היום רציתי לספר על הספר החד פעמי של אריה חצור ויוסף אחאי שבשמו המקורי היה ידוע כ"שמונה עשרה תמונות לילדינו" ולימים נודע כ"עגלה תוביל חציר" של גבעת ברנר.
הספר נוצר בסוף 1936 כספר מתנה ליום הולדתו של דן, בנו של אריה חצור, (בדומה לספרי מתנה אחרים שכתבתי עליהם כאן) ואחר כך חולק כספר צביעה לילדי גבעת ברנר. הגירסא המוערת שלמטה הופיעה ב1978 לחג היובל של גבעת ברנר. את הגירסא המוערת מלוות גם תמונות ממשחק קלפים שאייר אריה חצור.
הנה כל הספרון ואחריו המשך:
והנה מה שכתב עמוס רודנר - שיזם את ההוצאה המחודשת - בסוף החוברת שיצאה ב1978:
אריה חצור שאייר את הספרון נראה בשנים ההן כך:
ובנו דן - שעבורו נכתב הספר - נראה אז כך:
אריה חצור ויוסף אחאי שיתפו פעולה בחריזה ובאיור עבור גבעת ברנר גם במקומות אחרים. הנה כאן עבור מפעל השימורים "רימון" של גבעת ברנר:
יוסף אחאי שמופיע בתמונה שלמטה (ושאת סיפור חייו המרתק אפשר לקרוא כאן) עבר בפילוג לנצר סרני והמשיך לכתוב ולחרוז גם שם:
אנשי גבעת ברנר וגם משפחתו של אריה חצור מספרים שביקש לגנוז את ציוריו ולא להציגם בתערוכה. אבל לגבי ספרי הילדים לפחות - מצאתי שני מסמכים שאולי מספרים סיפור אחר. המסמך הראשון מופיע בחוברת דבר לילדים מדצמבר 1936 ובו הוכחה לכך שהספרון נשלח גם למערכת העיתון ושני איורים וחרוזים פורסמו שם. שימו לב לצורה המקורית של האיורים - ולקווים הברורים והכל-כך אופייניים של אריה חצור:
המסמך השני נכתב כבר בסוף שנות ה50 - כשאריה חצור כבר נראה בערך כך:
מצאתי את המכתב בתיקי זרובבל גלעד בארכיון יד טבנקין. במכתב מבקש אריה חצור לפרסם ספר על ילדי גבעת ברנר במסגרת ספריית דרור:
אני לא יודעת מה קרה בסוף וגם לא אם בגבעת ברנר היו מודעים לרצונו של אריה חצור לפרסם ספר ילדים כזה - אבל הספר שיצא ליובל החמישים בהחלט מכבד את רצונו.
יש לספרון הזה גם צד אישי משלי. בשנה שבה הוא נוצר, 1936, עלו הסבים שלי מגרמניה לאשדות יעקב במסגרת עלית הנוער ואח"כ הצטרפו להכשרה בגבעת ברנר. יש לי ספר מתכונים מרופט (שעליו עוד אספר פעם) שסבתא שלי הביאה איתה מגבעת ברנר כשהקימו ב1939 את הקיבוץ שלנו. הציורים שבספרון משקפים כנראה את מה שראו הסבא והסבתא שלי אז כשהגיעו לארץ. משמח אותי לחשוב שאנשים כמו אריה חצור ויוסף אחאי קיבלו את פניהם בגבעת ברנר ואולי אפילו לימדו אותם משהו מהתרבות שנוצרה שם. ואולי גם משהו מהתרבות של גבעת ברנר הגיע עד אלי...
וסיפור נלווה לא פתור.... אחת מקוראות הבלוג (נורית) כתבה לי לא מזמן על ספר שנקרא "עגלה תוביל חציר" של נצר סרני שכתב יוסף אחאי ואייר... כלב קסטל! דיברתי עם בנו של כלב קסטל - גדי - והבנתי שמדובר בספר שונה שמוקדש לילדי נצר סרני. אם יש מישהו שמכיר או יודע במה מדובר - אשמח להבהרות ותמונות. תודה!
בינתיים תהנו מ"עגלה תוביל חציר" של גבעת ברנר...
הספר נוצר בסוף 1936 כספר מתנה ליום הולדתו של דן, בנו של אריה חצור, (בדומה לספרי מתנה אחרים שכתבתי עליהם כאן) ואחר כך חולק כספר צביעה לילדי גבעת ברנר. הגירסא המוערת שלמטה הופיעה ב1978 לחג היובל של גבעת ברנר. את הגירסא המוערת מלוות גם תמונות ממשחק קלפים שאייר אריה חצור.
הנה כל הספרון ואחריו המשך:
והנה מה שכתב עמוס רודנר - שיזם את ההוצאה המחודשת - בסוף החוברת שיצאה ב1978:
אריה חצור שאייר את הספרון נראה בשנים ההן כך:
ובנו דן - שעבורו נכתב הספר - נראה אז כך:
אריה חצור ויוסף אחאי שיתפו פעולה בחריזה ובאיור עבור גבעת ברנר גם במקומות אחרים. הנה כאן עבור מפעל השימורים "רימון" של גבעת ברנר:
יוסף אחאי שמופיע בתמונה שלמטה (ושאת סיפור חייו המרתק אפשר לקרוא כאן) עבר בפילוג לנצר סרני והמשיך לכתוב ולחרוז גם שם:
אנשי גבעת ברנר וגם משפחתו של אריה חצור מספרים שביקש לגנוז את ציוריו ולא להציגם בתערוכה. אבל לגבי ספרי הילדים לפחות - מצאתי שני מסמכים שאולי מספרים סיפור אחר. המסמך הראשון מופיע בחוברת דבר לילדים מדצמבר 1936 ובו הוכחה לכך שהספרון נשלח גם למערכת העיתון ושני איורים וחרוזים פורסמו שם. שימו לב לצורה המקורית של האיורים - ולקווים הברורים והכל-כך אופייניים של אריה חצור:
(מתוך החוברת "שמונה עשרה תמונות לילדינו", שהוציאה פלוגת "הקבוץ המאוחד" בגבעת ברנר, תרצ"ז)
המסמך השני נכתב כבר בסוף שנות ה50 - כשאריה חצור כבר נראה בערך כך:
מצאתי את המכתב בתיקי זרובבל גלעד בארכיון יד טבנקין. במכתב מבקש אריה חצור לפרסם ספר על ילדי גבעת ברנר במסגרת ספריית דרור:
אני לא יודעת מה קרה בסוף וגם לא אם בגבעת ברנר היו מודעים לרצונו של אריה חצור לפרסם ספר ילדים כזה - אבל הספר שיצא ליובל החמישים בהחלט מכבד את רצונו.
יש לספרון הזה גם צד אישי משלי. בשנה שבה הוא נוצר, 1936, עלו הסבים שלי מגרמניה לאשדות יעקב במסגרת עלית הנוער ואח"כ הצטרפו להכשרה בגבעת ברנר. יש לי ספר מתכונים מרופט (שעליו עוד אספר פעם) שסבתא שלי הביאה איתה מגבעת ברנר כשהקימו ב1939 את הקיבוץ שלנו. הציורים שבספרון משקפים כנראה את מה שראו הסבא והסבתא שלי אז כשהגיעו לארץ. משמח אותי לחשוב שאנשים כמו אריה חצור ויוסף אחאי קיבלו את פניהם בגבעת ברנר ואולי אפילו לימדו אותם משהו מהתרבות שנוצרה שם. ואולי גם משהו מהתרבות של גבעת ברנר הגיע עד אלי...
וסיפור נלווה לא פתור.... אחת מקוראות הבלוג (נורית) כתבה לי לא מזמן על ספר שנקרא "עגלה תוביל חציר" של נצר סרני שכתב יוסף אחאי ואייר... כלב קסטל! דיברתי עם בנו של כלב קסטל - גדי - והבנתי שמדובר בספר שונה שמוקדש לילדי נצר סרני. אם יש מישהו שמכיר או יודע במה מדובר - אשמח להבהרות ותמונות. תודה!
בינתיים תהנו מ"עגלה תוביל חציר" של גבעת ברנר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.