יום שישי, 29 באוקטובר 2010

פריץ-זיגמונד חיים פרד האוזמן - רטרוספקטיבה

למי שלא עקב אחרי הרשימות הקודמות ואובססיית החיפושים אחרי חיים האוזמן - כדאי להתחיל כאן.


כנראה שזו הרשימה האחרונה שאקדיש ליצירתו של חיים האוזמן. יש לי הרבה מאוד מידע עליו ולמרות שכבר העליתי סרטים, תמונות, תולדות וכו - עדיין יש לי מה להגיד, אבל אני חושבת שהרשימה הזאת היא הדבר האחרון שאגיד בנושא. החלטתי שכיאה לאמן שעשה דברים שונים במקומות שונים ובזמנים שונים - הגיע הזמן לרטרוספקטיבה. מה שיש לי זה בד"כ רק תמונה של המקור או אפילו חלק מספר - אבל בשביל להבין את הכיוונים וההשפעות אני חושבת שיש לנו מספיק.

אז נתחיל מציור מתוך מכתב שכתב פרד האוזמן לאיוון זקס בתחילת שנות ה50. הציור מתאר בצורה הטובה ביותר את פתרון חידת חיים האוזמן. הבעיה היא שרק פרד ואיוון ידעו את הסוד (תזכורת: כשלוחצים על התמונה היא נפתחת בהגדלה בדף חדש):


Yours, Yours & Yours - Fritz alias Chaim alias Fred
 בציור חותם האוזמן בשלושת השמות ומצייר את השינוי שעבר מאיש רזה וזועף לאמריקאי שמן ושמח... מבחינתי, עצם מציאת החתימה הזאת היא אישור להכל. אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם כמה שמחתי לראות את הציור ואת פתרון החידה בכתב ידו של פריץ/חיים/פרד האוזמן.



בצבא הבריטי 1941-1946

את ציורי ספרי הלימוד בבן-שמן ואת הספר הקטן שהכין חיים האוזמן בביה"ס היסודי בגרמניה (פרשנות משלו לדבורה מאיה) לא הצלחתי לאתר (ואם אי-פעם אצליח אני מבטיחה לכתוב). אבל את האיורים המפתיעים להגדה של פסח שאייר ב1946 אציג כאן ברצף. אני חושבת שבהגדה הזאת נמצאים כמעט כל הסגנונות של האוזמן שתראו אח"כ. די מדהים שאיוון זקס שמר את העותק האחד שלו - חתום ומוקדש מחיים האוזמן. והרי הסדרה לפניכם (כמו שכתבתי למעלה ניתן ורצוי להגדיל את התמונות - ע"י לחיצה עליהן):




"הגדה זו מוגשת לאנשי יחידתנו ולאורחים המסובין איתנו, מתוך תקוה כי סדר זה - השלישי לנו על אדמת איטליה - אחרון הוא לנו בנכר. תקותנו - לשוב במהרה למכורה ולבנותה בית לנו ולהמוני פזורינו הכמהים לה."














FS החתום על הציור הוא פריץ זיגמונד [האוזמן]


"650 פלוגה ארצישראלית להובלה כללית - קפואה (איטליה) - פסח - תש"ו."


לאחר חזרתם לארץ וליום הולדתו של איוון זקס, שפתח מוסך בארץ אחרי השחרור, צייר לו חיים-פרד את השלט הבא שהיה, כפי שניכר עליו, תלוי במוסך הרבה זמן. מישהו אמר דיסני?




הוצאת הקיבוץ המאוחד 1946-7

מכל מה שלמדנו על חיים האוזמן אפשר להגיד כבר שהוא כנראה היה המאייר והמעצב הראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד משחרורו ב1946 ועד עזיבתו את הארץ ב1947-48. הנה עוד הוכחה לכך - את עטיפת הספר מ1947 "כיצד נתחשלה הפלדה" של אוסטרובסקי צייר חיים האוזמן. את העטיפה מצאתי אצל איוון זקס בחתימתו של פרד האוזמן. שימו לב לדמיון בין הסגנון שבעמוד 16 בהגדה שלמעלה (ציור בניית הפרמידות) לבין הסגנון של ציור העטיפה כאן. שימו לב גם ליכולת "לייצר" אוֹר בכמה קווים פשוטים:




וכמובן... הנה ויהי ערב שלנו שבגללו התחיל כל מסע החיפושים הזה. הצילומים של ויהי ערב שמופיעים כאן הם מהמהדורה הראשונה. שימו לב לאות הגדולה בתחילת הטקסט (שלא קיימת כבר במהדורות החדשות). הסגנון שוב מזכיר את האות הגדולה בהגדה של פסח שלמעלה.








סיפור לא פתור

 ועכשיו סיפור. במוזיאון ישראל, באגף הנוער, יש אוסף של פנסי קסם שאויירו ע"י טובי המאיירים לילדים בארץ בשנות ה40 וה50. את האוסף תרמה רות גויטיין והוא היה שייך לאביה ואִמה מרדכי ואסתר אַרְם שהיו מתפרנסים מהצגת פנסי הקסם וסיפור בגני ילדים ובבתי ספר ברחבי הארץ (בסגנון "שעת סיפור" שדומה היום להצגה אינטימית וקטנה). את האוסף הביאה למוזיאון ישראל אילה גורדון, מקימת אגף הנוער.

באוסף פנסי הקסם של משפחת ארם יש איורים מקוריים רבים לסיפורים עבריים שהפכו לקלאסיקה - משל ימימה טשרנוביץ, לוין קיפניס, וזאב. בין המאיירים היו פרלי פלציג, לואיזאדא, איזה הרשקוביץ', ו... חיים. רק שם פרטי... ה"חיים" הזה הוא שוב תעלומה. לפי רות גויטיין אביה, שעזב את גליל-ים כשהקיבוץ היה עדיין "נודד" וללא ישוב קבע ועבר לגור בתל-אביב, אמר לה שחיים מ"הקיבוץ" (הוצאת הקיבוץ המאוחד?).

האיורים של חיים מצויירים על ניירות שעל חלקם מוטבעת המילה פלשתינה באנגלית. בהרבה מהאיורים לירח ולשמש יש פרצופים (כמעט בכל הציורים יש להם פנים - אבל לעיתים יש מחיקה של הפנים בטיפקס ורואים רק שרידים). יש גם דמיון בחלק מהאיורים להגדה של חיים ולויהי ערב - אבל אין אחידות בין הסגנונות. דבר אחד ברור - ה"חיים" הזה ידע לתת תחושה של אור בציור פשוט ובכמה קווים. יש לי אלבום שלם של תמונות מפנסי הקסם של "חיים" - מי שרוצה יכול לראות את כולן בקישור הזה. ולמי שסומך רק על מה שאני מביאה לבלוג... הנה כמה מהאיורים:

















שימו לב שלשמש מחקו את החיוך בטיפקס.


אני אוהבת את ציורי הסוסים שלו - כי אם זה חיים האוזמן - אז לסוס הזה יש שם... קוראים לו "ערמון" והוא סוס בּנְשׁמְנִי.









למרות שזה לא אומר הרבה - העמדתי כאן חתימה אחת של "חיים" מול חתימתו של חיים האוזמן על ההגדה של פסח שנתן לאיוון. יש קצת דמיון ב"ח" המוזרה - אבל אני לא יכולה להגיד שהכתב זהה.




לוטם פינצ'ובר כתבה עבודה ב2007, במסגרת לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, ולמדה על השפעתם של האיורים של חיים האוזמן לויהי ערב על איוריו של דוד פולונסקי ל"לילה בלי ירח". הנה הדף שמשווה בין כמה מהאיורים של פנסי הקסם של "חיים" לאיוריו של חיים האוזמן בויהי ערב:


את העבודה כולה - כולל ראיון של לוטם עם דוד פולונסקי תוכלו לקרוא כאן.


אמריקה 1948-2006

משפחת האוזמן על כל זרמיה שלחו לי מארה"ב פוסטרים וחומר פרסומי שהפיק פרד בעבודתו לאורך השנים. אחד הדברים שהכי מצאו חן בעיניי זה הפוסטר התמים שמופיע כאן למטה. הסגנון ההאוזמני השתנה כמעט לגמרי באמריקה.


בנוסף למה שהמשפחה שלחה אספתי גם כמה פריטים דרך eBay וקניתי כל מה שנראה לי שיעניין אותנו כאן. בשלוש התמונות שלמטה צילמתי בגאווה רבה את השלל:







כפי שסיפר בסרט, פרד למד ציור וגרפיקה בתחילת שנות החמישים והחל לעבוד בתעשיית הפרסום והשיווק. בהתחלה הוא עבד כשולייה במשרד דפוס ואחרי כמה זמן עבר לMACY*S (הכלבו האמריקאי המפורסם - מייסיס).

את המודעה הבאה מצאתי בכתבה על מייסיס. הכתבה הופיעה ב2008 לציון 150 שנים לקיומה של החברה. המודעה מ1955 - בסביבות הזמן שהאוזמן עבד במשרד הפרסום הפנימי במייסיס. בסרט שהעליתי ברשימה הקודמת עליו - האוזמן מדבר על עבודתו במייסיס ועל הכנסת תמונות לפרסום במקום ציורי הדוגמניות שהיו נפוצים אז.




באמצע שנות ה60 פרד האוזמן הציג שתי תערוכות יחיד והוציא שני קטלוגים צנועים. התערוכות נקראו "הדפוס האנושי" ו"הדפוס האנושי II". הודעה על קיום התערוכה הראשונה הופיעה ב New York Magazine כמה פעמים. הנה כמה דפים מתוך הקטלוגים:









בשנות ה70 האוזמן אייר ספר להני יונגמן - קומיקאי יהודי-בריטי-אמריקאי. הבדיחות די שוביניסטיות וגסות - אבל כנראה שזה לא הפריע לפופולריות שלהן:





הספר הבא שמצאתי מפתיע למדי. הוא מפתיע בעיקר בגלל הנושא - ספר ללימוד ספרדית למתחילים. את הספר כתבה ז'ניה זקס דה-סילבה והמהדורה שמצאתי היא מהדורה שנייה. ברשת קראתי שיש גם מהדורה שלישית. בנוסף לעובדה שלעת זִקנה האוזמן בחר לאייר שוב ספר לימוד, יש בספר גדל-הממדים הזה חופש מדהים והרבה הרבה מקום וכבוד לאיורים שלו. השתדלתי להביא כאן הרבה תמונות מתוך הספר ומתחת לאיורים שכדאי להגדיל ולהתעכב כתבתי הערות.







שימו לב לעירוב הסגנונות שבציור הזה. קומיקס, קריקטורה וגם רמז לפרסומות שעשה








הציור הזה ממש מושך את העין ומסקרן - יש בו ניצול של החציצה בין שני הדפים לטובת יצירת תלת-ממד - כדאי מ-א-ו-ד להגדיל ולראות איך אמצע הדף עובר באמצע הרחוב ו"מעמיק" את הכביש והאנשים.



חיות, חיות, חיות... כדאי להציץ שוב בויהי ערב.




מודעות פרסום, לוגו'ים, טיפוגרפיה, וכל מה שפרד האוזמן ידע לעשות - הופכים לכלי המחשה ללימוד ספרדית למתחילים


ועכשיו הגענו למקור הפרנסה של פרד האוזמן בארה"ב. ג'סיקה, אשתו השנייה של האוזמן, שלחה לי חוברת פרסומית שלו ובה הרבה דוגמאות מהפורטפוליו (תיק העבודות) של פרד האוזמן. יש כמה הפתעות וכמה שאלות שעדיין אין לי עליהן תשובה - אבל גם מה שיש מדגיש עד כמה פרד היה מעורה ומעורב בעולם הפרסום בארה"ב. הוא עיצב למייסיס, לקלוין קליין, להראלד טריביון, ליבמ, ואפילו לצים שלנו...

למי שמבין ו/או אוהב טיפוגרפיה - הנה חלק ממה ששלחה לי ג'סיקה:





הנה אחד מהספרים שמופיעים בתמונה שלמעלה (מצאתי ברשת)


אפילו דוקטור ז'יוואגו מופיע כאן...




מכל מה שהצלחתי להבין (וממה שהצלחתי להגדיל מהדפים מלאי ה"בולים" הקטנים שהופיעו בפורטפוליו) - חיים האוזמן עיצב לפחות מודעה אחת לצים בארה"ב בתחילת שנות החמישים (לפי שמות הספינות - "ישראל" ו"ציון" ולפי העובדה שהפרסומת היא לקו נוסעים בין ארה"ב לישראל). ניסיתי לשאול מסביב (ארכיון צים, אספני טיפוגרפיה) ואין הרבה ידיעות על מעורבותו בגרפיקה של צים. ע"פ הידוע אוטו ואליש הוא שעיצב את סמל צים - למרות שבכרזות של צים מהתקופה ההיא הטיפוגרפיה באנגלית שונה משל האוזמן, ושל האוזמן זהה כמעט ללוגו הלועזי של צים שכולנו מכירים מהמכולות והמשאיות על הכבישים בארץ.



מאוד יתכן שנמצא עוד דברים משל האוזמן שכדאי להציג - אבל הגעתי למסקנה שחשפתי הרבה ושהגיע הזמן לחזור לפוקוס העיקרי של הבלוג הזה. אני שמחה מאוד שהצלחתי למצוא את חיים האוזמן ומשפחתו. בשבילי הוא חיים ובשבילם הוא פרד - אבל כולנו שמחנו למצוא את החיבור. עכשיו אנחנו יודעים ומבינים יותר ואפשר להמשיך להרפתקה הבאה...

---------
אחרית דבר ואנקדוטה לשוחרי ביזאריה... הפִּסקה הזאת היא למי שמכיר אותי ומבין את הבדיחה... נראה לי שחיים האוזמן הלביש את קונספט הקיבוץ על יבמ. זה מופיע בפורטפוליו שלו וממש ממש נוגע ללב... קיבוץ יבמ - הכרתי כמה שולחנות כאלה בחדר-האוכל בעבודה... מעניין מה סם פלמיזנו היה אומר על זה... מי שברח מגרמניה, עלה לפלשתינה, לחם בצבא הבריטי על אדמת איטליה, עבד בהוצאת ספרים קיבוצית והיגר לאמריקה - בסוף מעצב את יבמ כסניף של חומה ומגדל קיבוצי. יחי. עד כאן הרהורים נוּגים פרטיים. לילה טוב.

2 comments:

  1. הצייור בעמוד הפתיחה של בשמי ערב הוא הדבר הקרוב ביותר מבחינתי לחווית עוגיות המדלן של מרסל פרוסט ב"בעקבות הזמן האבוד". משהוא חושי ראיה במקרה הזה שמציף אותך בזכרון תחושה מהעבר. לפני כמה שנים נתקלתי בזה אחרי אי אלו שנים וזה פשוט פעל עלי באופן מופלא.

    השבמחק
  2. דותן - כדאי לך לראות את הסרטון בקישור הזה - הוא מעורר פליאה אצל כל מי שמכיר את ויהי ערב בגרסת האוזמן:
    http://tarbut-yeladim.blogspot.com/2010/08/blog-post_11.html

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.