אתנחתא עם אופניים

היה שבוע חושפני השבוע... פרוייקט ניגונים הופיע במבט, ברשת ב' (פעמיים), במעריב וברדיו פולין (!). סיפור ויהי ערב הופיע גם ב"לאִשה". אני חושבת שמיציתי את עניין החשיפה האישית בתקשורת לשנים הבאות. בשביל פניה אני חושבת שזה היה שווה. בשביל עצמי זה היה יותר מדי.

כדי לנוח בחרתי להתמקד הפעם באופניים.

למתבונן מהצד כל הקיבוצים דומים, אבל מי שגר פעם בקיבוץ יודע שיש קיבוצים ייקים ויש קיבוצים פולנים, יש קיבוצים דרום אמריקאים ויש קיבוצים אנגלוסכסים, יש קיבוצים רוסיים ויש קיבוצים של אולפן. יש גם חלוקות מגדריות אחרות - יש קיבוצים של ים, קיבוצים של מדבר, קיבוצים של כינרת, וקיבוצים שיש להם ירדן לידם או בתוכם. לכל זן-קיבוצי כזה יש אופי ותרבות משלו. והמון בדיחות ומטבעות-לשון יחודיים.

אבל אחת החלוקות הכי משמעותיות היא אם אתם מקיבוץ שטוח או מקיבוץ עם עליות. אני מקיבוץ של ייקים עם עליות. כמה שלא ניסיתי (וניסיתי!) לא הצלחתי ליישר את העליות עם האופניים שלי. "סידרתי" לי אופניים כבר בגיל די צעיר - וכבר בכיתה ד' או ה' נסעתי לבקר חברים בקיבוצים רחוקים כ10 ק"מ מאיתנו. אבל לא היו לנו כל השרותים של קיבוץ שטוח (עוד מעט הסבר) וזנחתי את העניין ברוב ייאוש כעבור כמה שנים ופנצ'רים.

 

בסוף התחברתי עם קיבוץ שטוח... השגתי לי אופניים עם רמה כפולה וכסא ברוחב המתאים... ובמשך כמה שנים עבדתי בתור מטפלת בקיבוץ שבו לכולם יש אופניים ושלא הולכים בו לשום מקום. רק מתגלגלים. אז הנה - כמעט בלי מלים - תמונות וסרטונים של קיבוצים שטוחים עם ילדים מתגלגלים. כל התמונות (כמעט) הן מפרוייקט הדיגיטציה של בית יגאל אלון.

דנידן ותלת אופן - יצא בסדרת אנקורים בנימין טנא/שמואל כץ, 1952.

וכשאמרתי שצריך שרותים מתאימים לאופניים התכוונתי למוסד כמו זה שיש בשער הגולן ובו מככב אדם עברי - בנה של מרים רות:

לקוח מתוך סרט של שער הגולן לכבוד ראש השנה תשע"א - 2010.

והנה עוד כמה תמונות של מבוגרים מתקנים אופניים ואפילו בונים אותם (!) שמצאתי:

ולסיום סרטון קצר מגן שמואל שממחיש עד כמה אופניים הם חלק מהחיים של קיבוץ שטוח. אפילו בבריכה...

זהו זה. קצר ולא ממצה... אחפש עוד מידע ואחזור לזה פעם.

לילה טוב.