול והחרקים מאוד מושפעים מסרטים מצויירים באותה התקופה. אפילו מתקופה מוקדמת יותר - שנות ה30 דווקא ולא סוף שנות ה40 (ויהי ערב יצא ב1949) - אולי בגלל המרחק והקושי הפיזי בארץ הדברים הגיעו באיחור? אולי הם כבר היו קלאסיקה בת 15-20 שנה שאפשר להתייחס אליה ולהיות מובן? אין לי תשובות.
הייתי מדברת גם על בטי בופ אבל אני מניחה שהייתם מאבדים אותי בדרך אז עזבו.... אבל לחובבי הז'אנר - הנה התמונה שבגללה נזכרתי בבטי בופ. ויש בה כמובן שוב גם חתולים וחרקים שמזכירים את הסרטונים שלמעלה:
ואם אני הוזה - אז זה לא חדש... אבל אשמח לתגובות.
אני חושב שההשפעות של אנימציה משנות השלושים הן גלויות לחלוטין. כולל בטי בופ (לא איבדת אותי).
השבמחקלמי שלא מכיר, אני ממליץ לראות את איוריו המדהימים של דוד פולונסקי בספר "לילה בלי ירח". זאת מחווה ברורה לאותה התקופה, ובעיני, המשך נחמד לאיוריו של האוזמן.
אולי כדאי לשוחח עם פולונסקי, כאשף איורים, בהקשר של המחקר שלך.