יום שבת, 10 בספטמבר 2011

ספרים חד-פעמיים - חלק א'

החלטתי להקדיש את הרשימות הבאות לתופעה מיוחדת שבחרתי לקרוא לה "ספרים חד-פעמיים". ספר חד-פעמי הוא ספר שיש ממנו עותק אחד או כמה בודדים ובדרך-כלל הוא נשאר ונקרא בצורה הבסיסית שבה הכינו אותו. הציורים מקוריים וגם הכתב הוא כתב יד. ניתן להרגיש את הצבעים והדיו שבהם השתמשו. לרוב הספר מדבר על ואל אנשים וילדים אמיתיים שהם גם קוראי הספר הכמעט בלעדיים.

ישנם עשרות ספרים וספרונים כאלה שראיתי וצילמתי - וגם כאלה ששמעתי עליהם ושאני מקווה לשמוע עליהם בעקבות סדרת הרשימות שאני מתכננת.

את הסדרה בחרתי לפתוח עם שני ספרונים קטנים לראשית הקריאה. את ספרונים צילמתי בארכיון גן-שמואל והם הוכנו בשנות ה30 המאוחרות ע"י צשקה (יוזמה וסיפור), יוחנן סימון (ציורים) וסבא לייטר (טיפוגרפיה):
















צשקה הקימה את בית הספר היסודי בגן שמואל, הקימה את משק הילדים, הקימה את ספריית הילדים והתחילה במסורת החגים המפוארת של גן שמואל. הנה היא כאן בערך בשנה שבה נוצר הספרון שלמעלה - מחזיקה אפרוחים במשק הילדים:



והנה יוחנן סימון, שגם הכין ציורי קיר עבור ילדי גן שמואל, מלמד ציור למבוגרים כעשור אחרי שנוצר הספרון שלמעלה:















בחרתי לספר על הספרים החד-פעמיים מכמה טעמים: הראשון הוא כמובן ההשקעה העצומה בספר יחיד שנותר כיצירה בודדת וידוע למעט מאוד אנשים. הטעם השני הוא הבחירה וההתכוונות לקהל מקומי - שההנאה מספר שמייצג ומשלב את הקורא כחלק מהסיפור היא אחרת מאשר מקריאה בספר שיש ממנו עותקים רבים והגיבור הוא בד"כ מישהו לא מוכר. יש כמובן גם את שיתוף הפעולה שבין חברי הקיבוץ כדי לנצל את הכשרון של כל אחד ואחת בצורה הטובה והמתאימה ביותר. יצירה משותפת וחד פעמית.

בחרתי להתחיל את סדרת הספרים החד-פעמיים עם שני ספרונים קטנים לראשית הקריאה כי השבוע שנגמר היה השבוע הראשון האחרון שלנו בכיתה א'...

ואם יש לכם מידע על ספרים חד-פעמיים כאלה שכדאי לספר עליהם - אשמח מאוד למידע חדש.

תהנו!

תגובה 1:

  1. אוי, זה עושה לבכות.
    שאי ברכה, עינת.
    :)

    גלי

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.