האמת שלרשימה הזאת קדמו כמה אירועים בסביבה הפרטית... פתחו אצלנו את הבריכה. פתחו ממש - בפעם הראשונה. פרוייקט משותף של ציבור גדול של אנשים. הבריכה משנה לנו את החיים האישיים והחברתיים באופן שקשה לתאר במילים: עצמאות. חופש. אוויר. שמש. גוף. מפגש. חברותא.אז לכבוד האירוע חיפשתי תמונות, רשמים, שירים, ואפילו תכניות לבריכות בקיבוצים. והרי לכם רשימה בתמונות (מפרוייקט הדיגיטציה של בית יגאל אלון) מלוות בהגיגים שמצאתי ובכמה הערות בודדות שלי.
תהנו!
ממש בהתחלה הרחצה היתה במקורות מים טבעיים ומלאכותיים שהיו באיזור. למי שנבוך מהעירום - רק אומר שהילדים שבתמונות כבר בטח מבוגרים למדי והעירום של אז היה תמים מאוד וחסר מודעות לעתיד לבוא ב2011 - אז בבקשה לא להתרגש מכמה טוסיקים....:
אחר-כך בא תורן של הבריכות הקטנות - בריכות השכשוך - או בריכות הפעוטות. כאן כבר ניסיתי לחפש מחשבה תכנונית - אבל בקושי בקושי מצאתי. דווקא דיברתי עם מתכננים ואדריכלים קיבוציים - אבל נדמה שהמחשבה התכנונית היתה מאוד מקומית. אם יש לכם מקור מעניין או ממש שרטוטים ורשימות בעלון או ביומן - אשמח לדעת!
מחשבה אחת כזאת בכל-זאת מצאתי במכון החגים - בעלון ליום הילד של בית השיטה (1958):
ובגרסת הפלסטיק והפיברגלס (שפעם עוד אכתוב על מקורה):
מעלון רביבים:
והעיסוק במים בימי הקיץ הוא עיסוק יומיומי - בבריכה, בחצר, בבוץ, בחול, ובכל מקום שבו מטפטפים מים:
ואחרי שהחליטו שגם לגדולים מגיעה בריכה - התחילו בונים (בשנות ה50-60) בריכות בכל מקום...
והמקום עם הנוף הכי היפה הוא בד"כ המקום שבו נבנתה הבריכה... או אולי זה רק נראה ככה עם השנים והתפתחות הנוי והעצים?...
הפתיחה הראשונה - ואחריה הפתיחה השנתית - הן אירוע שאסור להחמיץ. לא בגלל הנאומים - אלא בגלל השמחה.
גבעת-חיים איחוד
למי שלא יודע לשחות יש מצופים או אבוב...
ויש גם "מתנפחים" ממוחזרים וכאלה שממש נוצרו ככה:
ולמי שלא יודע לשחות יש גם שיעורי שחיה
ואחרי כל שיעור שחיה - מתחממים בריצה או על המשטח החם. היו גם חלוקי-מגבת שתפרו במתפרה:
מי ששוחה ממש טוב מצטרף לתחרות או משחק כדור-מים. זה ספורט די נחמד...
ולבריכה יש גם שימוש טוב בחורף. איפה עוד אפשר למצוא ראשנים? או אפילו שרשראות ביצי-צפרדעים שחורות שעדיין לא בקעו?
אז שתהיה עונת רחצה מוצלחת....
ותודה לבוני הבריכות. יחי!
