לפני כמה זמן, בנסיעה לכיוון עמק הירדן, דיברנו על הרצון לחזור "לגעת" בטבע בצורה מוחשית יותר. דיברנו על כמה התרחקנו מהטיולים היומיומיים בחוץ, על המגפיים המבוצבצות, על המעילים הרטובים, על הריח ועל התחושה של "בחוץ" לעומת עכברי הבית שנהיינו עם השנים.... בקיצור - שיחות של מבוגרים.
תוך כדי שיחה נזכרתי בטקסט שגרם לי פעם להתרגשות גדולה - טקסט של יהושע מרגולין על הילד בטבע. התרגשתי, כי כשקראתי אותו בפעם הראשונה הבנתי שזה האיש שנתן לנו במתנה את החינוך לאהבת הטבע - ולפני שקראתי לא ידעתי עד כמה האיש - שנקרא גם הדוד יהושע - השפיע באופן ישיר על הבחירות שלי ושל הקרובים לי כמעט בכל דרך פיזית אפשרית. מהאהבה לצבע הירוק ועד בחירת ההתבוננות בציפורים כתחביב נחשק. ואני מודה שלפני שקראתי - הייתי בּוּרה!
אז לכבוד ט"ו בשבט החלטתי להביא את דבריו של מרגולין:
ולמי שחושב שקצת השתגעתי - ושיהושע מרגולין השפיע רק עלי באופן אישי - הנה ספרון קטן, פינת טבע שמו, אסופה של טורים מעלון בארי, שיצא ב1986 ויצא עכשיו מחדש בגרסא אינטרנטית וגם בדפוס. הנה כמה מהשאלות שעליהן עונה הספרון:
כל הספרון של בארי - כולל התשובות המאויירות - בקישור כאן.
------
עד כאן ט"ו בשבט. אבל החלטתי להמשיך קצת הלאה - כי לא מצאתי לזה שום איזכור ברשת וחבל שהדברים לא יזכרו. מרגולין נקבר באורנים (לפני הקמת הסמינר) ובצוואתו ביקש לתרום את כל הונו לטובת הקמת קרן לתמיכה באנשי חינוך תימנים.
ובעשור למותו של יהושע מרגולין כותב אהרון צדוק, המופקד על "קרן מרגולין" לסמינר הקיבוצים:
אמן.
תוספות יומיים לאחר פרסום הרשימה:
אילן אוקו, בנו של גדעון אוקו מנען, זיהה את האיש לצידו של מרגולין בתמונה שלמעלה. האיש הוא יעקב שגיב מורה לטבע מקיבוץ נען (הוספתי את שמו גם מתחת לתמונה עצמה).
עידית לבבי-גבאי, נכדתו של מאיר לבבי ממרחביה שמונה להיות אחד משני המוציאים לפועל של צוואת מרגולין, שלחה לי סריקות ותצלומים מארכיון משפחת לבבי -
תוך כדי שיחה נזכרתי בטקסט שגרם לי פעם להתרגשות גדולה - טקסט של יהושע מרגולין על הילד בטבע. התרגשתי, כי כשקראתי אותו בפעם הראשונה הבנתי שזה האיש שנתן לנו במתנה את החינוך לאהבת הטבע - ולפני שקראתי לא ידעתי עד כמה האיש - שנקרא גם הדוד יהושע - השפיע באופן ישיר על הבחירות שלי ושל הקרובים לי כמעט בכל דרך פיזית אפשרית. מהאהבה לצבע הירוק ועד בחירת ההתבוננות בציפורים כתחביב נחשק. ואני מודה שלפני שקראתי - הייתי בּוּרה!
יהושע מרגולין בשיעור טבע, לימינו יעקב שגיב מנען (ראו הערה ועדכון בסוף הרשימה)
אז לכבוד ט"ו בשבט החלטתי להביא את דבריו של מרגולין:
מרגולין כתב הרבה סיפורים לילדים - ברוח הדברים שכתב למעלה. אחד מהם, הראשון בסדרת "עמיר" של סמינר הקיבוצים (שעליה אכתוב פעם), הוא שיחות ציפורים. הספר יצא אחרי מותו והוא אוסף של התכתבויות משנות ה40 של מרגולין עם ילדי קיבוצים על תצפיות בציפורים בחצר הקיבוץ ובסביבתו הקרובה.
לקריאת הספר כולו אני ממליצה להוריד את הקובץ - שיחות ציפורים - מאוסף מרגולין באורנים - מומלץ - מומלץ - מומלץ!
ובאוסף הסרטונים שלי יש גם סיפור אחד משל הדוד יהושע - שכבר הוזכר כאן - במיוחד לט"ו בשבט (אני מתנצלת על האיכות - צילמתי את הסרט במצלמה רגילה בתאורה מינימלית כשהקרנו אותו על הקיר):
כל הספרון של בארי - כולל התשובות המאויירות - בקישור כאן.
------
עד כאן ט"ו בשבט. אבל החלטתי להמשיך קצת הלאה - כי לא מצאתי לזה שום איזכור ברשת וחבל שהדברים לא יזכרו. מרגולין נקבר באורנים (לפני הקמת הסמינר) ובצוואתו ביקש לתרום את כל הונו לטובת הקמת קרן לתמיכה באנשי חינוך תימנים.
ובעשור למותו של יהושע מרגולין כותב אהרון צדוק, המופקד על "קרן מרגולין" לסמינר הקיבוצים:
אמן.
============ *** =============
תוספות יומיים לאחר פרסום הרשימה:
אילן אוקו, בנו של גדעון אוקו מנען, זיהה את האיש לצידו של מרגולין בתמונה שלמעלה. האיש הוא יעקב שגיב מורה לטבע מקיבוץ נען (הוספתי את שמו גם מתחת לתמונה עצמה).
עידית לבבי-גבאי, נכדתו של מאיר לבבי ממרחביה שמונה להיות אחד משני המוציאים לפועל של צוואת מרגולין, שלחה לי סריקות ותצלומים מארכיון משפחת לבבי -
הדרכון של מרגולין בציון מקצועו - מורה
מכתב-הזמנה לטקס השלושים למותו של מרגולין - המוזכר בכתבה מ"דבר" שלמעלה
מכתב לבני הזוג לבבי מאת מרגולין לכבוד חתונת בנם - אמניהו
תמונות מקברו של מרגולין באורנים כיום
והכתובת על המצבה - כפי שביקש בצוואתו:
"את רעבוני וצמאוני לאדמת ארץ ישראל לא אשבור ולא ארווה עד אשר אשוב אליה ואנוח בחיקה מנוחת עולמים":
סבתא שלי למדה אצל מרגולין במחזור הראשון בסמינר הקיבוצים,שמרה איתו על קשר לאחר מכן ולימים גם עבדה באורנים. כך שהשם יהושוע מרגולין והביקורים בגן הבוטני הם חלק בלתי נפרד מהזכרונות שלי מסבתא ומהילדות. תודה על פוסט מרתק
השבמחק