לא כתבתי כבר שבועיים כמעט. נתתי שתי הרצאות בקיבוץ שלי ובאורנים וביני-לבין-עצמי סיפרתי סיפור שלא תועד בבלוג אבל שנשמע ע"י אנשים - וזה הספיק לי. סליחה לכל מי שרצה לשמוע גם או שמרגיש זנוח...
הנושא היום מורבידי - אבל מאוד עדכני. הלכתי השבוע לקחת מסכות אב"כ. מרוב חיפזון - כי עמדת החלוקה שביקרה אצלנו הוזמנה ליומיים בלבד - עצרתי אחה"צ בדרך חזרה מהגן ולקחתי את הבן הקטן שלי איתי. אוי! טעות! טעות! טעות! גם עוררתי גל של שאלות קשות שהתשובות עליהן קשות עוד יותר, וגם "חשפתי" אותו לסרטון ההסברה של פיקוד העורף על הצורך בהרכבת המסכה לילדים ובטעינת בטריות - לפני שיגיע הטיל - אבל רק כשיגידו ברדיו... נו - אתם יכולים לתאר לעצמכם... מרחתי. שיקרתי. סיפרתי סיפורים. המצאתי עשן.
אחרי ההרצאה בקיבוץ שלי - שהתמונות שלו והזכרון הקולקטיבי זרוע בתמונות מקלטים וסיפורי מלחמת גבורה - כל מה שיכלתי לדמיין זה את המצב הבלתי אפשרי של הכנת הילדים למצב מלחמה. ולמרות שכבר היינו במצב הזה כבר פעמיים מאז שהם נולדו - זאת עדיין שאלה מטרידה.
גם היום יש קיבוצים וישובי ספר שחווים את תרבות המקלטים ואת הפחד. זה הרי לא מדלג על אף אחד! אבל בתמונות ובשירים שתראו למטה יש התמודדות משותפת שאולי עזרה במשהו למבוגרים ולילדים לשיר על זה, לצייר על זה (ממש על המקלט עצמו), להצטלם על זה, ואפילו להניח על זה חפצים וחיות שונות...
על ציורי המקלטים של מיכל אפרת בקיבוץ שלי כבר כתבתי כאן. אז נתחיל גם באישוש מקומו של עליקמא בתרבות הילדים הקיבוצית:
רוב התמונות ברשימה הזאת לקוחות מפרוייקט הדיגיטציה של בית יגאל אלון.
ובקיבוץ אחר - גם בני-דודיי והדודה במקלט:
המקלט נמצא שם כל הזמן. בצבע, בצורה ובמרקם.
והנה התמודדות תרבותית בשירה. פניה ברגשטיין כותבת ב1948 את השיר "המקלט שלנו" שמתפרסם אח"כ גם במשמר לילדים:
מרדכי אמיתי כותב במשמר לילדים ב1974 את חווית המקלטים - בדיעבד:
ומערכת הכריזה גבוהה כמו הדקלים:
מתוך "שיר לאלף עריסות" שאיירה אראלה:
ויש גם חיות!
וגם ילדים...
ועוד שיר (שהוסיפה גלי בתגובות כאן למטה) - שיר ערש למקלט - מילים: ישראל שניר (בעלה של מיריק), לחן: עמיחי נייגר - שניהם מנווה איתן:
וגם לילך מקבוצת אילנות...
וחפצים גדולים... (אותו המקלט מצולם בשנים שונות):
מישהו ניסה פעם לצייר על מסכות אב"כ? לכתוב שיר ילדים על המפוח? לעשות מסיבת מסיכות? זה בכלל עוזר???
סליחה על המחשבות המטרידות.
לילה טוב ושקט.
הנושא היום מורבידי - אבל מאוד עדכני. הלכתי השבוע לקחת מסכות אב"כ. מרוב חיפזון - כי עמדת החלוקה שביקרה אצלנו הוזמנה ליומיים בלבד - עצרתי אחה"צ בדרך חזרה מהגן ולקחתי את הבן הקטן שלי איתי. אוי! טעות! טעות! טעות! גם עוררתי גל של שאלות קשות שהתשובות עליהן קשות עוד יותר, וגם "חשפתי" אותו לסרטון ההסברה של פיקוד העורף על הצורך בהרכבת המסכה לילדים ובטעינת בטריות - לפני שיגיע הטיל - אבל רק כשיגידו ברדיו... נו - אתם יכולים לתאר לעצמכם... מרחתי. שיקרתי. סיפרתי סיפורים. המצאתי עשן.
אחרי ההרצאה בקיבוץ שלי - שהתמונות שלו והזכרון הקולקטיבי זרוע בתמונות מקלטים וסיפורי מלחמת גבורה - כל מה שיכלתי לדמיין זה את המצב הבלתי אפשרי של הכנת הילדים למצב מלחמה. ולמרות שכבר היינו במצב הזה כבר פעמיים מאז שהם נולדו - זאת עדיין שאלה מטרידה.
גם היום יש קיבוצים וישובי ספר שחווים את תרבות המקלטים ואת הפחד. זה הרי לא מדלג על אף אחד! אבל בתמונות ובשירים שתראו למטה יש התמודדות משותפת שאולי עזרה במשהו למבוגרים ולילדים לשיר על זה, לצייר על זה (ממש על המקלט עצמו), להצטלם על זה, ואפילו להניח על זה חפצים וחיות שונות...
על ציורי המקלטים של מיכל אפרת בקיבוץ שלי כבר כתבתי כאן. אז נתחיל גם באישוש מקומו של עליקמא בתרבות הילדים הקיבוצית:
רוב התמונות ברשימה הזאת לקוחות מפרוייקט הדיגיטציה של בית יגאל אלון.
ובקיבוץ אחר - גם בני-דודיי והדודה במקלט:
המקלט נמצא שם כל הזמן. בצבע, בצורה ובמרקם.
והנה התמודדות תרבותית בשירה. פניה ברגשטיין כותבת ב1948 את השיר "המקלט שלנו" שמתפרסם אח"כ גם במשמר לילדים:
ציור: רות שלוס
מרדכי אמיתי כותב במשמר לילדים ב1974 את חווית המקלטים - בדיעבד:
ומערכת הכריזה גבוהה כמו הדקלים:
ויש גם שיר ערש.... מאותו הקיבוץ עם מערכת הכריזה שלמעלה:
שיר ערש במקלט / מילים: תרצה ברגל, לחן: חיים ברקני (הניק) - בביצוע מדהים ועדִין של נכדתו - מיה ברקני:
מתוך "שיר לאלף עריסות" שאיירה אראלה:
ויש גם חיות!
וגם ילדים...
ועוד שיר (שהוסיפה גלי בתגובות כאן למטה) - שיר ערש למקלט - מילים: ישראל שניר (בעלה של מיריק), לחן: עמיחי נייגר - שניהם מנווה איתן:
וגם לילך מקבוצת אילנות...
וחפצים גדולים... (אותו המקלט מצולם בשנים שונות):
מישהו ניסה פעם לצייר על מסכות אב"כ? לכתוב שיר ילדים על המפוח? לעשות מסיבת מסיכות? זה בכלל עוזר???
סליחה על המחשבות המטרידות.
לילה טוב ושקט.
כרגיל, מקסים ומרתק. אחח, איזה תמונות.
השבמחקעוד שיר רלוונטי: "שיר ערש למקלט": http://www.youtube.com/watch?v=tmt_Z503KLM
(מילים: ישראל שניר, לחן: עמיחי נייגר)
אגב, בתור ילדה הייתי מבלה לא חלקים נכבדים מהחופש הגדול אצל קרובים בקיבוצים. בחופש הגדול של כיתה ד', בקיבוץ בגבול הצפון, יצא לי "לבלות (עם ובלי מרכאות, אז השארתי רק בצד אחד) לילה אחד במקלט. שנה שלמה! שנה שלמה השווצתי כשחזרתי לעיר.
תודה גלי! הוספתי גם את השיר של נווה איתן לרשימה.
השבמחקהיום גם שרו לי את השיר של גדות - בתי את בוכה או צוחקת -
http://www.youtube.com/watch?v=paICchLp3G0
אבל זה לא שיר ילדים.... אז השארתי אותו רק כאן.
תודה!