יום שבת, 27 בנובמבר 2010

מִתקנים עם אישיות

לפעמים נדמה לי שיש אנשים שלא מבינים עד הסוף את היקף ההשקעה התרבותית בילדים בקיבוצים. הקיבוץ יצר עוד מעגל שלא קיים בצורות חיים אחרות. מעגל שמאפשר שיתוף ביצירה וביצירתיות. יש מעט מאוד אנשים בעולם שחולקים את כשרונם עם כולנו. אין הרבה אמנים שמפזרים מול דלת הבית ובחניה שלנו את יצירותיהם. אין כמעט אמנים שקמים בבוקר ומחליטים לבנות לילדים שלנו מתקני משחק פילוסופיים - סתם כי מתחשק.... אלה שכבר חולקים הם סוג של סלבריטי בקנה מידה ארצי והם פחות נגישים ואישיים לקהל הרחב. בקיבוץ, ניתן ליצור במעגל שהוא גדול ומגוון יותר ממשפחה ומצומצם מספיק בשביל יצירה אינטימית. הרשימה הזאת היא על שני אנשים שחלקו וחולקים את היצירתיות שלהם עם הקיבוץ, ועם ילדי הקיבוץ שלהם בפרט.

לפני כמה חודשים, כשעברתי על תמונות מפרוייקט הדיגיטציה של בית יגאל אלון, מצאתי כמה תמונות בתיקיות של אבשלום סטרוד (צלם מדגניה א') שכתוב עליהן - "מתקן משחקים - מקום לא ידוע". והרי התמונות לפניכם:





היה לי זכרון עמום - שכבר ראיתי את המתקנים האלה פעם. שמתי את התמונות בתיקיה מיוחדת, שמסומנת במילה "מעניין", וחיכיתי. עבר זמן. לפני כמה שבועות שלחה לי ברוריה שרון, הספרנית של אשדות יעקב איחוד את המכתב הבא:
"שלום לך עינת, בתקופת מלחמת ההתשה בגבולנו (1968-1970) כאשר אשדות יעקב וכל ישובי הגזרה המזרחית של המדינה היו מופגזים יום-יום, ילדינו היו נאלצים לישון כל לילה במקלט. פעמים רבות גם ביום. משהב"ט החליט למגן את בתי וגני-הילדים , כנגד ההפגזות היומיות. באותה תקופה הוחלט גם לבנות גן חדש וממוגן במקום הגנים הישנים והפגיעים יותר.. חבר הקבוץ אורי פלג, שלמד באותו זמן ב"בצלאל" עיצוב, עיצב מין מבנה מבטון שהילדים יוכלו להשתעשע בו, להתחבא ולהתגנב מכל מיני פתחים שהיו בו. המוצר ההוא קיבל פרס של משרד התמ"ת לעיצוב מוצרים לילדי גן. ואח"כ הוצב על משטח של חול, מול פתחו של הגן החדש והממוגן (גן תאנה). הילדים בני כל הגילים היו באים כל יום גם בשעות אחה"צ להשתעשע בו ועליו. הוא הונצח אפילו על גלוית ברכה "לשנה טובה" של הקיבוץ, וגם על מעטפת תקליטו הראשון לילדים של המלחין שייקה פייקוב חבר הקיבוץ שלנו".


והנה התמונה שברוריה שלחה:



עכשיו ירד לי האסימון... כשגמרנו כיתה ז' החליט הקיבוץ שלי לעשות נסיון ולהעביר אותנו, קבוצת "צבר", לשנה אחת (!) ללמוד בקיבוץ השכן. אותנו ואת הכיתה שמתחתינו - קבוצת "אלון". במשך שנה אחת, שהיתה למעשה השנה הראשונה שבה יצאנו החוצה מבית הספר הביתי שלנו, היינו אורחים בקיבוץ השכן למשך שעות הבוקר. זו היתה חוויה מוזרה. היה להם חצרן אחר, שהיה הבן הראשון של הקיבוץ. היו להם אופניים (הם קיבוץ שטוח ואנחנו קיבוץ על צלע הר). היה להם סיכסוך לא ברור עם הקיבוץ התאום-הסיאמי שלהם ("המאוחד") שאפילו אין ביניהם גדר. היה להם נוי אחר. ובעיקר, היו להם הרבה מאוד מתקני-חצר משונים מברזל ומבטון. אחד המתקנים היה "הַמִכְמָשׁ", שהוא המתקן שמופיע בתמונות שמצאתי ושברוריה שלחה לי במייל.

אחרי שקראתי על אורי פלג, מעצב הַמִכְמָשׁ, הבנתי שגם הכרתי אותו באותה השנה שלמדנו באשדות. למעשה הכרתי אותו דרך הבת שלו, יעל, שהיתה בכיתה החדשה שלי. יעל הג'ינג'ית שאהבתי מאוד.

השבוע ביקרתי באשדות וברוריה ועמליה דיין אספו לי ערימה של מסמכים ותמונות ממשפחתו של אורי פלג ומהארכיון. והנה מה שלמדתי על הַמִכְמָשׁ:

קודם כל, בתמונות שהיו בערימה היו כאלה שצילם אבשלום סטרוד שלא נסרקו בפרוייקט הדיגיטציה. כנראה שסטרוד ליווה את פרוייקט הַמִכְמָשׁ מתחילתו. בתמונות שלמטה מופיע הַמִכְמָשׁ כדגם מעץ בשילובים אפשריים שונים:







והנה התאור שהתווסף לדגמים:

מתקן למשחקים בגן
תאור: המתקן מורכב מיחידות סטנדרטיות הניתנות להרכבה, בחצר משחקים או בגן ציבורי, בדרכים שונות ובמספר שונה והמאפשר ע"י כך יצירת שפע צורות פיסוליות והתאמה לתקציב שונה.
מבנה היחידות והתאמתם נותן לילדים (גיל 5-8) אפשרות זחילה, טפוס, קפיצה, משחקי מחבואים ופתוח הדמיון.
הגודל: היחידות בשני גדלים 1) 70X70X70 ס"מ 2) 70X70X210 ס"מ., עבי הדפנות 8 ס"מ קטר החור 50 ס"מ.
החומר: בטון מזויין (משקל היחידה הקטנה בערך 200 ק"ג)
ייצור: 2 היחידות נתנות ליציקה בבית החרושת בתבנית אחת. ההרכבה נעשית בשטח הגן.

אני חושבת שההוראות והתמונות הוגשו לתחרות לפני שהמתקן נבנה. בכל אופן, המתקן ומעצבו זכו בפרס השני בקטגוריית "ציוד לפיתוח התנועה בחצר" בתחרות עיצוב המוצר לשנת תשכ"ה (1965) של המכון הישראלי לאריזה ועיצוב המוצר.




והנה גם התעודה שקיבל אורי:




הַמִכְמָשׁ עיטר גם תקליט ילדים משיריו של שייקה פייקוב, גם הוא בן אשדות. בתקליט יש שיר אחד בביצוע ילדי גבעת חיים מאוחד שנקרא "הקוסם". יש לשיר גם ביצוע של ציפי שביט - אבל אם יש למישהו את השיר בביצוע של ילדי גח"מ - אשמח (מאוד!) לקבלו:



וכמובן, המדד הידוע לבחינת חשיבותו של נושא בקיבוץ... הַמִכְמָשׁ הופיע גם על גלויית שנה טובה (אותה התמונה בדיוק כמו זו שעל עטיפת התקליט): 


ואם תהיתם, אז לאורי פלג יש תרומה משמעותית לחצרות הילדים באשדות איחוד, מלבד הַמִכְמָשׁ. למשל, בתמונה הבאה, שצילמתי השבוע באשדות, יש קטר-רכבת שבנה אורי, שעומד ליד צומת שבילים שבמרכזה שושנת רוחות. את השושנה עיצב ובנה אורי כפסיפס בעזרת חברי הקיבוץ.




והנה עוד כמה מתקני בטון שאורי בנה באשדות. אִיגְלוּ -



וקערות חול למשחק בחצר. שימו לב לקטר, שמופיע ברקע בצד שמאל - שהוא כנראה אותו הקטר שצילמתי השבוע אבל בצורתו הישנה מלפני כמה עשרות שנים.... אני חושבת שהאיש שעומד בבגדי עבודה עם הפנים אלינו הוא אורי פלג בכבודו ובעצמו.



על-פי מה שברוריה ועמליה סיפרו לי, מקערות החול נותרה רק אחת והיא נמצאת בבית הקברות של אשדות... גם אורי פלג כבר נפטר ב2006. לפני מותו עוד ניסה לשחזר את הַמִכְמָשׁ אבל זה לא ממש הצליח והיום אין באשדות יעקב איחוד מבנה כזה. רק זיכרון.

לא מצאתי תמונות של בניית הַמִכְמָשׁ ב1965-66 - אבל ישנן תמונות מנסיונות השחזור של אורי:







תרומתו של אורי פלג לילדי אשדות לא מסתיימת כאן ויש לי עוד רשימה שאני מתכוונת לכתוב עליו בהקשר אחר ומפתיע לגמרי. אבל האיש היה איש מעשה והעשייה שלו נגעה גם בי, בשנה שביקרתי מידי בוקר באשדות. עובדה שזיהיתי את הַמִכְמָשׁ מתוך מאות אלפי תמונות... 

---

ואם עד עכשיו לא השתכנעתם שבאשדות יעקב איחוד יש כמה מתקנים יחודיים עם אישיות אמיתית, הנה עוד כמה כאלה, שבנה אדם יצירתי נוסף - אברהמיק חזן. לאברהמיק יש סגנון אחר מלאורי: הוא מפזר את פסליו בקיבוץ ומעמיד אותם במקומות שונים. הקיבוץ כולו הוא האטלייה של אברהמיק חזן. הנה למשל הצבים שצילמתי השבוע ליד בית הילדים: 




והנה אותם צבים ועליהם ילדים לפני הרבה שנים (גם את התמונה הזאת הוצאתי מהסריקות של בית יגאל אלון):



והנה גם מתקן משחקים שבנה אברהמיק חזן - שהוא מתקן שלושת הדתות באמצע ארגז חול מלבני. הסהר האיסלמי הוא נדנדה וגם קרוסלה, המגן-דוד הוא מתקן טיפוס תלת-ממדי, והצלב הוא מן מתקן שיווי-משקל שזז לכל הכיוונים. השבוע ראיתי את המתקן והוא זקוק לשיפוץ. אני מקווה שמישהו באשדות קורא את הרשימה הזאת וילחץ על אברהמיק לשפץ - או שסתם מישהו ייקח צבע ומברשת ויעשה מעשה נועז בסוף שבוע אחד בקרוב... צריך גם להוסיף קצת חול (אם אתם כבר מקשיבים)...



והנה עוד מתקן שהיה ואיננו (טוב נו - צריך לפנות מקום!) - קרוסלה על הדשא:


בקיצור, בהתחלה תיכננתי לכתוב על מתקני חצר בכלל, אבל נראה לי שאורי פלג ואברהמיק חזן צריכים רשימה משלהם. אז כתבתי אותה...


לילה טוב.

------

תוספת של כמה ימים אחרי... הצלחתי למצוא גם וידאו של ילדים משחקים ליד ועל הַמִכְמָשׁ. הסרטון צולם כנראה בתחילת שנות ה70 (אני מזהה כמה מהפרצופים):




2 comments:

  1. כמה נחמד לראות את המחשבה מאחורי המתקנים.
    סוף סוף לראות את מי שיצר לי שעות של הנאה.

    השבמחק
  2. הגעתי לדף הזה לגמרה במקרה ונפעמתי מהיופי. תודה!

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.