ספרית דרור, זרובבל, תמר דובדבני, ואפילו חיים האוזמן...

הקדמה ח-ש-ו-ב-ה: אם אין לכם כוח לקרוא עד הסוף, עשו לעצמכם טובה וגלגלו עד למטה כדי לראות את הסרטים. פנו זמן כדי לראות את כל הארבעה. זה שווה את זה. תאמינו לי...

ולעניננו....

אני אספנית של ספרי ילדים עבריים. יותר נכון, אספנית של ספרי ילדים עבריים שנכתבו לילדי קיבוצים. ועוד יותר נכון, אני אספנית של ספרי ילדים שאהבתי ושקראתי בילדותי. קראתי הרבה ולכן יש לי הרבה מאוד ספרי ילדים בבית. חלק מהספרים שיש לי הם אוצר אמיתי - "ספרית דרור" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, למשל. יש סדרות שאין לי והייתי שמחה שיהיו לי - "ספרית חלון" של ספרית פועלים, למשל. אני אוספת חומר על שתי הסדרות הללו עכשיו, וגם על סדרת "אנקורים" (ס. פועלים). היום אספר על "ספרית דרור":

להוצאת הקיבוץ המאוחד יש סדרת ספרים אחת שהיא אחת הסדרות הטובות ביותר שיצאו אי-פעם לילדים (זו דעתי הצנועה כמובן...). הסדרה היא "ספרית דרור". ספרית דרור היתה סדרה של ספרונים, 8 עמודים בכל ספרון (מלבד אחד שהיה כפול באורכו ולא תופתעו לדעת מי כתב אותו אם קראתם דברים אחרים שכתבתי קודם). בספרית דרור יצאו 21 ספרונים בשתי סדרות: 

סדרה א' (1957-58)

מעשה בעופר איילים, סיפר ע. הלל, ציירה בריגיטה פרנקפורטר

אבא של תמר, סיפר זאב, ציירה תרצה טנאי

אורי, גורי ושורי, סיפר משה טבנקין, ציירה אודרי ברגנר

אפורי והחבריה, סיפר משה טבנקין, ציירה אודרי ברגנר

הטרקטוראי הקטן, סיפר עמוס בר, ציירה הגר [חורן?]

החצב, סיפר יפרח חביב, צייר ז'קו [ארליך]

כאשר היית קטן, סיפר וצייר נחום גוטמן

חרצית הבר הקטנה, סיפרה רבקה דוידית, ציירה בריגיטה פרנקפורטר

אורח לחג, סיפר שלמה שבא, ציירה צילה בינדר

עלילות חומית, סיפר ס. יזהר, ציירה נעמי סמילנסקי

מעשה בארנב קטן, סיפר זרובבל [גלעד], ציירה ורה אייל

סדרה ב' (1959-62)

אחות ואחות, סיפר זאב, ציירה תרצה טנאי

אורי, גורי, שורי והסייחה, סיפר משה טבנקין, ציירה אודרי ברגנר

טיפות הגשם, סיפרה וציירה מרים ברטוב

ביאליק בכיתה בית, סיפרה ברכה חבס, ציירה צילה בינדר

שבת המלכה ושפרה התופרת, סיפר דוד כהן, ציירה בריגיטה פרנקפורטר

מכונית הקסמים, סיפרה דליה רביקוביץ', ציירה איוט שצ'ופק-תומה

תמר והסביונים, סיפר זאב, ציירה תרצה טנאי

לאן נעלמת השמש?, סיפר מלאכי בית אריה, צייר אריה נבון

מיכה ומכבי האש, סיפרה דליה רביקוביץ', צייר יעקב אלוני

כשהדוד שמחה שר, סיפר ע. הלל, ציירה רות צרפתי

 והנה קולאז' של חלק מהשערים של הספרונים (לחצו על התמונה להגדלה):

ספרית דרור היא בעיניי סוג של נס. הוצאות הספרים הקיבוציות, ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, היו עסוקות בהוצאת כתביהם של גדולי ההוגים, המשוררים, והמדענים. הותקנו תרגומים למיטב ספרות העולם, נערכו כמה "כל כתבי" עבי-כרס, התפרסמו ספרי שירה ואקטואליה, וספרי הילדים נדחקו לפינה. עד ש... קרה נס: להוצאת הקיבוץ המאוחד נתמנה עורך צעיר, בעל משפחה עם ילדים צעירים, שאהב לכתוב גם לילדים וראה בכך שליחות. לעורך הזה קראו - זרובבל גלעד. זרובבל פירסם בדבר לילדים באופן קבוע משנות ה40 המוקדמות. הוא פרסם שירים, סיפורים, וחדשות מן העמק תחת שמו הפרטי, זרובבל, ותחת שם העט - "ז. חבר". 

לקראת סוף שנות ה50 מנחם דורמן, שהיה העורך הראשי של ההוצאה, החל לפנות את מקומו לזרובבל ויוזמותיו הצעירות. והנה מכתב שכתב זרובבל לדורמן:

עין חרוד, 5/2/1957

שלום מנחם,

1. פגשתי אתמול בשחטר ובקשני שנדאג להזמין את בוריה להמשך ישיבת המערכת ביום ד' הבא. כדאי היה שנוסף להזמנה בכתב גם תטלפן אליו.

2. רצוף בזה - רשימת ספרי ילדים שאני מציע לתכנית. כדאי שתמר תעתיק את הרשימה והיא תחולק לחברים. אגב, כשישבתי עם יצחק וינר והראיתי לו את הרשימה הזאת, מיד "הרים צעקה": אתה מציף אותנו בספרי-ילדים... כגון זה שנאמר: הָב, הָב, וכשנותנים אומרים: שוב אתה נותן?!... אך הדבר נוטל את החשק לגלוי יזמה ולביצוע מעשים.

3. אנא, תן דעתך על "מבפנים" של אפריל!

4. רצוף בזה "כרוניקה" עבור המדור "בשדה ספרות ואומנות" ב"למרחב". קרא, ערוך, - במידה שזה נדרש - מסור=נא לתמר להעתקה ולמשלוח למערכת "למרחב".

להתראות -

זרבבל

מה שהנחה (כך אני חושבת) את זרובבל בפורמט ובבחירה של הסיפורים לספרית דרור היה רעיון שכתב לו זאב (אהרון זאב, אז עורך דבר לילדים) 10 שנים מוקדם יותר:

4/11/1947
זרובבל יקר,
נחמד מאד הצירוף הזה, אתה ותרצה. השארתי לי את השיר לשבוע הבא כשהחוברת תהיה כבר במדה מסוימת בעריכתי. אמנם תופיע כבר השבוע חוברת בחתימתי אך בגופה לא נגעתי. אגב, תשים לב כי שניתי את העמוד הזה של העורך, קרא ותביע לי את דעתך.
ועוד, עברתי בימים האלה על "תיק המערכת", ועצוב לי מאוד. עמדתי קדם כל על הספור לגיל הרך. מן ההכרח שספור לגיל הרך יופיע בכל חוברת. מצאתי שהחמר המעט שישנו - רע. כלו [כולו] זר, תרגום, ועל פי רב תרגום רע.
הטבע ברא את האדם כך שתינוק יקבל את מזונו באופן ישיר מן האם, את חלבה ממש. הוא הדין ביחס לספרות לתינוקות, מזונו הרוחני הוא חיב להיות מן העם ממש, פרי לבו ומוחו של איש העם הזה. ובשדה זה לא נעשה כלום.
זרובבל, אם ילדינו יקרים לנו אנו צריכים למצא אנשים אחדים שיקחו על עצמם לעשות זאת. אתה אחד מאלה, ומן הראשונים.
דעתי שהנושאים צריכים להיות:
א. מציאות ארצי ישראלית, בעקר כפרית.
ב. נושאים תנכיים, אגדה, והספור העממי.
ג. נושאים מספורי החסידים.
אלה בעקר, הספור חייב להיות לא גדול 400-500 מלים ובנוי על עלילה, פרימיטיבית.
בציני את הנושאים לא התכונתי למקובל שלוקחים למשל ספור מן התנ"ך ומקלקלים אותו כונתי ליצירה עצמי ע"י נקודת אחיזה בתנך. למשל בשעה שיעקב ובניו יורדים מצרימה יכול להמצא נכד אחד, המתחבא ואינו רוצה לעזב את ארץ כנען. או אם מן האגדה לקחת אגדה קטנה בת שורות מעטות שהיא משמשת תמצית ולרקום סביבה עלילה המתבלת בתמצית הזאת וכו'.
אנא זרובבל מלבד שירים שבין כך אתה מוכרח לכתב "מתוך הרגל" עשה מאמץ, נסה לכתב "מין ספור כזה" נמצא יחד את הדרך הנכונה ולא יכבד עליך פעם בחדש לעשות זאת.
כל טוב
זאב

והסיבה שאני כ"כ בטוחה שהמכתב הזה השפיע על זרובבל כ"כ נעוצה בשתי עובדות. האחת היא שזרובבל שמר על המכתב ואפילו העתיק אותו במכונת כתיבה והמכתב וההעתק נמצאים בעזבונו ביד טבנקין. והעובדה השניה היא שב1972 זרובבל נמנה על חבר השופטים בבחירת המועמדים והזוכים ב"פרס זאב" לספרות ילדים. בנאום שנשא אז זרובבל במעמד מתן הפרס, הוא הקריא את המכתב הזה וסיפר על זכרונותיו מזאב בילדותו ובבגרותו. הנאום הזה הופיע גם במוסף הספרות "משא" של העיתון "דבר" ב8 לדצמבר 1972. אם תרצו לקרוא את כל המאמר/נאום (מומלץ בחום!) לחצו על התמונה:

הבחירה להגביל את הכותבים והמאיירים ל8 עמודים עבור כל ספרון היא בחירה מעניינת שלא חזרו עליה יותר עד כמה שאני יודעת. הצימצום הזה מושפע, אני חושבת, מהרצון למצוא סיפורים שיהיו תמציתיים. ממכתבים שמצאתי בנוגע לחלק מהספרונים היתה ממש דרישה לקצץ באורך הסיפור כדי שיכנס לפורמט שנקבע מראש. ממש פסקאות שלמות נותרו מחוץ להדפסה בשל מגבלת האורך.

ולכבוד הסדרה החדשה בקשו מדן גלברט להכין את סמל הסדרה. והנה המכתב המצורף לסמל שהופיע על הספרון הראשון (מעשה בעופר אילים של ע. הלל ובריגיטה פרנקפורטר):

לתמר, שלום!
הנה החומר לספרון הראשון של ספרית-דרור, בניצוחו של מר זרבבל גלעד.
והנה גם החומר ל"חֶמֶד"
נדמה לי שהכל ברור
הציור היותר מדוייק הוא בהצעה הקטנה שמודבקת בתוך כריכת הנסיון.
שלום רב!
דן
יום ב' 11/2/1957

השם שנבחר לסדרה, דרור, נבחר ע"י זרובבל (ובסרטים שלמטה תוכלו לשמוע ולראות הסבר יותר אישי) ע"ש תנועת דרור ואנשיה. והנה עוד מכתבים מתוך "הפקת" ספרית דרור....

תמר - שלום!

1. בזה לפניך המכתבים שיש לשלוח למבקרים בצירוף חוברות "דרור". כמובן, שיש להעתיק את המכתבים במכונת=כתיבה.

2. אני מציע גם שתפורסם השבוע מודעה מיוחדת בעתונות על ספריית דרור, בנוסח זה - 

הוצאת הקיבוץ המאוחד

ספרייה עממית לילדים "דרור"

בסידרת הסיפורים הופיעו

"מעשה בעופר איילים" מאת וכו'

החודש שני ספרונים חדשים:

מעשה בארנב קטן, (כפי הטכסט ששלחתי)

אורי, גורי ושורי "

בקרוב יופיע: אבא של תמר סיפור מאת זאב ציורים - תרצה.

שלום שלום - זרבבל

והנה המודעה שתמר פרסמה ב"דבר" ב3 למאי 1957:

"דרור", ספריה עממית לילדים בהוצאת הקיבוץ המאוחד

בחג העצמאות תופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד החוברת הראשונה מן הסדרה החדשה של הספריה העממית לילדים, "דרור": "מעשה בעופר אילים", סיפור מאת המשורר הצעיר ע. הלל. הציורים הוכנו ע"י ציירת צעירה, עולה חדשה מארגנטינה, בריגיטה פרנקפורטר. הסיפור הוא מחיי ילדים בקיבוץ בעמק ומהווי הכפר.

החוברות הקרובות שתופענה חודש-חודש בסידרה זו הן משל זרבבל גלעד, משה טבנקין, א. זאב, הרצליה רז ועוד.

ועוד מכתב מזרובבל לתמר:

תמר,

1. אני מבקש שתמציאי לי חזרה את האורגינל (שמסרתי לך) של גוטמן. אגב, מה נשמע עם ההדפסה?

2. נסיתי "לקצץ" בדליה, והצלחתי רק ב=50 שורות. לדעתי צריך יהיה לותר על ציור אחד, ואז יכנס כל הטכסט. בזה המכתב אל דליה.

3. בזה כת"י של רנה קלינוב לשמירה. נדון בישיבת מזכירות מה ימסר לדפוס.

4. בזה כת"י של דוידית כדאי, לדעתי, להשמיט רק כמה שורות. ציינתי בעפרון אדום. יש להחזיר לה את השיר על גן החיות, הרצוף.

5. תמסרי, נא, ליוסקה את הספור של יוסי בר לקריאה.

6. אני מבקש לראות את הציורים לספור של פוסה [עמוס בר].

7. אני מבקש רשימה נוספת של ספרי הילדים שיצאו אצלנו, לזו שמסרת לי (הספרים החדשים).

8. אנא, שלחי לי קטלוג של ספרית הפועלים.

והנה מה שתמר שלחה מזרובבל (והשאירה עותק בתיק התכתובות):

27.6.57

לי. זמורה - שלום רב!

ודאי קבלת את 3 החוברות מסדרתנו "דרור", ספריה עממית לילדים.

אלה החוברות הראשונות ואנו אומרים להוציא כ-12 חוברות בשנה, חוברת חוברת ובה ספור אחד מקורי, בלווית רישומים בצבעים מעשה ידי ציירים-אמנים. קנה-המידה לעבודתנו - יצירה אמנותית-מקורית. יודע אתה מה נורא מצב בספרות הילדים ובעיקר בספרות לגיל הרך - אולי תהיינה חוברות קטנות אלה, כמעוררות סופרים ומשוררים לתת ידם למעשה-יצירה לילדים ותפילתי שספריית "דרור" תביא עמה רוח מרעננת ומחנכת לקוראים הצעירים.

אנא, תן ידך להעלאת הענין בצבור להאיר עיני הקוראים הטובים.

בברכה -

זרבבל גלעד

אז מי זאת תמר? תמר - היא תמר דובדבני. תמר היתה מזכירת הוצאת הקיבוץ המאוחד לאורך רוב שנות ה50. כשחיפשתי את תמר בכלל חשבתי לשאול אותה מי היה חיים האוזמן. אבל כשהתקשרתי (ואיך מצאתי אותה גם זה סיפור נחמד) התחלנו לדבר. וכשהתחלנו לעבור על רשימת הספרים שאני מחפשת מידע עליהם הגענו גם לספרית דרור. עניין אותי לדעת איך נעשו הזיווגים בין כותבים למאיירים כי רציתי לכתוב על החיבור הראשוני הזה שהופך ספר - מסתם עוד ספר - לקלאסיקה. תמר התחילה לספר לי את הפרטים המדוייקים על כל סופר ומחבר ואז הבנתי שתמר היא אנציקלופדיה מהלכת ושאני חייבת לדבר איתה פנים-אל-פנים ולהקליט אותה כדי שכולם יוכלו לשמוע ולראות. ולפני שנתחיל בסיפור של תמר, הנה כמה תמונות:


את התמונה הזאת צילם פטר מירום. תמר מספרת שהחיתוך נעשה ע"י פטר ושכך נשמרה התמונה אצלה. אני אוהבת את התמונה הזאת כי כשנפגשתי עם תמר כך בדיוק היא נראית היום - עם העיניים הבורקות והחיוך. אני גם אוהבת את המחשבה שפטר הוא זה שצילם, פיתח וגם חתך - זה נראה לי נכון וגם מתאים למה שאני יודעת ומכירה עכשיו.

בתמונות שמתחת, תמר מצולמת בעבודתה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. זאת עם הפרח נראית לי אומנותית למדי - כמעט מבויימת. השנייה, שבה תמר רכונה מעל ספר ובידה טלפון, נראית לי מאוד אמיתית ונאמנה למציאות. כל התמונות באיכות גרועה באשמתי כי צילמתי אותן בתנאי תאורה לא מוצלחים במיוחד. אני מקווה שעדיין מצליחים לזהות בהן את הפרטים.

והנה תמר עם משפחתו של זרובבל גלעד בחוף הים. ומתחת ההקדשה שכתב זרובבל לתמר על ספרו "אגל טל".

לתמר,


שֶהָיתָה לְסִפְרִי מְיַלֶדֶת
וְסַנְדָק
וְנָתְנָה עֵינָה הַבּוֹחֶנֶת
בְּכָל תָּג וְתָג,
בְּטַעַם דַק=דָק
וּמֵעַתָּה הַפְּרִי לְכָל חֵיךְ
יִמְתָּק...
בתודה-
זרבבל
ערב חנוכה, תשי"ח

והנה תמר מחובקת עם צילה בינדר, בחתונתה של תמר (עוד תשמעו על החתן....), ומתחתיה הקדשה לתמר מנתן אלתרמן וצילה בינדר על הכריכה הפנימית של ספר התיבה המזמרת "מאת הציירת והמחבר" ו"המחבר והציירת", בתוספת רישום-שרבוט של צילה (אפשר להגדיל ע"י לחיצה על התמונה):

ועכשיו - למי שהיה סבלני (!!!) - הנה שלושה סרטונים (שהם בעצם אחד שהייתי צריכה לחתוך לשלושה חלקים). בסרטונים רואים את תמר דובדבני היום, במעגן מיכאל, עוברת ספר-ספר על ספרית דרור ומספרת בעיקר על הזיווג של מאייר עם מחבר. הצילומים נערכו בביתה של תמר במשך יומיים. יש עוד המון חומר שהקלטתי על ההוצאה, ספריה, ואנשיה - אבל ערכתי לכאן רק את הקטעים הרלוונטיים לספרית דרור. וכדאי לכם להמשיך לקרוא עד הסוף... יש הפתעה....

חלק א

חלק ב

חלק ג

אז מה שלא סיפרתי זה שתמר דובדבני היא כבר הרבה שנים לא דובדבני אלא תמר ישובי. והנה תמונה מהחתונה של אוריאל ותמר ישובי. ולמה אני מספרת לכם את הפרט החשוב הזה? כי... כמו שאמרתי, כשהתקשרתי אל תמר רציתי לדעת אם היא הכירה את חיים האוזמן. אבל לאכזבתי היא אמרה שלא. אבל, היא גם אמרה שהשם מצלצל לה מוכר ושאלה את אוריאל, בעלה, אם הוא מכיר חיים האוזמן. ואוריאל ענה - כן! לא רק שאוריאל ענה כן, הוא גם הפנה אותי לאחותו, רחל גלאי, שתספר לי גם היא על חיים האוזמן. אוריאל ורחל זוכרים ומתארים שניהם את אותו הבחור. ההבדל בינהם הוא שרחל זוכרת את חיים האוזמן כחבר של אחיהם גבריאל שנפל במצרים במאי 1943 - שאולי אף שרת עימו ביחידת 462, ואוריאל זוכר שחיים האוזמן נלחם בכרתים ונפל בשבי. המשותף לאוריאל ורחל זה שהם זוכרים את חיים האוזמן כחייל בצבא הבריטי, כמה שנים לפני נקודת הזמן (אביב 1949) שבה צייר את "ויהי ערב". והנה אוריאל מספר איך נראה חיים האוזמן בזכרונו (כאמור, גם רחל וגם אנשים אחרים שדיברתי איתם מוסרים תאור דומה ומקום דומה בבן-שמן)

תם ולא נשלם הסיפור-תחקיר על ספרית דרור. יש כמה ספרים שאני רוצה להרחיב עליהם ועל תהליך הכתיבה שלהם. ועד לפעם הבאה - הנה הארנב הקטן שציירה ורה איל ל"מעשה בארנב קטן" של זרובבל גלעד. זהו הציור המקורי שעליו מדברת תמר בסרט ושאותו החזיקה מתחת לזכוכית שבשולחנה במערכת הוצאת הקיבוץ המאוחד - אי שם בשנות ה50.

לילה טוב.