ספרים במִספרים - סִפריות ילדים קיבוציות

הבן הקטן שלי עולה לכיתה אלף השבוע. הוא ואני מחכים כבר ממש לרגע שבו ידיעת הקריאה תהפוך לעניין מעשי. יש רגע כזה, לפני שיודעים שפה חדשה ולפני שמפענחים נושא חדש, שהוא הרגע האחרון לפני הפענוח וההכרה. רגע שלא יחזור אף פעם. סוג של מגדל בבל שפתאום הפך לבליל של קולות וצלילים לא מפוענחים. אחרי שהלמידה הופכת לידיעה אי אפשר לשחזר שוב את חוסר הידיעה ואת המחשבות שלפני... אנחנו נמצאים ברגע הזה עכשיו ממש...

לכבוד הרגע היפה הזה - שאחריו יגיעו חיים שלמים של פענוח צפונות המילים והמשפטים שבספרים - הגיע הזמן לספר את סיפורן של ספריות הילדים הקיבוציות. התחלתי לפני שבועיים בסיפור האישי שלי ובראיון עם חנצ'ה שהיא הספרנית הנצחית של ילדותי ובגרותי. היום אספר על ההיקף הבלתי נתפש של מפעל הספריות הקיבוציות - ספרים במִסְפּרים.

נתחיל בקטע קצר שפורסם בדצמבר 1952 ב"בקיבוץ" ע"י המורה אסתר שלימדה באותה השנה את ילדי כיתה א' מאפק לקרוא:

ומשהו שמצאתי שמתאר את החוויה הקקופונית של הקראה בזמן ההשכבה בית הילדים כפי שתיאר אותה דן גלברט:

ועכשיו לדבר עצמו - הספריה...

הספריה הראשונה היתה כנראה ספריית ילדי דגניה א'. לכבוד הספר ה300 של הספריה ההיא - הוציאו ילדי דגניה ספרון קטן בן 10 עמודים ובו סיפרו על תהליך יצירת הספריה ועל הדרך שבה נאספו הספרים. ילדי הסוכה הקטנה של דגניה א' היו בשנות ה30 ילדי השכבה הצעירה (כיתות א-ה). את הספרון המרופט מצאתי בארכיון של דגניה א':

מרים זינגר, שבתיק הארכיון שלה מצאתי את הספרון הזה, נתנה לספרית ילדי הסוכה הקטנה את ספרה "דן וין והחסידות":

ספירת הספרים היא מנהג ששוכלל במשך שנים רבות - משנות ה30 של המאה שעברה פורסמו נתונים שנתיים על הספרים שנצברו בספריות, על הספרים שהוצאו ותורגמו, על ימי העבודה שהושקעו, על התקציבים שהוקצו, ועל מספרי הקוראים שהחליפו ספרים בכל ספריה. למשל, בשנים שבהן ספרו ילדי הסוכה בדגניה את הספרים שבספריתם המתהווה, התפרסמו עשרות בודדות של ספרי מקור בעברית ובערך מספר דומה של ספרים מתורגמים.

בשנת 1945, למשל, התפרסמו 42 ספרי ילדים חדשים (בכל הוצאות הספרים גם יחד) ומהם 24 ספרים שנכתבו במקור בעברית. 47 ספרים התפרסמו באותה שנה עבור גילאי הנוער ורק 18 מהם נכתבו במקור בעברית:

הרבה מהמספרים והנתונים שנאספו מהקיבוצים השונים התפרסמו בשנים המוקדמות ב"יד לקורא" (שנוסד ע"י ועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד בשנות ה40 והפך לשנתון אקדמי שהתפרסם עד 2003) ואחר-כך ב"דפים לספרן בקיבוץ" (שיצא מ1965 עד 1983):

הנה למשל אחד הסיכומים הראשונים שהופיעו ב"דפים לספרן בקיבוץ" ב1965 - מעלון כפר גלעדי:

בכל שנה (כמעט) פורסמו "מפקדי קריאה" ובהם סיכום מדוקדק של השאלות הספרים והמצאי בספריות הקיבוציות השונות. הנה המפקד של 1966 (שהוא מצומצם יחסית - ועוד יופיעו כאן מפקדים נוספים):

וב1967 התפרסמה הרשימה האולטימטיבית המתארת את מספר הספרים ב145 ספריות קיבוציות. בטח תמצאו כאן גם את עצמכם:

ובנוסף - מפקד הספרים מ39 בתי-ספר ומוסדות חינוך קיבוציים:

אם חיברתם את המספרים - אתם ודאי מבינים שמדובר במאות אלפי ספרים לילדים ולנוער. למעשה - ב1991 נקבע שמספר הספרים לנפש בקיבוצים הוא הגבוה ביותר בארץ... ואם עשיתם את ההשוואה המתבקשת - בטח שמתם לב שמשמר העמק (מוסד "שומריה" כפי הנראה) מוביל באוגוסט 1967 עם כ40,000 ספרים! ומספר הספרים לנפש שם הוא הגבוה ביותר מבין הקיבוצים שענו על שאלון המִפקד.

בארכיון משמר העמק מצאתי סקיצות של מן Ex Libris שהכין יצחק בן מנחם עבור הספריה העצומה הזאת:

מפקד הקריאה של 1968:

מפקד הקריאה של 1969:

מפקד הקריאה של 1970:

מפקד הקריאה של 1971:

מפקד הקריאה של 1972:

מפקד הקריאה של 1976 (שהיא גם השנה שבה הצטרפתי לקוראי הספרים בעצמי...):

והנה רשימה של יצחק טבנקין שהופיעה ביד לקורא ב1944 (ושהזכרתי אותה באוזניה של חנצ'ה בראיון) על תפקיד הספרן כמחנך:

ועוד נכתב על ספרית הילדים בבית השיטה (אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל את הכתוב בדף נפרד - וסליחה על האיכות! - אבל התוכן מעניין):

ואסתר יפתח-אל כותבת גם היא על ספרית הילדים במצובה בתחילת שנת הלימודים של 1966-7:

עוד על מגמת איחוד ספריות הילדים עם ספריות המבוגרים - מגמה שהחלה באמצע שנות ה50 (כנראה בגלל הצורך בתכנון ובניית בתי התרבות הגדולים בקיבוצים השונים):

ועל הרגע שבו הנוער מוכרז כרשאי להחליף ספרים בספרית המבוגרים ביגור:

ולמי שרוצה לקרוא עוד על ספריות קיבוציות הנה כמה קישורים עכשוויים:

ספריית כרמיה
ספריית מנרה
ספריית שער הגולן
ספריית קיבוץ ארז
ספריית הילדים במזרע
הספריה הקטנה באפיקים (וגם כאן)
ספריית עין הנצי"ב
ספריית עין כרמל
ספריית ילדים שמיר

ועוד המון המון ספריות שלא מצאתי להן אתר ושאשמח לקשר מכאן.

לילה טוב ושנת לימודים מוצלחת....