הערה מקדימה - למי שמקבל מייל בכל פעם שהבלוג מתעדכן - יש היום כ100 תמונות... אם לא ראיתם את כולן ואתם רוצים לראות - כדאי לבקר בבלוג עצמו.
ונתחיל....
כמו שסיפרתי ברשימה על עגלה תוביל חציר - נודע לי שיש עוד ספר חד-פעמי שכתב יוסף אחאי. את הספר הזה, כך הבנתי, אייר כלב קסטל והוא מדבר על ילדי נצר סרני. יצאתי לחפש רחוק רחוק ומצאתי את הספר קרוב מאוד - ממש השבוע... ולא ספר אחד כי אם שלושה! וגם לא מדובר בילדי נצר-סרני. לפחות לא בזמן שהספרים נוצרו. מדובר בילדי גבעת ברנר בשנות ה40. רובם ילדים שעברו אח"כ ביחד עם יוצרי הספרונים לנצר-סרני.
האמת היא שציפיתי לספרון קטן והופתעתי מאוד ממה שראיתי כשהגעתי לצלם את הספר. אני חושבת שבשלושת הספרים האלה המושג "חד-פעמי" מתחדד ונעשה ברור יותר. ההשקעה הבלתי-רגילה ניכרת בכל נסיון לספר סיפור באמצעות אותם החרוזים. הספר מקבל צורה חדשה וחלוקה חדשה של בתים ושורות בכל ספרון. פעם בצבעי מים ופעם בעפרון.
לא אכביר במילים כי המציאה הפעם שימחה אותי מאוד מאוד ואני בטוחה שתשמח גם את מי שעוקב אחרי החיפושים... אני מתנצלת על טיב הצילומים ועל התאורה ומבטיחה לסרוק את הספרים אם וכאשר ייצא פעם ספר שמתאר את כל מה שמצאתי עד היום.
הספר השלישי הוא למעשה איחוד של שני הספרים הראשונים - והאיורים בו נעשו בעיפרון. הוא גם לא גמור - אבל הרבה מהאיורים נצבעו (חלק אפילו מוסיפים לאיורים שלמעלה איזשהו מימד סיפורי אחר). כל הסימונים בעט נעשו במקור. מִסְפּוּר העמודים נעשה בשנים האחרונות לשם כריכה מחדש של הספר. אני לא יודעת באיזו שנה נוצר הספר הזה ואם הוא מוקדם יותר או מאוחר יותר מהשניים האחרים. אני מעריכה שהוא הוכן מאוחר יותר - או כסקיצה לספר שאותו לא ראיתי....
כאן כבר האיורים צוירו בעט ולא נצבעו:
אחרי הדף הזה כבר אין יותר ציורים. והחרוזים מחכים לעיטור.
אני בטוחה שכל המעורבים יזהו את עצמם בספר. גם כאלה מגבעת ברנר שלא ידעו או זכרו שהופיעו בספר שעבר בפילוג עם יוצריו לנצר סרני. ובכל זאת - הנה כמה מדמויות המפתח:
עמרי אחאי:
גדי קסטל:
יוסף אחאי מחזיק בבתו התינוקת עידית:
וכלב קסטל (שבתקווה - עוד יופיע כאן ברשימה אחרת):
יש עוד המון המון ספרים חד פעמיים - ויש כמה דברים מפתיעים בהמשך. ובינתיים - תהנו!
ונתחיל....
כמו שסיפרתי ברשימה על עגלה תוביל חציר - נודע לי שיש עוד ספר חד-פעמי שכתב יוסף אחאי. את הספר הזה, כך הבנתי, אייר כלב קסטל והוא מדבר על ילדי נצר סרני. יצאתי לחפש רחוק רחוק ומצאתי את הספר קרוב מאוד - ממש השבוע... ולא ספר אחד כי אם שלושה! וגם לא מדובר בילדי נצר-סרני. לפחות לא בזמן שהספרים נוצרו. מדובר בילדי גבעת ברנר בשנות ה40. רובם ילדים שעברו אח"כ ביחד עם יוצרי הספרונים לנצר-סרני.
האמת היא שציפיתי לספרון קטן והופתעתי מאוד ממה שראיתי כשהגעתי לצלם את הספר. אני חושבת שבשלושת הספרים האלה המושג "חד-פעמי" מתחדד ונעשה ברור יותר. ההשקעה הבלתי-רגילה ניכרת בכל נסיון לספר סיפור באמצעות אותם החרוזים. הספר מקבל צורה חדשה וחלוקה חדשה של בתים ושורות בכל ספרון. פעם בצבעי מים ופעם בעפרון.
לא אכביר במילים כי המציאה הפעם שימחה אותי מאוד מאוד ואני בטוחה שתשמח גם את מי שעוקב אחרי החיפושים... אני מתנצלת על טיב הצילומים ועל התאורה ומבטיחה לסרוק את הספרים אם וכאשר ייצא פעם ספר שמתאר את כל מה שמצאתי עד היום.
הספר הראשון, 1944
הספר השני, 1945:
הספר השלישי, תאריך לא ידוע
הספר השלישי הוא למעשה איחוד של שני הספרים הראשונים - והאיורים בו נעשו בעיפרון. הוא גם לא גמור - אבל הרבה מהאיורים נצבעו (חלק אפילו מוסיפים לאיורים שלמעלה איזשהו מימד סיפורי אחר). כל הסימונים בעט נעשו במקור. מִסְפּוּר העמודים נעשה בשנים האחרונות לשם כריכה מחדש של הספר. אני לא יודעת באיזו שנה נוצר הספר הזה ואם הוא מוקדם יותר או מאוחר יותר מהשניים האחרים. אני מעריכה שהוא הוכן מאוחר יותר - או כסקיצה לספר שאותו לא ראיתי....
כאן כבר האיורים צוירו בעט ולא נצבעו:
אחרי הדף הזה כבר אין יותר ציורים. והחרוזים מחכים לעיטור.
אני בטוחה שכל המעורבים יזהו את עצמם בספר. גם כאלה מגבעת ברנר שלא ידעו או זכרו שהופיעו בספר שעבר בפילוג עם יוצריו לנצר סרני. ובכל זאת - הנה כמה מדמויות המפתח:
עמרי אחאי:
גדי קסטל:
יוסף אחאי מחזיק בבתו התינוקת עידית:
וכלב קסטל (שבתקווה - עוד יופיע כאן ברשימה אחרת):
יש עוד המון המון ספרים חד פעמיים - ויש כמה דברים מפתיעים בהמשך. ובינתיים - תהנו!
תודה תודה תודה
השבמחקמדהים! כמה עצוב, למראה החרוזים הנהדרים הללו, לדפדף ב"תפילילה" ובשאר ספרי הזבל שמשווקים היום לילדינו באין מפריע.
השבמחקממש מסע בזמן לעבר מקומות ותקופות שחלפו. הקיבוצים הולכים ונעלמים, ילדות נהייה פחות ופחות תמימה ואין מה לומר לגבי איכות הספרים שמחלקים לילדנו. מעניין גם לראות איך היה נראה הקיבוץ דרך התמונות ואיך דברים השתנו.
השבמחק